shirleyrozental
New member
חדשה פה ../images/Emo9.gif
בדיוק עכשיו סיימתי לראות את הסרט. לראשונה נתקלתי ב"סוד", בתחילת החודש - בכתבה שלא קראתי לעומק ב"קוסמופוליטן", ואח"כ באמת נתקלתי בזה בהמון מקומות: פתאום ביום כיפור היה כתבה בעיתון גדול שדיברה על "פסיכולוגיה חיובית", פתאום גיליתי את הסרט באינטרנט וזה הופיע בכל מקום. האמת היא שהרבה זמן האמנתי בכוחה של האמונה, שאם נרצה מספיק ונאמין מספיק, היקום באמת ייתן לנו או יזמן אותנו לדברים הללו. אבל - בניתי את התאוריה הזו שלי מתוך הרעיון שכשאנו רוצים משהו ומאמינים במשהו, אנחנו עצמנו גורמים לו לקרות, בין אם זו אהבה, בריאות, עבודה או כל דבר אחר. המחשבות, הרגשות והאמונות הם אלו שמניעים אותנו לדרכנו, וכשאנו פועלים - דברים קורים, וכשאנו לא פועלים - דברים נשארים כפי שהם. כלומר הגורל שלנו - בידנו שלנו. לי בעצמי קרו כל מיני דברים כאלו, בעקבות המעשים שעשיתי, בשילוב עם היקום והגורל. כולנו מעדיפים לחשוב שיש איזשהו הגיון וסדר בעולם, ואכן יש, אם אנחנו אלו שיוצרים אותו. הצלחתי להשיג במהלך השנתיים האחרונות, בעזרת האמונה והמעשים שלי גם אהבה וגם אמונה. הרגשתי שאני ממש מאמינה במשהו, פועלת בדרך מסוימת כדי להשיג אותו, ובדרך דברים קורים כדרך אגב - כמראים לי סימנים להמשך הדרך, ולהמשך מחשבה. אבל מה לדעתכם קורה במלחמות, מלחמות, עוני וכו'
האם באמת האנשים לא חושבים חיובי מספיק ולכן הם אשמים בגורלם
ולמה יש אנשים שמתנהגים ברוע, ובאכזריות
למה הפחד הולך וגדל
ואם יש שפע בעולם ולעולם לא קיים מחסור... מה קורה בדיוק בתהליך התחממות כדור הארץ שמביא למחלות, רעב, התייבשות של מקורות מים, וכתוצאה מכך גם מלחמות ורוע
האם זה בגלל שאנשים לא מאמינים מספיק
ועוד משהו ...כשהייתי באילת ראיתי את הספר "לתפוס את הרגע - 100 דרכים לחגוג את ההווה", וקניתי אותו. אתם כבר יודעים כמה חשוב לתפוס את הרגע, גם כך טוענים בסרט "הסוד". פילוסופים, חכמים ומיסטיקנים, חזרו ודשו בעניין הזה מאות שנים. הורציוס כתב "תפוס את היום". אבל רב הזמן הניתוק שלנו לא-מודע: אנחנו לא כאן, אבל לא יודעים את זה, או שלא יודעים למה. הספר הזה אמור לסייע להבין מתי, היכן ולמה אנחנו ננעלים ונעלמים ולהסביר איך לחזור לחיים בדרך מהירה ומהנה ככל האפשר. הסופר, רפאל קושניר, כותב שהדרך הטובה לגשת להווה היא ברוח טובה, כי אחרי הכל - מדובר בחופש. הוא ממליץ שלא להוסיף את הספר לרשימת המטלות שלנו, ופשוט לקחת אותו ליד מדי פעם ולפתוח בעמוד אקראי, לקרוא לאט - כמו שיר - ולהניח למילים ולתרגילים לחלחל. לא משנה לו באיזה סדר ניגש למאה הדרכים או כמה זמן ידרש כדי להשלימן, כי ההשפעה היא מצטברת. אבל בכל זאת, אני חושבת ברצינות, לנסות ואמץ אותו בתור תוכנית-אימון שכזו לשנה הקרובה. הוא נראה לי מאד מעורר השראה, מעודד ומלטף את הלב במקומות הנכונים. מקווה לגעת בו פעמיים מדי שבוע ולעדכן פה... "אין זמן כמו הזמן הזה". נראה לי שבספר הזה הוא הזמנות טובה להתחיל ולחיות בהתאם ל"סוד". למישהו יש אולי המלצות לדברים נוספים מעוררי השראה
צריך לעשות פה שירשור או משהו כזה. שיהיה לכם חג סוכות שמח
בדיוק עכשיו סיימתי לראות את הסרט. לראשונה נתקלתי ב"סוד", בתחילת החודש - בכתבה שלא קראתי לעומק ב"קוסמופוליטן", ואח"כ באמת נתקלתי בזה בהמון מקומות: פתאום ביום כיפור היה כתבה בעיתון גדול שדיברה על "פסיכולוגיה חיובית", פתאום גיליתי את הסרט באינטרנט וזה הופיע בכל מקום. האמת היא שהרבה זמן האמנתי בכוחה של האמונה, שאם נרצה מספיק ונאמין מספיק, היקום באמת ייתן לנו או יזמן אותנו לדברים הללו. אבל - בניתי את התאוריה הזו שלי מתוך הרעיון שכשאנו רוצים משהו ומאמינים במשהו, אנחנו עצמנו גורמים לו לקרות, בין אם זו אהבה, בריאות, עבודה או כל דבר אחר. המחשבות, הרגשות והאמונות הם אלו שמניעים אותנו לדרכנו, וכשאנו פועלים - דברים קורים, וכשאנו לא פועלים - דברים נשארים כפי שהם. כלומר הגורל שלנו - בידנו שלנו. לי בעצמי קרו כל מיני דברים כאלו, בעקבות המעשים שעשיתי, בשילוב עם היקום והגורל. כולנו מעדיפים לחשוב שיש איזשהו הגיון וסדר בעולם, ואכן יש, אם אנחנו אלו שיוצרים אותו. הצלחתי להשיג במהלך השנתיים האחרונות, בעזרת האמונה והמעשים שלי גם אהבה וגם אמונה. הרגשתי שאני ממש מאמינה במשהו, פועלת בדרך מסוימת כדי להשיג אותו, ובדרך דברים קורים כדרך אגב - כמראים לי סימנים להמשך הדרך, ולהמשך מחשבה. אבל מה לדעתכם קורה במלחמות, מלחמות, עוני וכו'
