חדשה

[טליה1102]

חדשה

שלום לכולם, עד עכשיו רק קראתי בפורום ולא השתתפתי אבל חשבתי שאולי זה יהיה נכון לכתוב ופשוט לשחרר. אז אני כנראה אפתיע אתכם ואומר שאני עוד חודש בת 38 ומעולם לא קיימתי יחסי מין. יש לציין שעל פניו אני בחורה נורמטיבית לכל דבר, נאה מצחיקה אחלה משפחה ומלא חברים שרק מעטים מהם יודעים את האמת. אני עובדת כמורה וכביכול מתפקדת יפה. בשנים האחרונות פשוט נמנעתי מלצאת עם בחורים מהבושה מה הם יחשבו עליי או שיצחקו ויחשבו שאני "דפוקה". וככה עברה לה עוד שנה ועוד שנה. יש לציין שבעבר היו מעט התנסויות מיניות אבל לא רציניות. היום אני בשלב שאני מאד רוצה לחצות את המשוכה ולהרגיש סוף סוף נורמלית. אבל החרדה סביב התגובה של הצד השני הרבה יותר חזקה. עד עכשיו נמנעתי מללכת לרופא נשים גם כן מהבושה מה יחשבו והגיע הזמן לעשות בדיקה ואני לא יודעת איך לעבור את זה. אולי הפתרון הוא לצאת עם משהו שהוא גם חסר נסיון ולעבור את זה ביחד. אשמח לקבל עצות. המצב הזה מאד לא פשוט מבחינה נפשית ומשבש את החיים בעיקר המחשבות השליליות לגבי עצמך. תודה לכולם

 

[יוצרת עתיד]

ברוכה הבאה

לדעתי את צריכה לעבוד על דימוי העצמי שלך
וביטחון עצמי
ולהכניס לעצמך לראש משפט; שמי שיואהב אותך
יואהב אותך כמו שאת
עם כל ה'חבילה'
&nbsp
ככה שלאט לאט
תחשבי מה את יכולה לעשות לבד כדי לרום לשינוי לקרות
ואם את חושבת שתוכלי להשתנות לבד?
האם אולי כדאי להיעזר באיש מקצוע?
&nbsp
אלו דברים שאת צריכה לענות לעצמך
בהצלחה

 

[Tangirl]

הי

רוצה לחלוק איתך שתי תובנות שאני הגעתי אליהן מהנסיון שלי.
האחת- חייבים להוציא מהראש את החיפוש אחר הנסיך שיציל אותך (לא ציינת שום דבר לגבי זה ואני לא יודעת אם ככה זה אצלך- ככה זה היה אצלי ואני יודעת שגם אצל אחרים שחשים את המחסור הזה ומפחדים שהוא אף פעם לא ייגמר). איך שאני רואה את זה, צריך להתחיל לתרגל בקטנה כי כשחיים המון שנים לבד ולא מפתחים יכולות תקשורת בסיסיות, לרוב יהיה מאוד קשה ללמוד את זה בבת אחת וכדאי להתנסות לאט לאט, עם האפשרות לסגת כשיש צורך ולהרגיש שזה בסדר וזה מותר. והחיפוש אחר האחד והזוגיות המושלמת האחת- אותי לפחות זה עיקב בעוד כמה שנים..
דבר שני- זה דורש הרבה עבודה והתמדה והרבה פעמים להכריח את עצמך להיות במקום שהוא קשה ולא נוח. אני לא מדברת על סיטואציה מינית- אלא על כל מיני אינטארקציות חברתיות שאנחנו נוטים לברוח מהן כי הן לא נעימות (ואולי כי הן עלולות לזמן את מה שאת בו בזמן כל-כך רוצה וכל כך נרתעת). אני הכרחתי את עצמי במשך שנה ללכת פעם בשבוע לחוג ורק אח"כ הוא הפך למקום שהכי נוח לי וטוב לי בו עם כמה וכמה אנשים שהם היום מאוד מאוד קרובים לי ודרכם באמת יצא לי לתרגל את המקומות הקשים שלי.
גם לגבי רופאת נשים אני ממש מבינה את התחושה שלך- אני זוכרת שנמנעתי מזה מלא זמן ובסוף החלטתי ללכת לאשה, כי בטח היא יותר רגישה ואני פחות אתפדח, ואז הסתומה עושה לי- אני רואה שאת צרה ואת לא מקיימת הרבה יחסים. בחיי, אמרתי לה, ממש שרולוק הולמס את.. בקיצור לא עניינו של אף אחד חייך האישים ואת יכולה גם להגיד את זה למי שיחליט לדחוף את האף.

ולגבי התחושות השליליות לגבי עצמך- ציינתי פה בשרשור אחר את היחס שלי לטיפול. אני חושבת שזה יכול לפתוח המון דלתות וזה משהו שרבים מאיתנו חייבים לעצמנו..

 

[היתקליף]

תבחרי בן זוג לפי ההתאמה הכללית שלו אלייך

איך שאתם מוצאים חן זה בעיני זו, ולא לפי הניסיון המיני שלו.
מין הוא מרכיב ביחסים זוגיים, אבל לא המרכיב העיקרי.
אם הוא לועג לך מאיזו סיבה, החיצוניות, האינטלקט, או הניסיון המיני, הוא לא מתאים.
דווקא טוב שיש לך מבחן לבחון בו את הבחור קרוב להתחלה.
מלבד זאת ניסיון מיני נרכש תוך כמה דקות, ולא צריך שום כישרון לשם כך.
החוסר בניסיון מיני לא צריך להיות בכלל שיקול בדימוי העצמי.
&nbsp

 

[Tangirl]

נסיון מיני נרכש תוך כמה דקות??

