תקציר
בטיול האהוב לגבעת הכורכר, מתחיל מקס הכלב לגלות סימני אי־שקט. ביקור בבית החולים הווטרינרי מעלה חשד שמקס שָׁאַף מַלְעָן חודרני - זִיף של צמח השיבולת. חרף ניסיונם, מתקשים הווטרינרים לאתר את אותו מַלְעָן חמקמק ובריאותו של מקס נמצאת בסכנה. מרגע זה, החלמתו של מקס תלויה בבני המשפחה האוהבים והדואגים.זהו סיפור על משפחה אשר מתלכדת סביב הטיפול ביקר להם. יחד הם יוצאים למסע הרפתקאות שנע בין עולם הדמיון והחלום, בין תקווה לייאוש, ובין חשש לאומץ לב (בעיקר של מקס).
זהו גם סיפור על תופעה נפוצה אך לא ידועה מספיק של שאיפת מַלְעָן חודרני. הכרות עם סימני שאיפת מַלְעָן יביאו לטיפול מהיר ויסייעו במניעת נזק בלתי הפיך ואף גרוע מזה.
עדי אלירז, נשואה, אמא לשני בנים ולכלב אחד אנושי במיוחד. מעידה על עצמה כ"אוהבת כלבים מאוחרת". בעלת תואר ראשון בתחום מדעי החברה B.A ותעודת הוראה. עבדה בשנים האחרונות כגננת מטעם משרד החינוך.
כוח מקס הנו ספרה הראשון.
רמי טל הוא מאייר ספרי ילדים ונוער, בוגר תואר ראשון בעיצוב ובחינוך. גם רמי מאוד אוהב כלבים, וכבר כשהיה קטן גילה בליבו חיבה לחברים הפרוותיים ההולכים על ארבע.
מקסי
"סבתא, בבקשה ספְּרי לי שוב את כל הסיפור על מקס."
"יונתן חמוד, בכל פעם שאתה בא לישון אצלנו, לפני השינה אתה תמיד מבקש שאספר לך על מקס. אולי הערב נגוון במשהו אחר? אני בטוחה שאתה כבר יודע אותו בעל פה, ואני מכירה עוד המון סיפורים."
"לא... סבתא... בבקשה... אני רק רוצה על מקסי המתוק שניצח את ה... איך קראת לזה, מַלְעָן?"
"נכון, חמוד. הנה, אתה רואה שאתה זוכר?"
"מלען, איזה שם מוזר זה, סבתא! כששומעים את המילה הזאת, אי אפשר לדעת מה זה.
"האם זה חי? האם זה צומח? האם זה דומם? או... אפילו, מין של חייזר מכוכב אחר," התגלגל יונתן מצחוק והצמיד כל שתי אצבעות לקרניים.
"בבקשה סבתא..." כיוון יונתן את הקרניים אל עבר המגירה הכחולה.
המגירה הכחולה... חייכו העיניים של סבתא. וזהו! יותר מזה יונתן כבר לא היה צריך.
"ישש!! כן! זה ה'כןןן'!! ידעתי!" שאג יונתן.
"עדי, הכול בסדר?" נחפז סבא אלון אל החדר.
"הכול סבבה סבא, מצוין," קרץ יונתן וצלל בחזרה אל המיטה.
כי כשהעיניים של סבתא חייכו, הוא ידע שהסיפור עומד להתחיל.
"הסיפור על המלען קרה לפני הרבה שנים יונתני, כשאבא שלך היה נער צעיר. אבא... מאז שהיה קטן רצה שיהיה לו כלב, כלב משלו, גור כלבים קטן, שיגדל אצלנו ויהפוך לחלק מהמשפחה שלנו. וכך, מאז שלמד לדבר לא פסק אבא מלבקש מסבא וממני להביא אלינו הביתה גור.
"אבל אנחנו לא מיד הסכמנו ולמען האמת, אולי אפילו קצת חששנו."
"אז איך זה כן קרה, סבתא? איך אבא הצליח לשכנע אתכם? כי אבא סיפר לי שכל כך הרבה פעמים הוא ביקש כלב, עד שכמעט התייאש."
"כמעט, רק כמעט, יונְתי. אבא שלך התמיד. אתה יודע מה זאת התמדה?"
"אהה... התמדה זה... אולי כמו... תמיד?" ניחש, וסבתא צחקה וליטפה את המצח החושב שלו.
יונתן אוהב לשמוע את סבתא שלו צוחקת, הצחוק המתגלגל שלה עושה לו נעים בגוף ובלב.
"זה נשמע דומה, יונתני, אבל מעט אחרת. התמדה היא עֲשִׂיָּה ממושכת, לאורך זמן. תכונה שמעידה על נחישות ועִקביות, והכול למען המטרה שמכוונים אליה."
המשך קריאה https://www.e-vrit.co.il/Product/32...edPUOY2OYaEMsghg-Iy4iNyoiT2ensTD3zdHfZrUxiDoD
ראה גם תגובה
