חדשה פה וזקוקה לעזרה-אם אכן זה המקום..

[איש הפיל]

חדשה פה וזקוקה לעזרה-אם אכן זה המקום..../images/Emo53.gif

שלום רב, אז אני חדשה כאן. אני בת 35, נשואה עם ילדה בת שנה ו 8 חודשים. בגדול הכל טוב ויפה..אני עובדת בחצי משרה כי אני אמורה ללמוד. מדוע אמורה? אמורה כי בתי, מאז כניסתה למעון בגיל שנה ו 3 חודשים, מתחלה אחת לשבוע. אני מחסירה מהלימודים, מעבודה כמובן והדבר כמובן גורר בעיות בעבודה. נוסף לכך, עייפות רבה, כל הבית נראה כמו קופת חולים, אני ל אמבלה בכלל, לא עושה כלום למען עצמי, הבילוי האחרון שלי היה באוגוסט האחרון, אין לי חיי חברה..אני עובדת בשירות לק' שדיי נמאס לי מהתפקיד הזה, מה גם שמקום העבודה ממש רחוק מהבית שלי-צריך 2 אוטובוסים ולעיתים אני עובדת ערב ומגיעה כמעט ב9 בערב. לא זוכרת מתי פעם אחרונה טיפחתי את עצמי, מתי קניתי לעצמי חולצה או משו כזה.. אתמול באמצע ארוחת ערב, הרגשתי לחץ איום ונורא בכטן, קמתי משולחן האוכל, נעמדתי ב אמצע הסלון והרגשתי לכודה. אמרתי לבעלי שאניחייבת לצאת החוצה להתאוורר. הלכתי לאמא שלי שגרה קרוב אליי. בכיתי המון. לא ידעתי ממה בדיוק הפחד, החרדה..הרגשתי שאני לא מסוגלת לנשום. האם אלה הם חיי מעתה. הרופא המליץ להוציא את הילדה מהמעון אם היא מתחלה יותר מפעמיים בחודש..האם לא אשתגע? כשחזרתי עם אמא הביתה שוב הרגשתי במתח, במלכוד..נתתי לבתי לאכול, הרדמתי אותה והלכתי לסבתי שגרה קרוב לקחת כדור להרגעה. אני מרגישדה ממש במצוקה. אני מרגישה שאני לא יכולה להיות לבד. סר לי מישהו לדבר איתו מאחר ובעלי נמצא שעות רבות בעבודה. מרגישה שאני מאכזבת את כולם, שלא עשיתי שום דבר בחיים..שאלה הם חיי... כל הזמן מעין דפיקות לב ומעין פחד בלתי מוסבר. לא יכולה לשים את האצבע על נק' ספציפית. האם זה קרה לכן בעבר? האם זה נורמאלי? מחר אני הולכת לרופא שלי אבל אני עדיין במעין פחד..אם זה לא יעבור? אם זה יגרום לי ל א הוב את ילדתי פחות? זה מלחיץ אותי.. אשמח לשמוע םא זה קרה למישהי מכן או למישהי שאתן מכירות.. תודה לכן.

 

[מיכל קנדל]

שלום ../images/Emo205.gif, אל תתיאשי, קחי נשימה ארוכה ותראי

את לא היחידה במצוקה הזו. כמה שחשבתי שאני יודעת למה אני נכנסת ב"הורות", כל זמן שהידיעה שלי היתה בתאוריה

זה ממש רחוק מהמיצאות. כמובן שידעתי שזה לא גן שכולו

וורדים, אבל אני ממש נלחצתי. עם הבכרו חזרתי לעבוד אחרי 6 שבועות והשארתי אותו עם אבא שלו, כי לא יכולתי לשאת את השהות בבית ומסיבות נוספות שלדעתי הן יותר תרוץ. עם השנייה, כבר נשארתי בבית 7 חודשים... אני מרוחקת ממשפחה, המשפחה הכי קרובה אלי נמצאת במרחק של שעה וחצי נסיעה לכל כיוון. מצאתי עצמי בעיר חדשה ללא חברים (מרחק של 40 דקות מהחברה הכי קרובה) וכך התגלגלתי לכאן..ל"קישורי אמהות". מצאתי כאן בזמנו רק תמיכה וירטואלית כי לא הצלחתי להרים כאן בצפון מעגל אמהות חברתי לפני 8 שנים, אבל די מהר גיליתי שתי נשים שעבדו איתי שהיו הריוניות גם הן ודאגנו להיפגש עפי"ר אצלי כי אני גרתי באמצע (40 דק' לכל כיוון, זוכרת?) פעם בשבוע ליום שלם. היה קל יותר. אני אמנם בישלתי לכולנו, ודאגתי למים חמים לאמבטיות לתינוקות

