אז אצלי זה מתחיל שההורים התגרשו..והגירושים נפלו על יום של טקס שאני ארגנתי בבצפר..בכיתה ה'. בהתחלה זה לא נראה נורא כל כך כנראה שהייתי בהכחשה.. אבל אחר כך אבא שלי החליט להיות דתי...ואז זה מה שממש הרס... כי בכנות לא רציתיי כל כך ללכת אליו....גם לא היה לו בית משלו...הוא גר אצל סבתא שלי.. לא רציתי ללכת כי אני טיפוס של טכנולוגיה וניתוק לא כייף לי.. תחשבו כל בת שיה יומיים בלי טכנולוגיה בלי כלום..!! אז עכשיו המצב לא כל כך שונה..היחים שלי עם אבא שלי במחלוקת בגלל עיניין הדת...והוא מרגיש שאני לא מתה על ללכת אליו.. אני הולכת רק כיא ני רוצה להיות אצל אבא שלי ולראות אותו... הוא גם לא בא בשבוע לבקר.. כי הוא לומד... אז אני בקושי רואאה את אבא שלי... ואממ..והוא ממש מרגיז אותי כל הזמן... כי גם דברים הוא בקושי מביא לנו... אמא דואגת לנו להכול.. ללימודים הוא בקושי שילם חצי... ולחוגיםם שעותלקח לי לשכנע אותו.. ואני לא מבינה....אם לא תקדיש את הכסף שלך לילדים שלך אז למי כן?? וזהו זה הסיפור שלי.. אם יש שאלות אז אני אענה בשמחה..