חדשה פה, היי! ושתי שאלות

[דף חדש4]

חדשה פה, היי!

ושתי שאלות

א. לגבי הטקטיקה שמועדפת עליכם להרכבת פזל-
האם אתם ממיינים את החלקים לפי צבעים לפני שמתחילים?
האם אתם עושים כל פעם אזור אחר ומחברים ביחד או שמעדיפים להתחיל מהמסגרת ולהמשיך משם?
ב. איך אתם מסתדרים עם חלקי פזל לא גמור? האם אתם קונים לוח גדול (למשל לוח מחיק) ומעבירים אותו ממקום למקום בבית?
או רעיון אחר?
ג. כשאתם עושים פזל- האם אתם קנאים לפזל שלכם ואסור לאחרים לגעת בו,
או שהוא נמצא במקום פתוח וכל אחד מבני המשפחה ועוברי אורח מוזמנים להוסיף חלק ולעזור בבנייתו?

תודה

 

[דף חדש4]

אופס! זה היה שלוש שאלות...

 

[כבשה תוהה]

ברוכה הבאה!

אחלה שאלות.

א. אני קודם כל מוציאה את החלקים של המסגרת ואז ממיינת את הפאזל לפי צבע/מבנים/כל דבר גדול אחרים שמצויר על הפאזל, זה מקל מאד על העבודה.

ב. החלקים נמצאים בכל מכל, תבניות, קופסאות אחסון, מה שבא. לרוב הכל על השולחן בסלון אבל אם צריך לאכול שם מעבירים הככל אחר כבוד לאחד החדרים.

ג. אני מאד קנאית לפאזל שלי. למזלי יש בבית רק שני אנשים מרכיבים כך שזה בסדר... לאורחים קשה לי לתת להרכיב כי אני לא סומכת עליהם שהם לא יעלימו לי חלקים. כל חלק יקר לליבי כמו תכשיט - באמת!

בבקשה

 

[3Deep]

היי

המיון הראשון מאוד חשוב ונעשה בתשומת לב, שם אני לא כל כך מרשה לאחרים להתערב

מסגרת בצד, ואז כמו שציינו, צבעים ואובייקטים בולטים.
בהרכבה מתחילים מהמסגרת ואז השאר.
המיונים נמצאים בקופסאות, לרוב קופסאות פאזל ישנות, אבל גם קופסאות אוכל מפלסטיק (גלידות בעיקר) אם אין ברירה...
בדרך כלל מכין אותו במקום שמיועד לו, בלי שצריך להזיז אותו כל הזמן
וכל מי שיכול ורוצה מוזמן לעזור לי עם הפאזל, אחרת הוא לא ייגמר לעולם כי בקושי יש לי זמן אליו, רוב הפאזלים הסתיימו רק בגלל התגייסות משפחתית לנושא

 

[דף חדש4]

המשמעות הרגשית של הרכבת פזל עבורי

כמה זמן בממוצע ייקח לכם לעשות פזל של 1500 חלקים?
אני מוצאת שבתקופות שאין לי שקט, שדברים לא מסתדרים או סתם שאני לחוצה-
פזל מאד עוזר לי מבחינה נפשית
להסיח את הדעת
להרגיע את אי השקט
ויש משהו במשימה, כמו פזל- שאתה יודע שזה רק ענין של מאמץ וזמן והוא מסתיים באופן מושלם- זה רק תלוי בך
שמאד מרגיע אותי.

האם גם אתם מוצאים שזה כך עבורכם? תחושת ההשג והספוק על משימה שהסתיימה בהצלחה הוא גדול!

 

[כבשה תוהה]

ברור פאזל במקום ריטלין

איך שאני מתיישבת ליד הפאזל אני מתחילה להירגע, המוח כאילו הופך לאיטי יותר ומאפשר לחשוב בחופשיות, הדופק מואט ואין ספק שזה מרגיע בצורה יוצאת דופן. לכן אני ממליצה לכל מי שמוכן לשמוע שאין כמו הרכבת פאזל למבוגרים ובטח ובטח שלילדים.

 

[דף חדש4]

נכון? בחיי- צריך לערוך מחקר לגבי זה

לקחת מדדים של לחץ דם לפני שאדם יושב להרכיב פזל ואחרי- לראות את ההבדל...
אין ספק שפזל מספק הזדמנות להתנתק מהסביבה ולהתמקד במשימה שהיא , בנגוד לרוב המשימות בחיינו- פתירה במאת האחוזים!