לא ממש..
עכשיו אני מתחילה קצת להבין את היחס שלך לסטוצים. מבחינתך נסון מיני זה זין שחודר לכוס ובזה גמרנו.. אני אפתיע אותך ואומר שיכולה להיות גם אינטראקציה מינית ללא חדירה..
נסיון מיני הוא חלק מאינרטאקציה עם בן\בת הזוג, הכוללת גם תקשרת לא מינית. מדובר במיומנות שמתפחת וממשיכה להתפתח כל החיים.
מין הוא אכן רק מרכיב אחד במערכת יחסית זוגית, אבל החשיבות שלו משתנה ותלויה בשני בני הזוג ומידת ההתאמה תלויה גם בו.
ודימוי עצמי הוא לא שאלה שלי שיקולים. אתה לא בוחר אותו, הוא מתפתח. ותרצה או לא, חוסר נסיון מיני הרבה פעמים נמצא במתאם עם דימוי עצמי נמוך (בחברה מערבית חילונית). רצוי לשאוף שזה לא יהיה כך, אבל לרוב זה ככה. בכל מקרה אפשר לנסות לעבוד ולשפר את הדימוי העצמי במקביל לרכישת מיומנות זוגית ומינית. שיפור בכל אחת מה"חזיתות" יכול להשפיע לטובה על השניה..

 

[היתקליף]

ניסיון מיני כן, בוודאי, משגל אחד ויש לך ניסיון, גם אם לא רב

את מדברת על ניסיון *בזוגיות*, בחיים המשותפים והאינטימיים עם אדם אחר.
זוגיות ואינטימיות יכולות להתקיים בלי מין בכלל. יש הרבה זוגות שמקיימים מעט יחסי מין וגם בכלל לא.
מנגד יש הרבה אנשים עם ניסיון מיני עשיר ואפס ניסיון זוגי.
למשל אלה שרואים בסטוצים צורת התייחסות בריאה לזולת.
&nbsp

 

[Tangirl]

הקביעה האחרונה שלך

לא מבוססת ולא קשורה בשום צורה למציאות, ולכן גם לא אטרח להתווכח עליה.
מי שעבר שיעור ראשון בנהיגה, גם לו יש נסיון בנהיגה. מכאן עד להיות נהג מנוסה הדרך עוד ארוכה. ונהיגה לומדים הרבים יותר מהר מלתקשר.
אינטימיות יכולה לחול בלי מין וגם מין יכול להיות בלי אינטימיות. מאידח יש זוגות שחיים כל החיים ביחד (עם או בלי יחסי מין) ומעולם לא חוו אינטימיות זה עם זו.
כאמור, מערכת יחסית זוגית, מינית ואינטימית זו מיומנות שלומדים אותה.

 

[DogsPCI]

הי טליה, מה המצב?

לצערי אני מכיר קצת את התחושה שלך .
&nbsp
האמת? אין הרבה מה לעשות, ואין כל-כך למה לחכות. וחבל שהחיים שלך נפגמים בגלל דבר שהוא באמת לא כזה ביג-דיל .
צריך לאזור כוחות ולנסות להכיר מישהו נחמד מספיק ורגיש מספיק שיבין שאת קצת תקועה איפה-שהו, וכל מה שצריך זה קצת סבלנות והמון אמון.
&nbsp
לצערי ומנסיוני, לא כל אדם שניתן בו אמון גם ידע לכבד זאת...
אז צריך גם להתכונן לזה, שאת תפתחי ותחשפי את המקומות הרגישים שלך, והאדם מימול לא יכבד אותך.
אבל זה נכון לגבי כולנו, ולא רק בעניין חוסר-נסיון-מיני...
&nbsp
שיהיה בהצלחה

 

[Matzeket]

ברוכה הבאה!

הרבה פעמים אנחנו משליכים על האחר את מה שאנחנו חושבים על עצמנו:
אם אני חושבת שאני לא נראית מספיק טוב- אני בטוחה שזה גם מה שאחרים חושבים.
הם לא.

רופא נשים שיחשוב עליך משהו לא במקום הוא לא מקצועי ועדיף שתמצאי רופא אחר במקומו.
בושה לא רלוונטית בטיפולים רפואיים וללכת לרופא נשים - גם בלי קשר לקיום יחסי מין- זה משהו שטוב לעשות.

הבושה היא אצלך. לא אצל מי שמולך.
אם את מרגישה שהיא מונעת ממך דברים ואת לא מצליחה להתגבר על זה לבד, פני לטיפול חיצוני שייתן לך כלים להתמודד עם החרדות האלה.

מהנסיון שלי עם בחורים -
כן, יש כאלה שלא רוצים את 'הפרויקט' של ללמד משהי שהיא חסרת נסיון (בדיוק כמו שלא כל מורה רוצה ללמד ילדים שקשה להם ללמוד ויש כאלה שזה דווקא האתגר שלהם), אבל מעולם אף אחד לא גרם לי להתבייש בזה או השפיל אותי בגלל חוסר הנסיון שלי. להיפך.
היו מופתעים, היו שהעריכו, הרוב התפלאו- אבל אף אחד לא נצל את זה לרעתי. ולהיפך- אלה שכן הייתי איתם בסוף גרמו לי להבין שזה בעיקר אצלי כל הפחדים האלה והמבוכות.

דעי לבחור את האנשים הנכונים שיעשו לך טוב וירצו בטובתך
ואת תדאגי לא למנוע מעצמך דברים שאת רוצה וצריכה רק בגלל איזשהם פחדים חסרי בסיס.
ואם אי אפשר לבד- אז עם מישהו מקצועי שיעזור וילווה.

בהצלחה רבה ובבריאות!