אבל הן אלו שנסעו

. היה קל יותר להעביר כך את השבוע, היה למה לצפות. מעבר לכך- בני לך תוכנית שבועית: אם יש לך סבתא ואמא קרובות: נסי להעזר בהן לכמה שעות מנוחה לעצמך. נסי למצוא אמהות באזור לחילופי שעות- יום אחד/שניים בשבוע את עם 2 הילדים ויום/ימים אחר/ים האם השנייה. כך תוכלי לנסות לתאם שעות עבודה / לימודים. יש "אם לאם בקהילה"- הם שולחים אמא שעוזרת, מפנה לך שעות ללימודים/לצאת מהבית/למקלחת בזמן שהן עם ה

. פעם בשבוע לשעתיים זה גם יכול לעזור. [URL]http://www.oranim.ac.il/sites/heb/community/shdemot/dept-for-community/emlem/pages/default.aspx[/URL] תחשבי גם על מציאת מטפלת בשיתוף עם אמא אחרת. אנחנו פה בכל אופן לעיצות שונות אם תצייני מאיזה עיר /ישוב את ננסה לחבר אותך לאמהות כאן. חלקן אמהות שגם הן לבד, חלקן אמהות שהחליטו מקצועית לפתור את מצוקת האמהות הטריות. בהצלחה

 

[איש הפיל]

מיכל, המון תודה לך על תשובתך הארוכה והמפורטת.

אני גרה ביפו. אשמח ל הכיר אמהות מהאזור. הרופא של בתי אמר להוציאה מהגן לפחות עד אפריל. כעת היא עם דלקת ראיות וזהון השבוןע השני שהיא לא במעון. המנהלת שלי אמרה שמחר היא תדבר איתי-לא בטוח שיאושר לי לעבוד רק אחרי צהריים בתקופה הזו. חשבתי לעבוד ערב ובבוקר להיות איתה עד שאמא שלי תבוא מהעבודה. טילפנתי גם למעון לברר םע מנהלת הגן האם בכלל הדבר אפשרי אך הי אתהיה רק מחר. אני בטוחה שאני לא היחדה שעוברת את הסיטואציה הזו. ההבדל הוא שאני גם ככה מטופלת תרופתית בדכאון ואזה מאוד הלחיץ אותי כי אגרתי הכל וניסיתי לתפקד, בעבודה מלחיצים אותי( כי אני נותנת להם) ..אניאדם רגיש מאוד וכשפתאום הכל נפל עליי זה מאוד הלחיץ. בכיתי מיום שבת, פחדתי להיות לבד. אתמול הייתי אצל סבתא שלי. אמא שלי עובדת ויכולה לשמור אחרי צהריים אבל גם היא צריכה קצת זמן לעצמה, גם היא עייפה ולא יכולךה כל יום ולצערי, כיום לא ניתן לסמוך על מטפלות..אני לא מסוגלת נפשית לעשות זאת. אבל מה שכן, אשמח להכיר אמהות שאוכל להיפגש איתן אצלי או אצלן עם הילדים. אגב, את עורכת טיולים מזמרים? זה נהדר. אני אוהבת את זה מאוד אשמח למידע.

 

[כרמית מטלון]

הי

וואוו, לא קל... אני חושבת שחשוב מאוד שתפגשי עם הרופא המטפל שלך - תתארי לו במדוייק את תחושות המצוקה שלך ואת התחושות הפיזיות הנילוות אליה (פחד, דפיקות לב, מחנק..) ותצייני מהן התרופות שאת לוקחת נכון לעכשיו. טיפול תרופתי מתאים נותן מענה מצויין להתקפי החרדה שאת מתארת. אני ממליצה לך מאוד לבקש מהרופא שלך גם הפנייה לאיש מקצוע ולשלב עם הטיפול התרופתי גם טיפול בשיחות (השילוב ביניהם מאוד יעיל). אני מכירה אשת מקצוע מדהימה שמתמחה בטיפול בנשים עם קשיים אחרי לידה - אם את מעוניינת אני אתן לך את הפרטים. חוץ מזה - יש לי כמה המלצות בשבילך: כמו שגם מיכל הציעה - מה שיכול לעזור מאוד לבדידות שלך זה להיות בחברת אמהות נוספות. תמיד נחמד ומעודד לדעת שהקשיים משותפים לכולנו, שגם לאמהות האחרות קשה, שגם הן לא מספיקות כלום, לא ישנות בלילה, שגם החיים שלהן השתנו בבת אחת.. תחפשי בסביבת הבית שלך איזה חוג לאמהות וילדים - לא משנה אם זה ליווי התפתחותי, חוג מוזיקה, תנועה או כל דבר אחר, העיקר הוא להיות בקבוצת אמהות. יש היום בהרבה מקומות דבר שנקרא "גן עם אמא" - זה גן שפעיל בבקרים ומגיעים אליו יחד הילדים והאמהות. את יכולה לבדוק אם יש בסביבתך וללכת אפילו פעם בשבוע. תנסי גם לטייל בשכונה ולמצוא גינה שאליה באות אמהות - זה מקום מצויין "להתחיל" עם אמהות, תתחילי לדבר איתן, תתחילו להיפגש עם הילדים בגינה - זה ייתן לך מסגרת ויעזור לך מאוד להעביר את הבקרים או אחה"צ. בעניין המחלות - חצי השנה הראשונה בגן היא בדר"כ קשה מאוד ומלאת מחלות, זה קשה נורא

