סהזסה
אאאא" צעקה מיכל כאשר הזיזה את ידה..שהייתה שבורה..היה לה גם זעזוע מוח..והיא איבדה את הכרתה לאחר צעקה זו. "מיקי...מ י..קי.." אמר דני שדאג לשלומה של מיכל. "את בסדר?" שאל. "איי..לא נראה לי שהיא שומעת..יאוו מיכלללל" צעקה יובל כשראתה שמיכל לא מגיבה. גם יובל הייתה פצועה אך פחות..מכיוון שהארי הגן עליה. "מה עם הארי? הוא גם לא מגיב.." אמר דני. "נראה לי ששניהם מחוסרי הכרה."אוי אלוהיםם.." אמרה יובל ביאוש. "נו מתי מגיעיםםםםם?" שאלה מאי החסרת סבלנות שרצתה להגיע לטקס. "הנה הנה ..וואי כמה צלמיםם" אמרה עדי. "זה הולך להיות כיףף" אמרה ספיר ויצאה מן הלימוזינה יחד עם צ'ארלי..עדי,מאט,מאי ודאגי. "היי..מה קורה.." אמרו הבנים שכבר היו רגילים לצלמים ולמפורסמים שחולפים על פניהם. "רגעע זה לא..זה..ג'סטיןןןןןןן" אמרה מאי שראתה את ג'סטין טימברלייק חולף לידה. "כל כך מגניב פה.." אמרה ספיר. "נכון..ואני שמח שאת איתי" אמר לה צ'ארלי. "שניה יש לי טלפון" אמרה ספיר כאשר הטלפון שלה צילצל. "יאוו יהיה לנו כ"כ כיףף ואו..מה יש לספיר?" שאלה מאי. "הזהו שלא יהיה כ"כ כיף." אמרה ספיר ופרצוף עצוב היה על פניה. לאחר שזזו מן השטיח האדום וכל המצלמות ספיר סיפרה להם מה קרה. "אממ שירותי החירום התקשרו אליי עכשיו.." אמרה ספיר. "נו נו מה קרה..לא נכון..זה קשור למיכל ו.." התחילה להגיד עדי. "כן..בגלל זה הם לא הגיעו. " אמרה ספיר. "בגלל מההה???" שאל מאט. "הייתה להם תאונה..המכונית התהפכה..כאשר התנגשה במשאית.". "לא נכון..יאו..אבל.." אמרה מאי והתחילה לבכות..דאגי חיבק אותה ושאל "ומה מצבם? אולי נלך לשם?" "אממ..לא אמרו בדיוק איך הם..אבל אמרו לי שיש הרבה צלמים ו.." אמרה ספיר. "איך כבר צלמים???? אני לא מאמין..תאונה והם מצלמים.." אמר צ'ארלי בעצבנות. הבנים והבנות הלכו כולם לבית החולים שבו אושפזו דני,הארי,מיכל ויובל וחיכו לשמוע מה מצבם. "הנה הנה הואא..דוקטוררר" קראה ספיר. "תציל אותיי אני.." אמרה מאי כאשר ניסתה להפוך את המצב לפחות עצוב. "חח נו זה לא הרגע לבדיחות. "אמרה לה עדי. "סתם ניסתי משו." אמרה לה מאי. "אתם מקורביהם של מיקי,יובל דני.." אמר הדוקטור והם ישר ענו לו שכן. "כן כן..מה מצבם?" שאל מאט. "אוקיי..מיקי כרגע מחוסרת הכרה..לא הצלחנו להעיר אותה..יש לה רגל שבורה ויד שבורה..וזעזוע קל..הסיבוך הוא..שכנראה נצטרך לנתח." אמר הדוקטור. "לנתח??? למההה? מה קרה?" שאלה עדי ודמעה נזלה לה. "כאשר המכונית התהפכה למיקי נתקע מין יתד כנראה מהחלקים של המכונית או המשאית שהתנפצו..אל תוך הבטן..נוכל להוציא אותו..רק בניתוח" אמר. "וזה מסוכן?" שאלה מאי. "זה יכול להיות מסוכן..אבל אני בטוח שנצליח." אמר. "מה עם האחרים?" שאל צ'ארלי. "ובכן..לדני יש זעזוע מוח קל..כמה פציעות קלות בראש..