חדשה פה

[הנכדה דנה]

חדשה פה

שלום לצערי סבתא שלי אובחנה אתמול באלצהיימר וקיבלה טיפול תרופתי- אריצפט. כרגע היא מתגוררת בבית אבות בדיור עצמאי, אך אנו מבינים שזה עניין של זמן עד שנצטרך למצוא פתרון חלופי. אנחנו מבולבלים ונסערים, לא יודעים ממה להתחיל. אשמח אם תוכלו לעזור ולתת לי קצת מידע על מה להתחיל לעשות. שמענו שצריך צמיד ים פרטים מזהים, בנוסף, האם משהו יודע על התרופה, והאם קיימות תרופות טבעיות? תודה הנכדה המודאגת

 

[אנימו]

לנכדה דנה בוקר טוב. מבינה ללבכם

הבשורה אינה קלה, אבל אחרי הסערה אין ברירה אלא להתעשת. ראשית כדאי ללמוד את החומר ולעיין במאמרים השונים שנמצאים גם כאן בפורום - בקישורים. קיימת גם העמותה לחולי אלצהיימר - ראי בלינקים. יש להם חוברות שמסבירות על המחלה וההתמודדות של המשפחה. כדאי להתארגן לליווי צמוד של החולה. אולי לפנות לחברת כוח אדם בבקשה לאישור עובדת זרה. האם היא יכולה להצטרף למחלקה הסיעודית בדיור המוגן בו היא מתגוררת או שמלווה יכולה לגור איתה בדיור המוגן (עובדת זרה)? התרופות ניתנות לעיכוב בהתדרדרות. אבל אין בהם מרפא ומזור. על תרופות טבעיות אינני יודעת. נסים ונפלאות לא קורים איתם. מאחלת הרבה כוח וזכרי ש"כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל"............חיזקו ואימצו.

 

[zvooloon]

מה מצבה של סבתך? במה מתבטאת

מחלתה? אם תכתבי לנו נוכל אולי לעזור לך בעצות ממוקדות יותר. ראשית עליכם לעכל את הבשורה המרה, ואכן בינתיים אין תרופה, אפשר רק להאט במקרה הטוב את קצב התפתחות המחלה. וקצת נחמה - אם סבתך עדיין בשלב התחלתי של המחלה ייתכן שצפויות לכם עוד אי אילו שנים עם הרבה רגעי שמחה במחיצתה. הביטוי "צריך לשמוח במה שיש" נראה לי תמיד כקלישאה, אבל בשנתיים האחרונות למדתי שהוא נכון מאוד. למדנו לשמוח במה שיש, ועוד יש במה לשמוח. אנו משתדלים ליהנות במחיצת אבי כמה שאפשר, ועוד אפשר, החיים לא נגמרים כשמקבלים את הבשורה המרה,נכון, הם משתנים. אבל אם עוד אפשר כדאי להפיק את המקסימום ממה שנשאר. לרשום זכרונות מפי סבתך, לטייל איתה למקומות מעברה, לצאת איתה מדי פעם לבית קפה, לשמח אותה ולבנות לעצמכם עוד זכרונות טובים ממנה. שיהיה לכם המון המון כוח, בדרך כלל מוצאים אותו כשנזקקים לו.

 

[אירילה]

צהרים טובים לך דנה ../images/Emo140.gifברוכה הבאה

לצערנו הצטרפת למעגל הלא קטן של משפחות חולי האלצהיימר ,אולם החיים ממשיכים ואנו חייבים להמשיך עמם. הבנתישסבתך אובחנה רק זה עתה כחולה באלצהיימר , השאלה היא , באיזה שלב של המחלה? האם רק בראשיתה או בשלבים מתקדמים? אצלי למשל בן המשפחה החולה נמצא בשלבי המחלה הראשונים ,בשלב זה עדיין נמצאים בתובנה ,לא הולכים לאיבוד ,מתמצאים בסביבה הקרובה ,אולם מאידך מאבדים את אוצר המילים והזיכרון לטווח הקצר נפגע ,שינויים קיצונים במצב הרוח . בשלבים המתקדמים יותר ,החולה לא שולט על הסוגרים ,הולך לאיבוד ,תוקפן ,אפילו מגיעים עד מצבי אי יכולת להתלבש לבד. פרט מזהה טוב לא רק לחולי אלצהיימר אלא גם לאנשים בריאים ולכן צמיד זה דבר טוב ,בתנאי כמובן שהחולה לא יוריד אותו מהיד , טוב תמיד לשתול על פיתקית בתוך הארנק את הפרטים האישיים. תרופות שונות קיימות היום בשוק ,הן בהחלט אינן נגד המחלה אלא נועדו לעכב את קצב ההתקדמות של המחלה ,כבר ציינו כאן שלפעמים התרופות אינן עוזרות ,כל חולה לגופו של עניין ,ישנם חולים שהתרופות הייטיבו עמם וישנם חולים שלא. תרופות טבעוניות גם לי לא מוכרות. טוב תעשי אם תיכנסי לקישורי הפורום ,שם תמצאי חומר רב על המחלה ,תרופות ,מוסדות ועוד. קיימת גם עמותת אלצהיימר ומחלות דומות ,אשר לפי דעתי טוב תעשו אם תצטרפו אליה. לנוחיותך מצ"ב הקישור לעמותה חזקו ואימצו גרשון

