חדשות טובות?
- פותח הנושא פינגו
- פורסם בתאריך
שיבוט בני אדם ../images/Emo71.gif
דעתי האישית היא מאוד נגד שיבוט בני אדם מכל מיני סיבות שאין טעם להכנס אליהן כרגע וגם לא חשבתי על זה יותר מדי. שאלה מעניינת שעולה לי היא מהו בכלל שיבוט בני אדם? האם שיבוט הגוף בלבד או גם שיבוט של הנפש? האם גם התודעה היא אחת או שיש שתי תודעות שונות אחרי שיבוט? האם יש תופעות של טלפתיה בין בני אדם כאלו ותופעות נוספות שאולי סותרות את עיקרון הלוקליות למשל.
דעתי האישית היא מאוד נגד שיבוט בני אדם מכל מיני סיבות שאין טעם להכנס אליהן כרגע וגם לא חשבתי על זה יותר מדי. שאלה מעניינת שעולה לי היא מהו בכלל שיבוט בני אדם? האם שיבוט הגוף בלבד או גם שיבוט של הנפש? האם גם התודעה היא אחת או שיש שתי תודעות שונות אחרי שיבוט? האם יש תופעות של טלפתיה בין בני אדם כאלו ותופעות נוספות שאולי סותרות את עיקרון הלוקליות למשל.
מעין תשובה
קיים דיון רחב בשאלה אילו יחסים נוצרים בין האדם ממנו נלקחים התאים לאדם המשובט- יחסי הורות או יחסי תאומות. רוב הדיעו נוטות ליחסי תאומות, מכיוון שהאדם המקורי והאדם המשובט נושאים למעשה את אותו מטען גנטי בדיוק. (להבדיל מיחסי הורות שכידוע אינם זהי גנים כלל וכלל. כמחצית לערך). נקודה זו עונה על שאלותייך. כשם שתאומים זהים הם בעלי תודעות שונות ונפרדות לחלוטין- כך נכון גם במקרה של שיבוט. שאלתך לגבי שיבוט גוף ונפש, נחשבת לבלתי מקובלת בכלל. המדענים, רובם ככולם, מאמינים בהוליזם (כלומר, הנפש והגוף אחד הם) ואילו שאלתך היא דואליסטית ביסודה (הגוף והנפש כישויות נפרדות). לגבי טלפתיה- עוד לא ניתן לומר. אתה בוודאי יודע על מקרים של טלפתיה בין תאומים זהים (גם כשהם גדלו במרחק אלפי קילומטרים וספגו חינוך שונה לגמרי). מכאן אולי ניתן להקיש גם על שיבוט.
קיים דיון רחב בשאלה אילו יחסים נוצרים בין האדם ממנו נלקחים התאים לאדם המשובט- יחסי הורות או יחסי תאומות. רוב הדיעו נוטות ליחסי תאומות, מכיוון שהאדם המקורי והאדם המשובט נושאים למעשה את אותו מטען גנטי בדיוק. (להבדיל מיחסי הורות שכידוע אינם זהי גנים כלל וכלל. כמחצית לערך). נקודה זו עונה על שאלותייך. כשם שתאומים זהים הם בעלי תודעות שונות ונפרדות לחלוטין- כך נכון גם במקרה של שיבוט. שאלתך לגבי שיבוט גוף ונפש, נחשבת לבלתי מקובלת בכלל. המדענים, רובם ככולם, מאמינים בהוליזם (כלומר, הנפש והגוף אחד הם) ואילו שאלתך היא דואליסטית ביסודה (הגוף והנפש כישויות נפרדות). לגבי טלפתיה- עוד לא ניתן לומר. אתה בוודאי יודע על מקרים של טלפתיה בין תאומים זהים (גם כשהם גדלו במרחק אלפי קילומטרים וספגו חינוך שונה לגמרי). מכאן אולי ניתן להקיש גם על שיבוט.
