חדשה פה..

NofNof121

New member
חדשה פה..


שלום לכולם.. שמחה שמצאתי את הפורום הזה..
אז ככה, ביום רביעי האחרון היינו בסקירת מערכות מוקדמת והרופא ראה שהרגליים של הבייבי שלנו מסובבות כלפיי פנים, שתיהן, וככל הנראה זה קלאבפוט ולא התנוחה של העובר.
אקדים ואומר שבעלי נולד עם קלאבפוט ברגל אחת. (לפני 30 שנה).
הרופא המליץ לנו על בדיקות גנטיות מיי שפיר ועוד ועוד..
התחלתי להילחץ וממש לבכות, לא בגלל הקלאבפוט שאני מכירה מהסיפורים של בעלי, כי אני יודעת שעם טיפולים טובים שיש היום זה משהו פתיר ובעל אחוזי הצלחה גבוהים של טיפול.
אני יותר בלחץ מהעניין הגנטי, היום במקרה הלכנו לגנטיקאי מומחה שאמר שבשביל השקט הנפשי שלי כדאי שאעשה מיי שפיר וצ'יפ גנטי כי אני נראית ונשמעת מאוד לחוצה וזה יותר פסיכולוגי וירגיע אותי.. (כל הבדיקות שעשינו עד עכשיו היו תקינות.. תודה לאל!

בנתיים לא הפסקתי לבכות כל הסוף שבוע מרוב לחץ ועכשיו אני גם בסרטים שהעובר מרגיש את זה וקיבל אנרגיות שליליות [טפשת הריון מישהו?]

בכל מקרה, אני ממש מבולבלת ולא רגועה כלכך בכל זאת הריון ראשון והכל.

אשמח לשמוע מהנסיון שלכם..
תודה רבה לעונים
 

melabess

New member
בלי פאניקה

קודם כל ברוכה הבאה.

אני שחר אבא לעידו בן השנה ו 9 חודשים. כמוך גם לנו נתגלה על הקלאב פוט במהלך ההריון. לאישתי ולי זה היה דבר חדש לגמרי (זה עדיין בדיונים ממי הגיעו הגנים הפגומים :)) ועבר עלינו חודש ללא שינה עד שעשינו בדיקת מי שפיר שאישרה שמדובר רק בקלאב פוט. בינתיים גם הגענו לפורום שעזר לנו מאוד לקבל מידע ,עצות ובעיקר להכניס את הדברים לפרופורציה. כמו שתלמדי עם הזמן שהשד לא נורא כמו שזה נראה בהתחלה. כמוכם גם לנו זה הילד הראשון, כך שאני לא באמת יודע כמה יותר קשה לגדל ילד עם קלאב פוט (אם בכלל) לעומת ילד בלי.

בכל מקרה על כל שאלה או בעיה את מוזמנת לפנות.

בהצלחה ומזל טוב,
שחר
 

olga6177

New member
תגובה

שלום לך וברוכים הבאים :)

אני אמא לג בן 7.5 חדשים שנולד עם קלאבפוט חד צדדי ברגל ימין. גם הריון ראשון שחיכיתי לו המון שנים .

באף סקירה לא ראו שלילד יש קלאבפוט. כולל מי שפיר שעשיתי. באף בדיקה לא זיהו. אולי זה לטובה אחרת הייתי מרגישה כמוך .....

רוצה להגיד לך שכשגל נולד ובבית חולים בשרו לי על כך, הייתי בשוק והלם. בכיתי ללא הפסקה ימים ולילות.
אך משם זה נראה אחרת
קלאבפוט זה לא נעים (גבסים מיד אחרי לידה, יתכן ניתוח - גל כן עבר וסד עד גיל 3 )אך ממש ממש אבל לא נורא!! ישים. הילד לא זוכר כלום בסוף ואתם תצחקו על זה בהמשך!!

