חדשה פה. דילמה קטנה גדולה..

[עדיה26]

חדשה פה. דילמה קטנה גדולה..

היי. בת 26 עם ילד בן שנתיים. מאוד אוהבת ילדים ובעד להביא כמה שיותר וכמה שיותר צפופים כדי שיהיו בקשר טוב. אבל לצערי המציאות לא מאפשרת כל כך.
רכשנו דירה והילד במעון, סטודנטים ויש מלאאא הוצאות.
מתלבטת אם להתחיל נסיונות להכנס להריון או לחכות קצת.
תמיד רציתי הפרש של 3 שנים. זה נראה לי המקסימום שכדאי בין הילדים על מנת שיתקשרו טוב בשנים הראשונות ולאחר מכן.
מצד שני מפחיד אותי לעבור דירה בזמן ההריון או סמוך ללידה.
למי שיש ילדים עם הפרש של 3 שנים ומעלה, אשמח לשמוע מה חושבות על ההפרש.
תודה

 

[נעמה בסוודר]

אין לי נסיון כי יש לי רק ילד אחד כרגע

אבל מהודעתך הקצרה זה נשמע שיש כאן קצת אלמנט של לרצות הכל תיכף ומיד: גם קניית דירה, גם ילד, גם אתם סטודנטים, ועכשיו המחשבה על עוד ילד...זה מאוד אינטנסיבי.
מבחינת ההוצאות - בוודאי, נשמע שאתם מכניסים את עצמכם לעומס התחייבויות גדול, וצריך לדעתי מאוד להזהר לא לקפוץ מעל הפופיק.
אבל גם מהבחינה שנראה שהמניע למירוץ הזה הוא תפיסה של "מה יהיה אם זה לא יהיה ככה".
כמו למשל ההנחה שילדים עם הפרש של יותר מ-3 שנים בינהם לא מסתדרים.
אני קראתי בתפוז כמה וכמה שרשורים על ההפרשים בין ילדים ומה עושה הפרש מוצלח או לא (בפורום הריון ולידה, בפורום התמיכה לנשים לאחר לידה, בפורום נשואים טריים).
מה שעולה באופן חוזר ונשנה הוא שזה שילוב בין האופי של הילדים המדוברים, למסרים שמועברים על ידי המשפחה.
אין איזה מספר קסם שמבטיח קרבה, ובאותה מידה שיש כאלו קרובים שמסתדרים נפלא, יש גם יריבויות גדולות.
אז בסופו של דבר זה הכל תלוי בבית שאתם בונים.
מאחר ואתם צעירים, וגם ככה דחוקים כלכלית, יש לכם את הפריבילגיה לעצור, לנשום, ולהסתכל שוב פעם על ההנחות מוצא שכל כך מדאיגות אותך.
הייתי ממליצה לך ללכת לחפש את השרשורים ההם ולקרוא בעצמך, זה יכול לעזור להעריך מחדש

 

[מקווה לטוב11]

אצלינו ההפרש הוא שלוש וקצת

לדעתי יכול להיות קשר טוב גם עם הפרש יותר גדול משלוש שנים, יש לזה בהחלט גם יתרונות.
קודם כל, אם הגדול בן שלוש כשאחיו/אחותו נולדים, אז זה גיל שהם עדיין קטנים וזקוקים לסיוע, את בטיפול אינטנסיבי עם תינוק קטן שרק נולד ובמקביל בן השלוש עוד צריך סיוע ולא עצמאי וזה לא פשוט.
אם הגדול בן ארבע, למשל, או יותר, אז הוא כבר עצמאי ויודע לעשות המון דברים לבד, יודע להתלבש לבד, למזוג שתיה, יכול לעזור לך אחרי שהתינוק נולד ולהביא דברים, אחרי שהתינוק גדל קצת הם יכולים גם לעזור לו וללמד אותו. לדעתי הם יכולים להיות חברים טובים בכל גיל.
בנוסף, מבחינה כלכלית ולוגיסטית רווח גילאים יותר גדול יכול לפשט את הדברים: בגינה את צמודה לקטן והגדול כבר עצמאי, את יכולה להשגיח עליו מרחוק. את לא צריכה לשלם על גן פרטי לשני ילדים במקביל. לגבי מעבר דירה, אתם יכולים לדחות את זה ולחסוך בינתיים עוד כסף.

 

[naamima]

גם אני בבעייה דומה...

יש לי ילד בן 3 ורבע. מאוד רציתי הפרש של שנתיים, מקסימום 3 שנים. אבל המציאות לא מאפשרת את זה.
נכון זה מבאס שההפרש בין הילדים הוא גדול, אבל תזכרי שאחים זה לכל החיים, ולא רק לשנים הראשונות. אז נכון שכשהגדול בן 10 והקטן בן 4 (למשל), הם לא החברים הכי טובים, ואין להם נושאים משותפים, אבל כשגדלים הפער קצת קטן.
בכל מקרה, לא נכנסים להריון מייד... אנחנו למשל מנסים כבר מעל חצי שנה ועדיין לא נקלט. זה לוקח זמן.
לגבי מעבר דירה, זה אכן לא נעים ללדת או להיות בהריון בזמן מעבר דירה, אבל מצד שני, לא צריך לתת לדברים האלה לעקב לך את החיים והקמת המשפחה...
שוב, את לא יכולה לדעת בדיוק מתי תיקלטי ותכנסי להריון, גם אם התחלת לנסות....
לפעמים צריך פשוט להתחיל לנסות ולזרום עם מה שקורה....

מקווה שעזרתי קצת

נעמה

 

[Ari1984]

רוצה לתת לך נקודת מבט אחרת

אצלנו במשפחה האפשרים בין האחים מאוד משמעותיים 5-7 שנים, מצד אחד אי אפשר להגיד "שגדלנו ביחד" והשארנו ספרים בבית ספר לאח הבא אחריו לאחר שנה אז זה לא היה המצב, אבל הקשר הוא כל כך עמוק ויפה למרות פער השנים. קשר אחר, אבל עוצמתי מאוד.