מעין תשובה לתשובה
שאלתי לגבי שיבוט הגוף והנפש לא נשאלה בהקשר לשאלת הדואליות של הגוף והנפש, אלא בהקשר של מהי התודעה בעצם? הרי המדע היום כמדע, ברובו מכניסטי ומטריאליסטי, ולגבי שאלת הנפש, מפני שאינו יכול להתעלם ממנה, ימקם אותה במוח, ובעצם הטענה הרווחת היא שתודעה=נפש=מוח (חלקו או כולו, אין זה משנה). לדעתי, רוב המדענים בhardcore של המדע יטענו זאת. אישית, אני לא מאמין שזה כך. אם תודעה=מוח, אז אולי באמת אין כל בעיה. אבל מה אם לא? אף אחד לא יודע מה באמת יהיה עד שלא יעשו את זה, וצריך לקחת בחשבון שהנחות היסוד האלו אולי לא מוצקות דיין ויכולות להיות תוצאות לא צפויות.
שאלתי לגבי שיבוט הגוף והנפש לא נשאלה בהקשר לשאלת הדואליות של הגוף והנפש, אלא בהקשר של מהי התודעה בעצם? הרי המדע היום כמדע, ברובו מכניסטי ומטריאליסטי, ולגבי שאלת הנפש, מפני שאינו יכול להתעלם ממנה, ימקם אותה במוח, ובעצם הטענה הרווחת היא שתודעה=נפש=מוח (חלקו או כולו, אין זה משנה). לדעתי, רוב המדענים בhardcore של המדע יטענו זאת. אישית, אני לא מאמין שזה כך. אם תודעה=מוח, אז אולי באמת אין כל בעיה. אבל מה אם לא? אף אחד לא יודע מה באמת יהיה עד שלא יעשו את זה, וצריך לקחת בחשבון שהנחות היסוד האלו אולי לא מוצקות דיין ויכולות להיות תוצאות לא צפויות.
קצת פילוסופיה
אני מאמין שהאדם הוא למעשה מכונה (ביו-כימו-אלקטרית). הגוף הפיזי הוא החומרה, הברזלים, ממנו בנוי האדם. אין הבדל ממשי בינו לבין המכונה בה אתם משתמשים כעת על מנת לקרוא שורות אלו. הגוף הפיזי נושא בתוכו מטען הגנטי. זוהי מעין תוכנית אב הן לבנית הגוף והן להכתבת התנהגות בסיסית (מעין תוכנה בסיסית). מה שאתם קוראים לו ה"נפש" הוא בעצם אוסף הנתונים שאספה המכונה מרגע היוולדה ועד לרגע זה. שיבוט יכול להעתיק רק את הפלטפורמה (הגוף) ולא את "הנפש" עצמה, אלא אם כן דואגים להעתקה מלאה של כל ה"זיכרון" דבר שברור שאינו אפשרי היום. זה גם מעלה סוגיה נוספת שהיא קיום "גורל". אם הגוף הוא מכונה המונעת ע"י סט כללים כלשהו (מתוחכם ומסובך ככל שיהיה) הנקבע עפ"י המטען הגנטי ואוסף ההתנסויות של האדם, ואם כל העולם מתנהג בצורה זו, הרי אין לאדם עצמו בעצם חופש בחירה - גורלו קבוע מראש... זורבבל
אני מאמין שהאדם הוא למעשה מכונה (ביו-כימו-אלקטרית). הגוף הפיזי הוא החומרה, הברזלים, ממנו בנוי האדם. אין הבדל ממשי בינו לבין המכונה בה אתם משתמשים כעת על מנת לקרוא שורות אלו. הגוף הפיזי נושא בתוכו מטען הגנטי. זוהי מעין תוכנית אב הן לבנית הגוף והן להכתבת התנהגות בסיסית (מעין תוכנה בסיסית). מה שאתם קוראים לו ה"נפש" הוא בעצם אוסף הנתונים שאספה המכונה מרגע היוולדה ועד לרגע זה. שיבוט יכול להעתיק רק את הפלטפורמה (הגוף) ולא את "הנפש" עצמה, אלא אם כן דואגים להעתקה מלאה של כל ה"זיכרון" דבר שברור שאינו אפשרי היום. זה גם מעלה סוגיה נוספת שהיא קיום "גורל". אם הגוף הוא מכונה המונעת ע"י סט כללים כלשהו (מתוחכם ומסובך ככל שיהיה) הנקבע עפ"י המטען הגנטי ואוסף ההתנסויות של האדם, ואם כל העולם מתנהג בצורה זו, הרי אין לאדם עצמו בעצם חופש בחירה - גורלו קבוע מראש... זורבבל