 

[מני בר]

מה שציינת איננו מדויק ../images/Emo70.gif

הסימנים לאלצהיימר : לדוגמא: יש חולים שיודעים להשתמש יופי במילים גם בשלב "הקשה"אבל מבולבלים לחלוטין כאשר עבר והווה מתערבבים להם. והרבה חולים הולכים לאיבוד בשלב הראשון דוקא...או מאבדים את יכולת הדיבור כבר בהתחלה ואלה הסימנים שבעקבותם מאובחנת המחלה! צמיד מומלץ..כי אף פעם לא ניתן לדעת מתי תהיה הפעם הראשונה שהחולה יצא מהבית לשוטטות! איך באמת דיור מוגן מתמודד עם תשישות נפש??? סוגיה מסובכת אני מאמין. אנימו, ניתן להביא מטפלת אבל השאלה עד איזה מצב יכול החולה להשתלב במסגרת הזו? מחלקה סיעודית לא מתאימה לדימנטי מתהלך... שיהיה בהצלחה ובגילאים מבוגרים ההדרדרות די איטית כך שזה מעודד..

 

[אירילה]

כל חולה לגופו של עניין ,הכל נכון!!!

 

[אנימו]

מני, מטפלת אפשר להביא עד שהמצב

מחמיר מבחינה פיזית או נפשית וטכנית אין אפשרות להתמודד יותר בבית. לפעמים ניתן להמשיך עם מטפלת עד הסוף המר . ובל נשכח את העלויות הגבוהות שלא מתאימות לכל משפחה וגם הן משפיעות על השיקולים. ואגב, יש במרכז ברמת גן מחלקה סיעודית לחולים שמתהלכים. ראיתי במו עיני. גם ברמת השרון במחלקה שבבית האבות ההולנדי ע"ש יוליאנה יש מחלקה סגורה כזו.

 

[hava l]

חיזוק לנכדה דנה

לדנה שלום, כשאני גילתי שאימי חולה נפל עלי עולמי. ולכן אני מבינה לליבך דבר ראשון להרגע, פה החיים לא נגמרים אלה משתנים ולכן צריך לשמור כוח ומורל. אליכם לנסות לשמור על שיגרת חיים רגילה בבית בצד הבעיה מה שאני אומרת זה שצריך לדאוג לטפל לרוץ ולהגיע למצב אופטימילי מבחינת הסבתא אבל להמשיך בחיים שלכם בצידה. חיזקו ואימצו ותנסו לשאוב כוחות בשיתוף האנשים הסובבים אותכם. על לכם להתבייש במחלה של סבתא לא היא הביאה זאת על עצמה. חבצלת

 

[הנכדה דנה]

תודה

תודה לכולם על התמיכה, מאד התרגשתי ואכן גם התחזקתי מעט. סבתא שלי נמצאת בשלב ההתחלתי של המחלה, ואנו תקווה שהתרופה תעזור לעכב את התפתחותה. כרגע היא מבולבלת, שוכחת ומתקשה להתבטא, היא עדיין מתגוררת בבית אבות בדיור עצמאי, ואנחנו נערכים למצוא מלווה לשעות היום. לצערנו בית האבות אינו מרשה להלין שם מלווה, וברור לנו שבעתיד נצטרך למצוא פתרון אחר. היא מודעת למצב ומאד מובכת ממנו, ולכן זה ככ קשה עכשיו. שוב תודה על האינפורמציה ועל התמיכה. אמשיך לעדכן. דנה