באיחוד שהיום ההצלחה היא כמעט 100% ותראי את בעלך עם קלאבפוט!!!!!!! זה הדוגמא הכי טובה

הכל בר תיקון וזאת לא סיבה לבכי ולחץ - שמרי על הפשוש בבטן. הכל בסדר. זה רק קלאבפוט:)
 

טובה53

New member
ברוכה הבאה

מצטרפת לכל מה שכתבו קודמותי.
מוסיפה שגם אצלי היה הריון עמוס דאגות, עשיתי מי שפיר וצ'יפ גנטי וזה אכן קונה שקט נפשי.
בהצלחה.
 
ברוכה הבאה

אני מתחילה דווקא מהאנרגיות השליליות שכתבת עליהן.... גם לי הייתה מחשבה כזו לפני כמה ימים כשהייתי מצוברחת אולי העובר מרגיש את הרגשות שלי וזה עובר אליו? חשבתי על זה עוד קצת (וגם דיברתי עם אמא שלי) והבנתי שברור שהוא מרגיש, אבל איזה מזל שלאמא שלו יש טווח רגשות והיא לא רק שמחה ועליזה כל הזמן וגם הוא לא יהיה שמח ועליז כל הזמן. אז כן, הוא מרגיש, והוא ירגיש גם כשיהיה בחוץ שאמא לא תמיד שמחה.... ורק אנרגיות חיוביות אפשר לקבל במצב בריא שכזה!


רוב רובם של מקרי הק"פ נגמרים בכי טוב - כלומר ילד עם רגליים עקומות (כמו הבובה ימימה
) ועם זה אפשר להסתדר.

כמו ששחר (melabess) כתב, אנחנו לא ישנו חודש וחצי מהסקירה הראשונה ועד למי השפיר. תקופה מלחיצה שנגמרת.

אני בטוחה שהכל יהיה בסדר. ומעתה ואילך אנחנו פה!

נבט
 
הי לכם


קודמותיי כבר כתבו מילות הרגעה רבות, ואני מצטרפת אליהן.
רוצה להוסיף שדווקא בגלל שלבעלך היה ק"פ זה די מוריד לכם מהלחץ שזה משהו משולב של איזו תסמונת נרחבת, אצלינו בבדיקות כל הזמן שאלו אם יש את זה למישהו במשפחה כי אם היה את זה במשפחה זה הרבה יותר צפוי.
אצלינו הרופא נשים התנגד למי שפיר, והמשכנו במעקב אינטנסיבי יותר על גדילת הרגל והתפתחות העובר מבלי לעשות מי שפיר. והלכנו לברר את המקום בו נהיה מטופלים לאחר הלידה.
ב"ה יש לנו היום בת מדהימה עם ק"פ ברגל שמאל, היא בת 6.5, רוקדת קופצת ומתעמלת.
הק"פ קיים, אי אפשר להתעלם ממנו- אנחנו במעקבים, יש נסיגות יש רגעים קלים ויש רגעים מעצבנים. אבל זו בעיה אורטופדית ברת תיקון וזה מה שצריך לחשוב עליו
(אגב, גם אני בכיתי מלא!!!! אחרי שגילינו את הק"פ והבת שלי היא הילדה הכי רגועה בעולם, אז אל תדאגי לגבי האנרגיות השליליות...
)
בהצלחה והמשך הריון קל
 

NofNof121

New member
תודה רבה לכולם..


מדהים אותי לאהוב מישהו שאני לא מכירה ולא פגשתי מעולם.. ראיתי תמונות של בעלי שהוא היה קטן עם הגבס והוא היה הכי חמוד בעולם.
הקלאב פוט זה לא מה שמדאיג אותי בסופו של דבר, אני יודעת שיש היום המון דרכים לטפל ובאמת בסופו של דבר זה אורטופדי.
הדבר המלחיץ אותי זה הבדיקות, ואתמול שוב התעסקתי בזה והייתי צריכה עוד פעם לנהל שיחות עם בית חולים מאיר, ובלינסון ועוד רופא שמדקר מיי
שפיר, וכל ההתעסקות הזו שברה אותי כי זה ממש לא נעים.
אני רק רוצה לסיים עם הבדיקות האלה ולשים את זה מאחורי..

שוב תודה לכולם
 
למעלה