 

[metalt]

תשובה

א. מיון- זה החלק היחידי שאני ממש שונאת ככה שזה גם החלק שממש לא איכפת לי אם מישהו ירצה לעזור לי בו. לא ממש מתחילה בחיפוש חלקים של המסגרת. בד"כ אני מסתכלת על הפאזל ורואה באיזה חלק (צבע) אני רוצה להתחיל ומתחילה לחפש את החלקים הרלוונטים. אם תוך כדיי מופיע לי מסגרת אז כמובן ששמה בצד אבל בהכרח יהיה החלק הבא בתור שארכיב. אני בד"כ גם מרכיבה את החלקים תוך כדי החיפוש חח. בין לבין אם צצים לי צבעים בולטים אחרים או האיזור הבא אני ממיינת גם אותם. בקיצור ממינת תוך כדי הרכבה.
ב. פאזל לא גמור: ובכן תלוי בחלקים ובזמן הפנוי. אם זה פאזל קטן עד 750 חלקים אני בד"כ מפרקת ומרכיבה שוב מההתחלה כשיהיה לי זמן. (בד"כ פאזלים כאלו אמורים להסתיים באותו יום\ישיבה. אלא אם כן הם לא מפריעים או שהתחלתי בלילה ויכולה לעבוד עליו למחרת אז הוא נשאר על השולחן.
פאזלים גדולים כבר מההתחלה מריכבים על קרטון ביצוע (דק) ופשוט עוברים מתחת למיטה או הספה עם הם מפריעים .
ג. בד"כ בעיקר אם זה פעם ראשונה שאני מרכיבה את הפאזל אני שונאת שאחרים נוגעים לי בו. אין לי בעיה להרכיב. לפרק ולהרכיב שוב עם מישהו.
רק אחותי מרכיבה פאזלים כמוני וגם לה יש בדיוק את הנטיה הזו. אז בד"כ קונים כמה פאזלים. כל אחת מתחילה פאזל אחר ואז מתחלפות .רק אם פאזל ממש קשה או מסובך אז עוזרות אחת לשנייה.

 

[הדס והחמישה]

תשובות

בהתחלה מוציאה חלקי מסגרת ועושה מיון ראשוני לפי צבעים,
מתחילה עם מסגרת ואז איזורים לפי צבע
את הפאזלים אני מרכיבה על קרטון ביצוע עם חצי מסגרת (חותכת מהקרטון המקורי שני פסים ומדביקה אחד לאורך ואחד לרוחב כך שיש לי מסגרת למטה ובצד אחד ) זככה הפאזל לא נופל ואפשר לבנות את המסגרת במדויק.
את החלקים אני ממינת לקופסאות פאזל או למכסים של קופסאות נעליים
שמחה לכל עזרה בד"כ זה זמן נהדר לשיחות עם הילדים.

 

[דף חדש4]

אני אוהבת שבני משפחה עוזרים

אבל לא אוהבת כשחברים של הילדים נוגעים....
יש בזה משהו סמבולי של- זה פרטי, וזה שלנו וזה מגדיר את הגבול שלנו כמשפחה עם משימה משותפת
בפזל- ובחיים בכלל....

 

[דף חדש4]

 

[anuterhi]

אני מרכיבה על לוח קאפה

כי הוא יותר יציב ואפשר להעביר ממקום למקום בלי בעיות.
כמו הדס, הכנתי לו מסגרת מעוד פסים פסים דקים.
כך זה ממש כמו מגש.

 

[123נעמי]

ברוכה הבאה

כשאני מתחילה פאזל דבר ראשון אני פותחת את כל החלקים על מגשים בלי מיון .
המיון הראשוני שאני עושה זה הוצאת המסגרת.

אחרי שאני בונה את המסגרת אני מוציאה מהמגשים חלקים לפי האזור שאני עובדת עליו.

אם יש אזור גדול כמו שמים למשל - אני מוציאה אותו למגש משלו
אבל כל זה אחרי שהחלקים כולם פתוחים על מגשים.
כל המגשים אצלי מאותו סוג כך שהם עומדים אחד על השני בצורה מסודרת ולא מפוזרים בחדר.

את הפאזל אני בונה על קרטון ביצוע
אם הפאזל גדול אני בונה אותו מחולק על שנים או שלושה קרטוני ביצוע שיושבים אחד על השני.
בסוף בסוף מחברת הכול לפאזל שלם

יש לי פינה עם שולחן מיוחד לפאזלים כך שהם לא נודדים אצלי מחדר לחדר.
כשאני לא עובדת על הפאזל הוא מכוסה בקרטון ביצוע .

ברוכה הבאה