תקציר
הספר המודפס במכירה מוקדמת, ברגע שהספר יגיע אלינו הוא ישלח אליכם.שימו לב: המשלוח מותנה בזמני ההדפסה והאספקה של ההוצאה לאור.
"יש לך רעיון לתסריט?" שאלה יערה.
"משהו מוכר וקרוב," השבתי. "קרוב-רחוק..."
"קרוב-רחוק?"
"הרעיון עוד לא מגובש," חייכתי, אבל ידעתי שאכתוב על הגעגועים לאמא שלי שהייתה לי פעם. אמא שלי שהייתה לי לפני שעזבה אותי ונסעה לקנדה הרחוקה. אני מחפשת אותה בחלומות וגם בפגישות שלנו בווטסאפ, ומוצאת אמא אחרת שעסוקה בילדים החדשים שלה. האם אמצא אותה בסרט?
מור אוהבת את החוג לתסריטאות, שמתקיים מדי יום חמישי במתנ"ס. היא חולמת לכתוב תסריט משלה, ואולי אפילו להיות שחקנית אמיתית בסרט. יום אחד מגיעה לחוג אורחת מיוחדת, במאית ומפיקת סרטים ידועה בשם יוליה גרין, ומבשרת לתלמידים על פרויקט קולנוע מיוחד, שבו יוכלו גם לכתוב תסריט וגם לככב בסרט קצר על פיו. מור יודעת שהתסריט שתכתוב יהיה על נערה, היוצאת למסע חיפוש אחר אמא שלה, שנמצאת רחוק ממנה. בדרכה המופלאה היא תפגוש נער אמיץ, שיעזור לה לצלוח את המסע המאתגר ויצית בליבה ניצני אהבת נעורים. יכול להיות שהיא כותבת על עצמה? ואיך אמה האמיתית תקבל זאת?
פרק 1
הצלצול לשיעור הראשון פילח את המולת הכיתה. הייתי שקועה ב"ספר הקולנוע" והמשכתי לעלעל בדפים החלקלקים. השתרר שקט ואז שמעתי את שמי מהדהד בקולה של המורה גליה. הרמתי אליה את עיניי.
"במה את עסוקה עכשיו?" היא גערה בי.
נבהלתי מהטון הנזפני שלה. שתקתי.
"מור!" שמי שוב הדהד בכיתה בטון הצורם המבהיל. "את לא עונה לי..."
"השיעור התחיל?" פלטתי. "רק עכשיו היה הצלצול," ניסיתי להצטדק.
"השיעור מתחיל עם הצלצול," היא מחתה והתקרבה אליי. "תני לי את הספר," הושיטה אליו את ידה. נתתי לה אותו והיא חזרה לשולחן המורה. היו בו תקצירי סרטים ותצלומים של שחקניות ושחקני קולנוע, בצבע ובשחור־לבן. עיניה שוטטו על פני התמונות. לרגע נדמה היה לי שהיא מוצאת בהן עניין, אבל היא הרימה אליי מבט מלא תוכחה והציגה את הספר לפני כולם. "שחקני קולנוע..." הניעה את ראשה מצד לצד ואי אפשר היה להתעלם מהלגלוג בקולה.
"ולאן את חושבת שזה ייקח אותך?" מבטה הנוקב שב והתמקד בעיניי.
הרגשתי מחנק בגרוני, אבל אזרתי אומץ ועניתי לה, "זה ייקח אותי לקולנוע."
"להצגה יומית?" היא שאלה והגניבה חיוך לתלמידי הכיתה.
נשמעו פרצי צחוק סביבי. חיכיתי שכולם יירגעו ואז אמרתי, "אני אהיה שחקנית קולנוע."
אף אחד לא ציפה לתגובה כזאת. הרגשתי שאפילו המורה הופתעה, כי היא הרימה את גבותיה בשתיקה. לבסוף התעשתה. "בחלום הכול אפשרי," ירתה והוסיפה, "תקבלי את הספר בסוף השיעור."
להמשך קריאה https://www.e-vrit.co.il/Product/33669/מחוברות_בסרט?srsltid=AfmBOorQYI2BbEeERHAsbxu1z3LysgPts8WmmaTMzDT2AgOqPliudSvj