עוד קצת פילוסופיה
אני דווקר מאמינה בגורל, אבל אני לא דטרמיניסטית. כבר אמרו חכמים ממני - "הכל צפוי והרשות נתונה" - כלומר, יש דברים בחיים שלנו שנקבעו מראש. הם יקרו בין אם נחליט ללכת ישר קדימה או לקפוץ אחורה בעיגולים... עד כאן "הכל צפוי" "הרשות נתונה" - לנו לבחור את הדרך. או במילים אחרות אנו יכולים לבחור איך להגיב לכל אירוע, וע"י כך בוחרים את הדרך (קצרה או ארוכה; מלאת מכשולים או קלה וזורמת...)להגיע מאירוע צפוי אחד למשנהו. אבל הכי חשוב, בעיני, זה לעשות רק דברים שאני שלמה איתם בכל מאת האחוזים, ולסמוך על החיים (העולם) שיקחו אותי, בסופו של דבר לאן שאני צריכה להגיע. mai
אני דווקר מאמינה בגורל, אבל אני לא דטרמיניסטית. כבר אמרו חכמים ממני - "הכל צפוי והרשות נתונה" - כלומר, יש דברים בחיים שלנו שנקבעו מראש. הם יקרו בין אם נחליט ללכת ישר קדימה או לקפוץ אחורה בעיגולים... עד כאן "הכל צפוי" "הרשות נתונה" - לנו לבחור את הדרך. או במילים אחרות אנו יכולים לבחור איך להגיב לכל אירוע, וע"י כך בוחרים את הדרך (קצרה או ארוכה; מלאת מכשולים או קלה וזורמת...)להגיע מאירוע צפוי אחד למשנהו. אבל הכי חשוב, בעיני, זה לעשות רק דברים שאני שלמה איתם בכל מאת האחוזים, ולסמוך על החיים (העולם) שיקחו אותי, בסופו של דבר לאן שאני צריכה להגיע. mai
האם באמת כך הוא הדבר ?
"אנו יכולים לבחור איך להגיב לכל אירוע, וע"י כך בוחרים את הדרך..." ואם לאמץ את התאוריה שלי בנקודה הזאת אז הרי הבחירה שלך היא למעשה קבועה מראש מכיוון שהיא מבוססת על הקוד הגנטי שלך ואוסף החוויות (קלטים) שעברת בחיים. או במילים אחרות, אם היה בכחנו להבין בדיוק איך מכונת האדם פועלת וכן את היכולת להקליט את אוסף הנתונים (החוויות) שאגרת הרי היינו יכולים לדעת מה הבחירה ה"חופשית" שלך תהייה. ולגבי "לעשות רק דברים שאני שלמה איתם בכל מאת האחוזים" - הלוואי ובאמת הייתה לי את הפרבילגיה לנהוג כך...
"אנו יכולים לבחור איך להגיב לכל אירוע, וע"י כך בוחרים את הדרך..." ואם לאמץ את התאוריה שלי בנקודה הזאת אז הרי הבחירה שלך היא למעשה קבועה מראש מכיוון שהיא מבוססת על הקוד הגנטי שלך ואוסף החוויות (קלטים) שעברת בחיים. או במילים אחרות, אם היה בכחנו להבין בדיוק איך מכונת האדם פועלת וכן את היכולת להקליט את אוסף הנתונים (החוויות) שאגרת הרי היינו יכולים לדעת מה הבחירה ה"חופשית" שלך תהייה. ולגבי "לעשות רק דברים שאני שלמה איתם בכל מאת האחוזים" - הלוואי ובאמת הייתה לי את הפרבילגיה לנהוג כך...
