באדיבות
קריאת חובה -ספרות ילדים מומלצת, פרופ' שי רודין
הרבה לפני שלדבר על ה"אחר" נהיה אופנתי, סופר סיפורו של ארתור, כחלק מהמיתולוגיה הנורדית. ילד שונה, "הגיבור הכי לא צפוי", שנולד בכפר איסלנדי קטן, ואהב סיפורים על ארצות רחוקות ועל קסמים. ארתור הצליח להציל את כפרו, ודאג להשיב את האש שחיממה את בני הכפר. האש אגב, היא מטאפורה לאחווה האנושית, להבדיל מהכפור שאיים לכלות את הכפר.
מיתולוגיות, כך מסבירים לנו, נוהגות לאשרר ערכים ולחזק את האמונה של המספרים באלים. אולם הדבר כלל אינו מדויק. מיתולוגיות לא אחת, חושפות אמיתות חברתיות, ומנסות להפוך את החברה למודעת יותר, למורכבת יותר.
ולמה המיתולוגיה הנורדית נפלאה כל כך?
משום שהיא מקדמת השקפה, לפיה הילד השונה לא צריך להשתנות. השונות שלו מובילה אותו לצאת למסע ולהציל את אנשי כפרו שהתנכרו לו, וכאשר מתוארים האלים, הם אינם כל יכולים, אלא להפך. תלויים בחכמתו של ארתור ובתושייתו, שיילחם בזאב המפלצתי, ויהפוך את העולם לטוב יותר. הילד הוא שותף מלא ביצירת העולם ובשמירה עליו, ותכונות דוגמת עצמאות, סקרנות ושמירה על היחוד – מאפיינות את דמותו של ארתור, והופכים אותו לגיבור בר-הזדהות עבור ילדים בשנת 2024.
ולכן אני ממליץ על "ארתור והחבל המוזהב" של ג'ו טוד סטנטון (הוצאת אגם), סיפור מאויר לראשית קריאה, שיהפנט ילדים בגן חובה ובכיתות א'-ב', שכן אחת הבעיות בסיפורי מיתולוגיה לילדים, נעוצה בכך שהם אינם מותאמים להרגלי הקריאה של ילדים בני זמננו הן בהיבט השפתי, והן בהיבט האיורי. ואילו כאן, לפנינו ספר שבו האיורים מוליכים את הטקסט, והדבר מאפשר לילדים את הבנת העלילה למרות המשלב הלשוני הגבוה.
וכעת נותר לי להמתין בסבלנות, לתרגומים נוספים.
