חדשה

angel 445

New member
חדשה

שלום לכולם: שמי יעל אני בת 19 אני לא הולכת לצבא וכרגע אני מחכה לשירות הלאומי שלי . ליפני שנה סיימתי ביהס ובזמן התקופה הזו היה לי ממש כיף . מצב החברתי שלי היה טוב היינו יוצאים אני וחברה שלי וחברים שלה והיה ממש כיף . כמובן שהיה לי ביטחון והייתי נורא עסוקה כך שלא היה לי זמן לעצמי. אחרי שניגמר הביהס הציאו לי להמשיך יג לעוד שנה כמובן שהסכמתי רק שאחרי כמה זמן החלטתי שזה לא בשבילי ועזבתי את הלימודים. החלטתי שאני יחפש עבודה אבל כמעט לכל מקום שהלכתי אליו חשבו שאני קטנה וחסרת ניסיון . אז הלכתי להתנדב בצהרון שזה עבודה עם ילדים וגם את זה בסופו של דבר עזבתי. עכשיו אני במצב שלא לא יודעת כלום אני לא מסוגלת לעשות דברים שאני אוהבת קשה לי נורא בלי מסגרת ובלי סדר יום קבוע. אני כל הזמן בוכה חושבת שאני לא בסדר כל הזמן דוחה דברים שאני רוצה לעשות כי מפחדת ולא מסוגלת לכלום. אני לא מאמינה שהגעתי למצב של אי ביטחון שהכל לא טוב . אני לא רוצה להיות במצב הזה הציעו לי ללכת למישהי מיקצועית אבל לא הסכמתי . אני באמת לא יודעת מה לעשות אני פגועה וכועסת על עצמי השאלה שלי האם יש מישהו שהיה במצב של אי ודאות שלא ידעת מה ואיך תודה
 

HOPE17

New member
אני.

אני גם במצבך רק שאני מחכה לגיוס, כן זה קשה ומתסכל אבל תנסי שוב לחפש עבודה אל תהיי לבד ותנסי למצוא לעצמך תעסוקה כל שהיי כי אני מבינה שתתחילי את השרות הלאומי שלך רק בשנה הבאה אני צודקת?
 

angel 445

New member
כן כנראה

פשוט אין כל כך אפשריות איפה שאני גרה ואני רוצה לעשות קרוב לבית
 
אנג'ל שלום

תקופות של שינוי, ומעבר ממקום למקום, יכולות הרבה פעמים לעורר מתח וחרדה, ונשמע כי זה מה שעובר עליך. אני חושבת שהיוזמה שלך לחפש עבודה היא יוזמה טובה, כי הישיבה כל היום בלי לעשות כלום, גם אם זה נשמע מפתה בהתחלה- מביאה הרבה פעמים למצב נפשי לא טוב. היא יוכלה להגביר את החרדה ולגרום לדכדוך. הייתי מציעה לך לא להתיאש ולחפש שוב עבודה, (גם אם זה לא עבודת חלומות), וגם למצוא מסגרות אחרות שימלאו לך את היום (למשל ספורט, חוגים, התנדבות...) חשוב מאוד לייצור לעצמך איזושהיא מסגרת פעילות למשך השבוע ולא רק לשבת כל היום בבית. מה את אומרת? יש לך אולי רעיונות נוספים מה לעשות עד לשירות הלאומי? חוצמזה, למה את כ"כ מהר מבטלת את האופציה של עזרה מיקצועית? למה זה נראה לך כ"כ נורא?
 
למעלה