פריבילגיה? עניין של בחירה... ../images/Emo8.gif
אז אתה דטרמיניסט... ואני טוענת שאתה יכול להעלות תאומים (הם נושאים את אותו מידע גנטי, בני אותו גיל, מאותו מין, ובאים מרקע זהה) על רכבת הרים ועדיין יתכן שאחד מהם יפחד והשני יהנה, לא? וזו הנקודה - כל אחד חווה בחייו טראומות כאלה ואחרות, וכל אחד בוחר איך להתיחס אליהם. כל פעולה שתעשה היא פעולה שבחרת לעשות. אתה בוחר לקום בבוקר וללכת לעבודה (כי אתה יודע שאתה צריך להתפרנס), ואתה בוחר איך להתיחס לקולגות שלך, ואתה בוחראם לכעוס או להפגע או לחייך! נכון, לפעמים הבחירה היא בין הטוב והרע, ולפעמים היא בין הגרוע לגרוע פחות, אבל כך או כך בחירה היא בחירה. מאחלת לך שתבחר את הדרכים הקלות בחיים mai
אז אתה דטרמיניסט... ואני טוענת שאתה יכול להעלות תאומים (הם נושאים את אותו מידע גנטי, בני אותו גיל, מאותו מין, ובאים מרקע זהה) על רכבת הרים ועדיין יתכן שאחד מהם יפחד והשני יהנה, לא? וזו הנקודה - כל אחד חווה בחייו טראומות כאלה ואחרות, וכל אחד בוחר איך להתיחס אליהם. כל פעולה שתעשה היא פעולה שבחרת לעשות. אתה בוחר לקום בבוקר וללכת לעבודה (כי אתה יודע שאתה צריך להתפרנס), ואתה בוחר איך להתיחס לקולגות שלך, ואתה בוחראם לכעוס או להפגע או לחייך! נכון, לפעמים הבחירה היא בין הטוב והרע, ולפעמים היא בין הגרוע לגרוע פחות, אבל כך או כך בחירה היא בחירה. מאחלת לך שתבחר את הדרכים הקלות בחיים mai
מאי, מילה מחבר טוב
אני מסכים איתך בעניין התאומים (היות ואני תאום, אני יודע שזה נכון). אבל, ברם, אולם - יש לי בעיה עם המילה "בוחר", שטרחת כל כך להדגיש. אני לא חושב שאדם בוחר איך להתמודד עם הטראומות שלו, אלא זה יותר אינסטינקט ששומר עלינו מפגיעה חמורה. אין מה להשוות בין בחירה של התמודדות עם טראומות לבין בחירה של איך להתנהג לקולגות בעבודה. שני דברים שונים בתכלית, גם העיקרון!!! ברור לך שלרוב אנחנו לא יודעים למה אנחנו בוחרים דבר אחד ולא דבר שני. אולי מתוך הרגל, אולי מתוך אינסטינקט, אני לא יודע, אני לא פסיכולוג. מה שאני יודע, ומה שלימדו אותי, שדווקא הדרכים הקלות מובילות לתוצאות קשות, ועד עכשיו, לרוב המשפט הזה הוכיח את עצמו.
אני מסכים איתך בעניין התאומים (היות ואני תאום, אני יודע שזה נכון). אבל, ברם, אולם - יש לי בעיה עם המילה "בוחר", שטרחת כל כך להדגיש. אני לא חושב שאדם בוחר איך להתמודד עם הטראומות שלו, אלא זה יותר אינסטינקט ששומר עלינו מפגיעה חמורה. אין מה להשוות בין בחירה של התמודדות עם טראומות לבין בחירה של איך להתנהג לקולגות בעבודה. שני דברים שונים בתכלית, גם העיקרון!!! ברור לך שלרוב אנחנו לא יודעים למה אנחנו בוחרים דבר אחד ולא דבר שני. אולי מתוך הרגל, אולי מתוך אינסטינקט, אני לא יודע, אני לא פסיכולוג. מה שאני יודע, ומה שלימדו אותי, שדווקא הדרכים הקלות מובילות לתוצאות קשות, ועד עכשיו, לרוב המשפט הזה הוכיח את עצמו.