ויד שבורה. הארי חסר הכרה..יש לו פציעות חמורות בראש נצטרך לתפור וכתף שבורה..ויובל יצאה מזה די בקלות..יש לה זעזוע מוח ו-2 אצבעות שבורות..הארי בלם קצת את הפגיעה שלה." אמר הדוקטור. "אוי אלוהים..איך זה נפל עלינו ככה..יאו אני מקווה שמיכל תהיה בסדר.." אמרה עדי. "את מי אפשר לראות כרגע דוקטור?" שאל מאט. " כרגע תוכלו לראות את דני..הוא ער כרגע.." אמר. "אה כל השאר ישנים..אוקיי איפה זה?" שאל צ'ארלי. "חדר 309" ענה לו הדוקטור. "ומתי מיכל נכנסת לניתוח? " שאלה עדי. "בעוד כשעה..אנחנו נודיע לכם." ענה לה הדוקטור. "דני? אתה ער?" שאלה עדי. "כן כן..איפה..מיקי? אני רוצה לדעת איפה היא עכשיו!" אמר דני בלחץ. "היא..בחדר אחר כרגע.." ענה לו מאט. "איך היא? נו תגידו לי. " אמר דני. " היא תהיה בסדרר.." אמרה ספיר. "לא..אני רואה את זה על פניכם..תגידו לי.." אמר דני. "יש לה יד ורגל שבורה..והיא חסרת הכרה כרגע." ענתה לו ספיר. "מה..אני..מיקי..חסרת הכרה? וואי..יש עוד משו אני יודע.." אמר דני ודמעות זלגו לו על הפנים. "כן..היא צריכה ניתוח." ענה צ'ארלי. "ניתוח?? אלוהים..אני לא מאמיו שזה קורה.." אמר דני. "הדוקטור אמר שהניתוח יכול להיות מסוכן אבל הם מאמינים שהם יצליחו." אמרה מאי. "כדאי להם להצליח..אני רוצה לראות אותה..אני יכול ללכת.." אמר דני והתחיל לקום. "לא אתה לא יכול ללכת לשום מקום.." אמר מאט והחזיק אותו. "אבל אני חייב...אני אוהב אותההה...היא לא יכולה למות..לי.." אמר דני..והתייאש..נשאר במקומו.. "מה עם האחרים?" שאל. "הארי גם חסר הכרה..יובל היא בסדר.." ענתה מאי. "אני רוצה להישאר לבד..בבקשה.." אמר דני. "אוקיי..נבוא אח"כ..ורק לידיעתך..הניתוח של מיכל בעוד שעה." אמר לו צ'ארלי והם יצאו לכיוון חדרה של יובל. "יובלללל" אמרה עדי. "דושי שליייי" אמרה יובל ובכתה. "אני לא מאמינה שזה קרה לי..שמעתי שמצבה של מיכל גרוע..והארי..הוא..חסר הכרה." אמרה יובל. "כן..אבל הם יהיו בסדר! מבטיחה לך.." אמרה לה עדי. "מה עם דני הוא בסדר? "שאלה יובל. "כן..הרגע היינו אצלו..הוא ממש נשבר..בגלל מיכל..הוא נורא דואג לה." אמרה מאי. "אני מבינה למה..הכל היה טוב..ופתאום..ארר הנהג הזה..נראה לי הוא היה שיכור..איך הוא? מקווה שהוא נפצע כהוגן..מגיע לו. " אמרה יובל בעצבים. "הנהג..לא אמרו לנו כלום..אבל זה לא מה שחשוב עכשיו..חשוב שתחלימי..ותנוחי." אמרה עדי. "הארי כל כך..אוי..הוא הגן עליי את קולטת?? בגופו..בגלל זה הוא עכשיו ככה..בגללי." אמרה יובל ובכתה." לא...תפסיקי..הוא עשה את זה בגלל שהוא אוהב אותך..ולא רצה שתיפגעי." אמרה לה מאי. "אבל תראי אותו עכשיו..הוא לא מתעורר.." אמרה יובל ובכתה. דממה הייתה בחדר..עדי ומאי נשארו איתה..וחיכו עד שמיכל תצא מן הניתוח.
נשיקות http://adisheleg.smser.co.il