שלום לילך
ראשית, אני מתנצלת על האיחור בתגובה. אני חושבת שעצם הידיעה שאדם יקר לליבך - אחותך - עברה במשך שנים מסכת יחסים אלימה עם בעלה, הדבר כשלעצמו מאד קשה, גורם להתרגשות רבה והרבה כאב. העובדה שהיא נמצאת עכשיו במקום בטוח יכולה במקצת ולטווח הקצר להביא לרגיעה, לבטח בחיים שלה, אך גם בחיים שלך. מקלטים לנשים נפגעות אלימות אינן רק מקום שמספק הגנה אלא גם טיפול אינטנסיבי מאד וליווי. אחותך, אם היא תדמיד בכך, תוכל להתחזק, לאסוף את הכוחות "האבודים" שלה,לבחון את הסיבות שהביאו אותה לחיות במשך שנים במערכת יחסים זאת, להגדיר לעצמה איך היא רוצה לחיות את חיים שלה ומה היא חייבת לעשות כדי לספק לעצמה ולילדיה שקט וביטחון. מאות נשים שטופלו במקלטים, יצאו משם, בליווי עובדי מקצוע, והתחילו חיים אחרים. לא נתן למחוק את זכרונות העבר, אבל נתן לחיות איתם מבלי שהם אלה שישלטו בחיים. המקלט, לרוב, מנסה גם ליצור קשר עם הבעל, ואם הדבר אפשרי נבנית תכנית טיפולית גם עבורו.לגבי רוב הגברים, יציאה של האישה מהבית, יחד עם הילדים, מביא לידי איזה שבר, וגם אם לא מתרחש אצלם שינוי פנימי ומהותי, מתרחש שינוי "טכני" והחשש מתוצאות התנהגותם מביא אותם לשמור על מרחק ועל נורמות התנהגות מקובלות. מה עוד, שבסופו של תהליך, עומדת מולם אישה שונה - אישה שיודעת הרבה יותר לעמוד על הזכות שלה לחיים ללא אלימות, לחיים בכלל. הפחד שלך ממה שיהיה מאד מובן, אך את לא באמת יודעת מה יהיה. את בונה תסריטים שאין ביניהם לבין ה"מציאות" העתידית דבר, וזאת מהסיבה הפשוטה שהמציאות היא מתקיימת רק בהווה ומה שיקרה בעתיד אין לך אפשרות לדעת. כפי שאת בונה היום תסריטים פסימיים, את יכולה לבנות, באותה המידה, תסריטים אופטימיים, ובכל מקרה רק בעתיד תידעי מה באמת יקרה. את יכולה להרגיש שבעת רצון מכך שהצלחתם להוציא את אחותך למקלט. זאת תחילתה ההכרחית של דרך. אני חושבת שאת, שנמצאת במצב מאד פגיע, כפי שאת מתארת, זקוקה גם לעזרה - בשביל עצמך, התינוקת שלך, מערכת הזוגית שלך, אחותך ובכלל. נראה לי נכון מאד שתפני לעזרה של אנשי מקצוע.אני חושבת שאת מגיבה תגובה ראשונית נורמלית למציאות חיים לא נורמלית של אדם יקר. אך אם תשארי במקום הזה לאורך זמן, הדבר עלול להזיק לבריאות הנפשית שלך, לחוסן הנפשי שלך ולכוחות ההתמודדות שלך עם מה שהחיים מזמנים. אני מקווה בשבילך שתמצאי את הדרך! וזאת מהסיבה הפשוטה שהמצ