ביגי - למה רק מילה? קבל פסקה שלמה
"ברור לך שלרוב אנחנו לא יודעים למה אנחנו בוחרים דבר אחד ולא דבר שני. אולי מתוך הרגל, אולי מתוך אינסטינקט, אני לא יודע, אני לא פסיכולוג" לא יודעים? אולי - לא שמים לב? ולגבי ההשוואה, היא נשארת בעינה. זו בחירה וזו בחירה, זה רק עניין של תשומת לב. אתה תחשוב פעמיים לפני שתענה לבוס שלך, למה שלא תחשוב פעמיים גם בסיטואציות אחרות? במקום לנתח מצבים בדיעבד, נסה לקחת שניה ולנתח אותן בזמן אמת, לרוב ניתן להבחין בכל הסימנים שראינו "בדיעבד" ממש כשהם קורים. חוץ מזה - שולחת אליך
mai
"ברור לך שלרוב אנחנו לא יודעים למה אנחנו בוחרים דבר אחד ולא דבר שני. אולי מתוך הרגל, אולי מתוך אינסטינקט, אני לא יודע, אני לא פסיכולוג" לא יודעים? אולי - לא שמים לב? ולגבי ההשוואה, היא נשארת בעינה. זו בחירה וזו בחירה, זה רק עניין של תשומת לב. אתה תחשוב פעמיים לפני שתענה לבוס שלך, למה שלא תחשוב פעמיים גם בסיטואציות אחרות? במקום לנתח מצבים בדיעבד, נסה לקחת שניה ולנתח אותן בזמן אמת, לרוב ניתן להבחין בכל הסימנים שראינו "בדיעבד" ממש כשהם קורים. חוץ מזה - שולחת אליך
אני לא מסכים איתך
אף אחד במקרה של אירוע טראומטי לא עוצר את עצמו בזמן אמת וחושב פעמיים איך הוא צריך להגיב. בדיעבד תמיד אפשר לנתח דברים, אבל כשהם מתרחשים הדבר כמעט ואינו אפשרי. דוגמאות יש לי הרבה, ואפילו אחת גדולה הקשורה בך ובחבר הכי טוב שלי. (את יודעת למה אני מתכוון?) שיחה או ריב עם הבוס הוא לא אירוע טרואמטי. אונס הוא אירוע כזה, וגם שנים לאחר המקרה אנשים מגיבים באופן לא רציונלי, כי אפעס, טראומה משפיעה על החיים ועל אופן התגובה שלנו באופן בילתי נשלט.
אף אחד במקרה של אירוע טראומטי לא עוצר את עצמו בזמן אמת וחושב פעמיים איך הוא צריך להגיב. בדיעבד תמיד אפשר לנתח דברים, אבל כשהם מתרחשים הדבר כמעט ואינו אפשרי. דוגמאות יש לי הרבה, ואפילו אחת גדולה הקשורה בך ובחבר הכי טוב שלי. (את יודעת למה אני מתכוון?) שיחה או ריב עם הבוס הוא לא אירוע טרואמטי. אונס הוא אירוע כזה, וגם שנים לאחר המקרה אנשים מגיבים באופן לא רציונלי, כי אפעס, טראומה משפיעה על החיים ועל אופן התגובה שלנו באופן בילתי נשלט.
