תקציר
הִכַּרְתֶּם פַּעַם יֶלֶד שֶׁחוֹלֵם לַחְפֹּר תְּעָלָה בֵּין־לְאֻמִּית חֲשׁוּבָה, לְהָקִים מוֹעֲדוֹן סִפְרוּתִי, אוֹ לְהָקִים מְדִינָה לָעַם שֶׁלּוֹ?חֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה חוֹלֵם תֵּאוֹדוֹר תֵּדיִ הֶרְצְל. תֵּדִי גָּדֵל בְּהוּנְגַרְיָה בְּמִשְׁפָּחָה אֲמִידָה וּמְכֻבֶּדֶת, וְשׁוֹמֵעַ כָּל הַזְּמַן מֵאִמּוֹ עַד כַּמָּה הוּא נֶהְדָּר וּמֻצְלָח. אֲבָל תֵּדִי גַּם יְהוּדִי, וְהָאֲנָשִׁים סְבִיבוֹ דּוֹאֲגִים לְהַזְכִּיר לוֹ אֶת זֶה כָּל הַזְּמַן, לָאו דַּוְקָא כְּמַחְמָאָה...
כְּשֶׁהֶרְצְל מִתְבַּגֵּר וְהוֹפֵךְ לְעִתּוֹנַאי, הוּא שׁוֹמֵעַ עַל הַקָּצִין הַיְּהוּדִי דְרַיְפוּס, שֶׁהָאֳשַׁם בִּבְגִידָה, וּמֵבִין שֶׁהַיְּהוּדִים אֵינָם רְצוּיִים בְּאֵירוֹפָּה, וְשֶׁהַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל כֻּלָּם יִהְיֶה לְהָקִים לָהֶם מְדִינָה מִשֶּׁלָּהֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֶרְצְל יוֹדֵעַ שֶׁמְּדִינָה הִיא חֲלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, אֲבָל הוּא מְשֻׁכְנָע שֶׁכְּנֶגֶד כּוֹחַ רָצוֹן כְּמוֹ שֶׁלּוֹ, בֶּאֱמֶת אֵין דָּבָר שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד. וְשֶׁאִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת וְיִתְעַקֵּשׁ – אֵין זוֹ אַגָּדָה.
גָּלִילָה רוֹן־פֶדֶר־עָמִית הִיא מִבְּכִירוֹת הַסּוֹפְרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים (מְשִׂימָה עוֹלָמִית, מִנְהֶרֶת הַזְּמַן, אֶל עַצְמִי, גִ'ינְגִ'י וְעוֹד) הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמַּדַּף הַסְּפָרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי.
פרק 1
פֶּרֶק א
אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה?
שְׁמוֹ תֵּאוֹדוֹר הֶרְצְל, אֲבָל אִמּוֹ קוֹרֵאת לוֹ דּוֹרִי. זֶה שֵׁם הַחִבָּה שֶׁלּוֹ. כָּאן בָּאִיּוּר הוּא בֶּן שְׁמוֹנֶה. הוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה יְהוּדִית שֶׁמִּתְגּוֹרֶרֶת בְּבּוּדָפֵּשְׂט בִּירַת הוּנְגַרְיָה. לָכֵן הוּא לוֹמֵד בְּבֵית סֵפֶר יְסוֹדִי שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית. מַמָּשׁ לִפְנֵי רֶגַע הַמּוֹרֶה הִזְמִין אוֹתוֹ אֶל הַלּוּחַ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְסַפֵּר לַכִּתָּה אֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. דּוֹרִי לֹא זָכַר אֶת כָּל הַפְּרָטִים. לָכֵן, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בָּאִיּוּר, קוֹרֶה כָּאן מַשֶּׁהוּ מְאוֹד לֹא נָעִים. הַמּוֹרֶה נוֹתֵן לְדוֹרִי סְטִירָה מְצַלְצֶלֶת. בְּיָמֵינוּ דָּבָר כָּזֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ, כִּי לְמוֹרִים אָסוּר לִנְהוֹג בְּאַלִּימוּת עִם תַּלְמִידִים. אֲבָל הַסִּפּוּר הַזֶּה מִתְרַחֵשׁ בִּשְׁנַת 1868 וְאָז מוֹרִים נָהֲגוּ לְהַעֲנִישׁ תַּלְמִידִים בְּמַכּוֹת.
אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁדּוֹרִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה, הוּא מְסַפֵּר לַאֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה עַל הַסְּטִירָה. פָּאוּלִינָה הִיא לֹא רַק אֲחוֹתוֹ שֶׁל דּוֹרִי, הִיא גַּם חֲבֶרְתּוֹ הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר. הִיא מְבֻגֶּרֶת מִמֶּנּוּ בְּשָׁנָה אַחַת, אֲבָל הֵם קְשׁוּרִים זֶה לָזוֹ כְּאִלּוּ הָיוּ תְּאוֹמִים.
"לְדַעְתֵּךְ אֲנִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לְאִמָּא עַל הַסְּטִירָה?״ דּוֹרִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ בְּהוּנְגָרִית. הוּנְגָרִית וְגֶרְמָנִית הֵן שְׁתֵּי הַשָּׂפוֹת הַמְּדֻבָּרוֹת בְּבּוּדָפֵּשְׂט, וְגַם בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי הַדּוּ־לְשׁוֹנִי.