הרבה הורים מרגישים שהם משלמים סתם את שכר הלימוד בגן והילד נמצא בפועל יותר זמן בבית מאשר שם. מה שעזר לי מאוד עם שני הילדים הגדולים שלי הוא טיפול ברפואה משלימה. התחלתי ללכת איתם באופן קבוע לטיפול בדיקור סיני וצמחי מרפא כדי לחזק את המערכת החיסונית שלהם וזה עשה שיפור גדול מאוד. היום בכל קופות החולים יש רפואה משלימה - תנסי לברר. תחזיקי מעמד - עם עזרה נכונה הענן השחור יתפזר במהירה... מקווה שעזרתי.. בהצלחה

כרמית

 

[איש הפיל]

היי כרמית. המון תודה לך! אני גרה ביפו.

אין כאן את הדברים שתארת..הכי קרוב כאן זה בת ים ואני ללא רכב אבל אני א בדוק את כל האופציות. גן שעשועים נוראלי אין ממש כאן הכל לילדים גדולים יותר בעיקר וזה ממש מתסכל. באשר לרופא: הייתי אצלו אתמול. הוא אמר שאין קשר לתרופות ובכל זאת החליף לי כי רציתי לחזורא למשו שהיה לי בעבר. נתן לי גם משהו להרגעה. נוסף לכך, הוא דיבר איתי וסיפר לי דברים מחייו האישיים עם ילדיו. הוא גידל תאומים לבד.. אני אשתדל לעשות את הדברים שאמרתן. יש כאן אמהות מיפו או מבת ים? אשמח להיות בקשר. באשר לשיחות עם אשת מקצוע אשמח גם-אך בוודאי זה עולה המון כסף ומצבי הכלכלי ירוד ביותר עוד פחות מחצי שעה אמא שלי תגיע ואני אצא לעבודה. הייתי אמורה לעבוד בבוקר ואני מגיעה למשמרת של איזה 3 שעות..התקשרתי למנהלת שלי אתמול וסיפרתי לה מה עברתי. מבחינתה, שום נימת רגש אנושי לא הייתה..רציתי להקיא..כל כך מגעיל..חוסר אנושיות. אמרתי לה שהרופא המליץ להוציאה מהגן לתקופה ואם היא יכולה ללכת לקראתי מבחינת משמרות מסויימות והיא התחילה עם השאלות כמו:מה זה ערב למשל?...ויש אצלנו מישהי שעוברת טיפולי פוריות והיא הרבה פחות ותיקה ממני והיא מגיעה מתי שהיא רוצה ולי עושים ממש בעיות..לאנשים פחות ותיקים נותנים הרבה יותר יחס מאשר לי ואני לא מבינה מדוע..מעניקים מענק התמדה לנציגים שנמצאים חצי שנה בשירות ולי שאני 6 שנים בחברה שום מענק! זה מאוד מקומם אותי. שירות לק' זו עבודה קשה ומתישה, אנילא אדם שעושה בעיות, תחלופת האנשים שם היא בקצב מסחרר ולא בכדי..אז מדוע מתנהגים כך לנציג כה ותיק?מדוע? אז כרגע אני במצוקה לא כי בחרתי שבתי תחלה..מדוע אי אפשר ללכת לקראתי??? נראה מה היא תגיד לי היום. מה שתחליט תחליט. לא יתאיםן לה, שתשלח אותי הביתה וזהו. גם ככה, 2 אוטובוסים כל כיוון וזה חתיכת חור ונמאס לי מהעבודה עצמה..אני מחזיקה שם מעמד כי צריך כסף, יש משענתא וכו'... סליחה ששפכתי קצף כאן

 

[גשר לכל קשר]

שלום לך, קודם כל אני מאוד מעריכה את השיתוף

שלך בפורום, את מעלה נושאים לא פשוטים שכל אמא נפגשת איתם ברמה כזאת או אחרת. מעבר ללקיחת כדורים שווה לבדוק פתרונות יצרתים שיענו על השאלה המרכזית מאיפה את אוספת כיום כוחות. את מתארת מצב שאזלו לך הכוחות ואז הכל נראה גדול ומפחיד.אני מזמינה אותך לנסות ולחשוב במה את בוחרת לטפל כרגע? מה את חייבת לפתור? איפה את רוצה לקבל עזרה? צריך להתחיל לעשות סדר בבאלגן. ספרי איך את מתקדמת, דנה