אתה לא חייב להסכים
אבל אולי כדאי שאפתח בהגדרה - טראומה - כל אירוע שמשאיר צלקת אונס הוא מקרה קיצוני, אבל גם פגיעות קלות יותר (או אירועים באופן כללי) משאירים סימנים. (סימנים נפוצים במיוחד - פחד נטישה, רגשי נחיתות, וכו´) אני תומכת בשיטה שטוענת שאם אנחנו משחררים את כאב הפגיעה (ע"י בכי, צעקות, רעד...) במקום להחזיק אותו בפנים, לא נשארת צלקת. ואני בטח לא צריכה להזכיר שכשהכעס מדבר, ההגיון שותק. אז למה לא לעצור שניה לפני שהכעס משתלט ולחשוב למה אנחנו כ"כ כועסים (גם כעס, להזכירך, בא מתוך בחירה) ומה באמת אנחנו רוצים לומר? אתה כבר יודע שאני בעד להגיד הכל, בפנים, בעברית קלה ובלי ניסוחים מתפלפלים - גם דברים שפחות נעים לשמוע. אבל יש הבדל בין מה שאני אומרת, למה שהכעס שלי יאמר... ולגבי אותו מקרה - אני לא חושבת שזה המקום לדון בו, ובטח לא בלי נוכחותו של האדם הנדון. מבחינתי - הוא יקר לי באותה מידה. מה שהוא יבחר לעשות עם המצב תלוי רק בו. קבל חיבוק mai
אבל אולי כדאי שאפתח בהגדרה - טראומה - כל אירוע שמשאיר צלקת אונס הוא מקרה קיצוני, אבל גם פגיעות קלות יותר (או אירועים באופן כללי) משאירים סימנים. (סימנים נפוצים במיוחד - פחד נטישה, רגשי נחיתות, וכו´) אני תומכת בשיטה שטוענת שאם אנחנו משחררים את כאב הפגיעה (ע"י בכי, צעקות, רעד...) במקום להחזיק אותו בפנים, לא נשארת צלקת. ואני בטח לא צריכה להזכיר שכשהכעס מדבר, ההגיון שותק. אז למה לא לעצור שניה לפני שהכעס משתלט ולחשוב למה אנחנו כ"כ כועסים (גם כעס, להזכירך, בא מתוך בחירה) ומה באמת אנחנו רוצים לומר? אתה כבר יודע שאני בעד להגיד הכל, בפנים, בעברית קלה ובלי ניסוחים מתפלפלים - גם דברים שפחות נעים לשמוע. אבל יש הבדל בין מה שאני אומרת, למה שהכעס שלי יאמר... ולגבי אותו מקרה - אני לא חושבת שזה המקום לדון בו, ובטח לא בלי נוכחותו של האדם הנדון. מבחינתי - הוא יקר לי באותה מידה. מה שהוא יבחר לעשות עם המצב תלוי רק בו. קבל חיבוק mai
עומד מאחורי מאי ב 100% (תתכופפי)../images/Emo6.gif
אני מסכים איתה לחלוטין בעניין הבחירות. גם של דברים שלכאורה הם לא בשליטתנו. ברור שבמצב של לחץ שיקול הדעת שלנו פוחת אבל אני בטוח שאני יכול לשלוט בבחירות שלי בחיים לגבי כל דבר. גם הדברים ה"מסובכים". הרבה זמן שאלתי את עצמי למשל שאלות לגבי הומוסקסואליות. למה, איך, מה. ניסיתי להתמודד עם העובדה שאני הומו בחברה שבה זה לא מקובל (אילת, לפני כמה שנים... לא מקום גיי פרינדלי במיוחד). תוך כדי התהליך הזה גיליתי שאני בעצם הומופוב. עכשיו תגידו - אתה - הומופוב? כן. אני מפחד במידה מסוימת מהומואים. בגלל זה אני נמשך בעיקר לסטרייטים. בגלל זה אני נדחה מאוחצ´ות. בגלל זה אני מחפש את הגבר ה"נורמלי". בגלל זה עוד המון דברים אחרים. אבל ברגע שהבנתי את זה, פתאום יכולתי להבין את הסיבות שבגללן אני בוחר להימשך לסטרייטים (כן, אתה בוחר למי אתה נמשך, תאמין לזה או לא ). בגלל זה הבנתי למה אני בוחר להידחות מטיפוס זה או אחר (גם זאת בחירה מסוימת). ואחרי שעבדתי על עצמי, ולמדתי לאהוב את עצמי, ואתי את כל העולם פתאום גיליתי שאני גם יכול להימשך להומו. ושאוחצ´ות הם לא מגעילים. וכן הלאה. אז מה אני אומר בעצם..? שהבחירות שלנו בחיים הן כולן תוצאות של תהליכים מסויימים שעוברים עלינו. ואם נעצור וננתח אילו תהליכים גרמו לאילו בחירות, נוכל לנווט את החיים שלנו ביתר קלות.