"אִם תְּסַפֵּר לְאִמָּא, הִיא מִיָּד תְּסַפֵּר לְאַבָּא. וְאִם אַבָּא יֵדַע, הוּא מִיָּד יֵלֵךְ לִצְעוֹק עַל הַמְּנַהֵל. וְאִם הַמְּנַהֵל יְסָרֵב לְפַטֵּר אֶת הַמּוֹרֶה בִּגְלַל מָה שֶׁהוּא עָשָׂה לְךָ, אַבָּא יוֹצִיא אוֹתְךָ מִבֵּית הַסֵּפֶר,״ פָּאוּלִינָה עוֹנָה לוֹ בְּגֶרְמָנִית. "לָמָּה לְךָ לַעֲזוֹב אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי לִפְנֵי הַזְּמַן? רַע לְךָ שָׁם?״
"לֹא,״ דּוֹרִי מוֹדֶה, "לֹא רַע לִי. אֲבָל הַסְּטִירָה כָּאֲבָה מְאוֹד.״
"אַל תִּשְׁכַּח שֶׁבְּלָאו הָכִי, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אַתָּה עוֹמֵד לְסַיֵּם אֶת הַלִּמּוּדִים שָׁם וְלַעֲבוֹר לְבֵית הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי הַצִּבּוּרִי,״ פָּאוּלִינָה מַזְכִּירָה לוֹ.
דּוֹרִי מַקְשִׁיב וּמִתְעַמֵּק בִּדְבָרֶיהָ. הוּא יוֹדֵעַ כָּמוֹהָ שֶׁמִּבְּחִינַת הוֹרָיו, וּבְעִקָּר מִבְּחִינַת אִמּוֹ, הַיְּלָדִים הֵם הָאוֹצָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר. בְּעֵינֵי אִמּוֹ הוּא גָּאוֹן וְנוֹעַד לִגְדֻלָּה. לְדַעַת אִמּוֹ, בֶּעָתִיד הוּא יִזְכֶּה בִּפְרַס עוֹלָמִי עֲבוּר מַשֶּׁהוּ. הִיא מְפַנֶּקֶת אוֹתוֹ כְּכָל יְכָלְתָּהּ, וְהִיא אָכֵן יְכוֹלָה. זֶה לֹא רַק שֶׁהִיא עַצְמָהּ בָּאָה מִמִּשְׁפַּחַת דִיאָמַנְט הָעֲשִׁירָה. זֶה גַּם כִּי יַעֲקֹב הֶרְצְל, אָבִיו שֶׁל דּוֹרִי, הִצְלִיחַ מְאוֹד בְּעִסְקֵי מִסְחַר הָעֵצִים שֶׁלּוֹ. בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ הוּא נִהְיָה עָשִׁיר. בִּזְכוּת כַּסְפוֹ הָרַב הוּא יִסֵּד בַּנְק מִשֶּׁלּוֹ. בַּקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית הוּא נֶחְשָׁב לְאָדָם מְכֻבָּד מְאוֹד.
עַל הַיַּחַס הַמְּכַבֵּד הַזֶּה דּוֹרִי לֹא צָרִיךְ שֶׁיְּסַפְּרוּ לוֹ, בְּמוֹ עֵינָיו הוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ. לְמָשָׁל בְּבֵית הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי. אִם אָבִיו מַגִּיעַ וּמְבַקֵּשׁ שִׂיחָה עִם הַמְּנַהֵל, מִיָּד יַכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְחַדְרוֹ וְהַמְּנַהֵל יָקוּם לִכְבוֹדוֹ. וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת הָרֵפוֹרְמִי, שֶׁאוֹתוֹ הֵם פּוֹקְדִים בַּחַגִים, הַמָּקוֹם הַקָּבוּעַ שֶׁל אָבִיו סָמוּךְ מְאוֹד לִמְקוֹמוֹ שֶׁל הָרַב. זֶה מוֹכִיחַ אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁהַמִּתְפַּלְּלִים מְיַחֲסִים לוֹ.
יֶלֶד אַחֵר הָיָה אוּלַי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִמּוֹ תִּנְזֹף בּוֹ: 'אֵיךְ לֹא יָדַעְתָּ אֶת פְּרָטֵי סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם?' הִיא תִּשְׁאַל, בַּשָּׂפָה הַגֶּרְמָנִית הַחֲבִיבָה עָלֶיהָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַהוּנְגָרִית. אֲבָל דּוֹרִי אֲפִלּוּ לֹא מַעֲלֶה אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת בְּדַעְתּוֹ. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִמּוֹ זָ'אנֵט תָּמִיד תַּצְדִּיק אוֹתוֹ וְתָמִיד תִּהְיֶה לְטוֹבָתוֹ. גַּם כְּשֶׁהוּא לֹא בְּסֵדֶר, הִיא לְטוֹבָתוֹ. כָּכָה הִיא נוֹהֶגֶת בְּכָל אֵרוּעַ. מִבְּחִינָתָהּ, הוּא וּפָּאוּלִינָה הֵם הַיְּלָדִים הֲכִי מֻצְלָחִים וַהֲכִי מֻשְׁלָמִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.
"הֶחְלַטְתִּי לֹא לְסַפֵּר דָּבָר לַהוֹרִים,״ דּוֹרִי אוֹמֵר לְפָּאוּלִינָה, "מוּטָב לֹא לְהַכְאִיב לְאִמָּא. הֲרֵי אִם אֲסַפֵּר לָהּ, הַסֵּבֶל שֶׁעָבַרְתִּי יִגְרֹם לָהּ צַעַר נוֹרָא.״
המשךhttps://www.e-vrit.co.il/Product/32192/אספן_החלומות_סיפור_חייו_של_בנימין_זאב_הרצל