אני מסכים איתה לחלוטין בעניין הבחירות. גם של דברים שלכאורה הם לא בשליטתנו. ברור שבמצב של לחץ שיקול הדעת שלנו פוחת אבל אני בטוח שאני יכול לשלוט בבחירות שלי בחיים לגבי כל דבר. גם הדברים ה"מסובכים". הרבה זמן שאלתי את עצמי למשל שאלות לגבי הומוסקסואליות. למה, איך, מה. ניסיתי להתמודד עם העובדה שאני הומו בחברה שבה זה לא מקובל (אילת, לפני כמה שנים... לא מקום גיי פרינדלי במיוחד). תוך כדי התהליך הזה גיליתי שאני בעצם הומופוב. עכשיו תגידו - אתה - הומופוב? כן. אני מפחד במידה מסוימת מהומואים. בגלל זה אני נמשך בעיקר לסטרייטים. בגלל זה אני נדחה מאוחצ´ות. בגלל זה אני מחפש את הגבר ה"נורמלי". בגלל זה עוד המון דברים אחרים. אבל ברגע שהבנתי את זה, פתאום יכולתי להבין את הסיבות שבגללן אני בוחר להימשך לסטרייטים (כן, אתה בוחר למי אתה נמשך, תאמין לזה או לא ). בגלל זה הבנתי למה אני בוחר להידחות מטיפוס זה או אחר (גם זאת בחירה מסוימת). ואחרי שעבדתי על עצמי, ולמדתי לאהוב את עצמי, ואתי את כל העולם פתאום גיליתי שאני גם יכול להימשך להומו. ושאוחצ´ות הם לא מגעילים. וכן הלאה. אז מה אני אומר בעצם..? שהבחירות שלנו בחיים הן כולן תוצאות של תהליכים מסויימים שעוברים עלינו. ואם נעצור וננתח אילו תהליכים גרמו לאילו בחירות, נוכל לנווט את החיים שלנו ביתר קלות.
עוד קצת פילוסופיה
הנחות היסוד שלך, שהאדם הוא מכונה, מובילות בהכרח, לדעתי, לעולם דטרמיניסטי כזה שאתה מדבר עליו. הדיעה שלי קצת שונה. האמת שאין לי מושג אם האדם הוא מכונה או לא, אבל בעניין הדטרמיניזם וחופש הבחירה הפרטי שלי יש לי דיעה כזו או אחרת. דעתי היא שזה לא כל כך משנה ואני אסביר. אם היקום אינו דטרמיניסטי - אז אנחנו חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים ויש לנו חופש בחירה "אמיתי" אם היקום הוא אכן דטרמיניסטי, אז אנחנו לכאורה יכולים לשבת ולא לעשות כלום, כי "הרי זה לא משנה" אבל הנה, עכשיו מישהו יושב וקורא את ההודעה שלי. אפשר היה אחרת? אי אפשר היה אחרת? אולצתי לכתוב את האימייל? היקום הדטרמיניסטי אנס אותי לכך? לא יודע. אני יכול לדבר רק על החוייה שלי, וההרגשה שלי היא שיכול להיות שיש איזו יד שמכוונת את הדברים להיות כפי שהם, אבל בתוך זה משאירה לנו המון חופש בחירה מתי לעשות, איך לעשות, אם לעשות. אולי, זה לא ישות מכוונת, אולי זה פשוט הלב שלנו. אולי כשאנחנו קשובים לעצמנו וללב שלנו אנחנו יכולים להגיע למקום שאליו אנחנו "מיועדים" ואם לא נהיה קשובים אז לא נגיע, או שאולי נגיע בדרך אחרת או שאולי לא נגיע בכלל. להגיד לך שידעתי מה אני עומד לכתוב עכשיו? לא ידעתי, זה עלה תוך כדי כתיבה, אז מה - אולצתי לכך על ידי יקום דטרמיניסטי? אולי. כי עכשיו אני מרגיש שלא יכול היה להיות אחרת. אז מה המסקנה? שכנראה אנחנו לא יודעים שום דבר, אין לנו מושג בגרוש על מה שקורה פה, אנחנו מלאים בספקולציות, באמיתות, ברעיונות, בדיעות, אנחנו לא יודעים מאיפה באנו.
הנחות היסוד שלך, שהאדם הוא מכונה, מובילות בהכרח, לדעתי, לעולם דטרמיניסטי כזה שאתה מדבר עליו. הדיעה שלי קצת שונה. האמת שאין לי מושג אם האדם הוא מכונה או לא, אבל בעניין הדטרמיניזם וחופש הבחירה הפרטי שלי יש לי דיעה כזו או אחרת. דעתי היא שזה לא כל כך משנה ואני אסביר. אם היקום אינו דטרמיניסטי - אז אנחנו חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים ויש לנו חופש בחירה "אמיתי" אם היקום הוא אכן דטרמיניסטי, אז אנחנו לכאורה יכולים לשבת ולא לעשות כלום, כי "הרי זה לא משנה" אבל הנה, עכשיו מישהו יושב וקורא את ההודעה שלי. אפשר היה אחרת? אי אפשר היה אחרת? אולצתי לכתוב את האימייל? היקום הדטרמיניסטי אנס אותי לכך? לא יודע. אני יכול לדבר רק על החוייה שלי, וההרגשה שלי היא שיכול להיות שיש איזו יד שמכוונת את הדברים להיות כפי שהם, אבל בתוך זה משאירה לנו המון חופש בחירה מתי לעשות, איך לעשות, אם לעשות. אולי, זה לא ישות מכוונת, אולי זה פשוט הלב שלנו. אולי כשאנחנו קשובים לעצמנו וללב שלנו אנחנו יכולים להגיע למקום שאליו אנחנו "מיועדים" ואם לא נהיה קשובים אז לא נגיע, או שאולי נגיע בדרך אחרת או שאולי לא נגיע בכלל. להגיד לך שידעתי מה אני עומד לכתוב עכשיו? לא ידעתי, זה עלה תוך כדי כתיבה, אז מה - אולצתי לכך על ידי יקום דטרמיניסטי? אולי. כי עכשיו אני מרגיש שלא יכול היה להיות אחרת. אז מה המסקנה? שכנראה אנחנו לא יודעים שום דבר, אין לנו מושג בגרוש על מה שקורה פה, אנחנו מלאים בספקולציות, באמיתות, ברעיונות, בדיעות, אנחנו לא יודעים מאיפה באנו.
תראו את הסרט "היום השישי".
אני יודע, חרא סרט ומשחק בו ארנולד שוורצנגר (משחק, איזו הגזמה פראית), אבל התוכן הוא החשוב. בדיוק על מה שאתם מדברים - אם משבטים בני אדם או חיות, האם גם הנפש משובטת. שווה צפייה בשביל השאלה הזאת. אזהרה - הסרט עלול לגרום טימטום זמני עקב רמת משחק מזעזעת. אני את שלי אמרתי!!!
אני יודע, חרא סרט ומשחק בו ארנולד שוורצנגר (משחק, איזו הגזמה פראית), אבל התוכן הוא החשוב. בדיוק על מה שאתם מדברים - אם משבטים בני אדם או חיות, האם גם הנפש משובטת. שווה צפייה בשביל השאלה הזאת. אזהרה - הסרט עלול לגרום טימטום זמני עקב רמת משחק מזעזעת. אני את שלי אמרתי!!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.