באדיבות
קריאת חובה -ספרות ילדים מומלצת, פרופ' שי רודין
קשה לתאר במילים, את עוצמת יופיו של הסיפור "נסיעה טובה מוריס מגי", מאת פיליפ ס' סטיד (הוצאת כנרת). הספר הזה, כמו קודמו – "תהיה בריא מוריס מגי", מצליח להראות את החיבור יוצא הדופן, שעורך ספר ילדים בין טקסט לאיור, חיבור שאם הוא מוצלח – יניב יצירת מופת.
האם יש נושא לסיפור? הלוא מתואר לפנינו יום בחייו השגרתיים של מוריס מגי, קשיש שמגיע מדי יום לעבודה בגן החיות. היצירה לא מנסה לשרטט אותו בתור קשיש "שלא רואים עליו" את גילו. הגיל ניכר במראהו, בהליכותיו, בבגדיו. הגיל ניכר בעיצוב ביתו. אולם בה בעת, אין לפנינו סטריאוטיפ של קשיש, כיוון שהוא בה בעת שותה תה מקומקום (ושוכח להדליק אש בכיריים), אולם מתהלך בנעלי בית בצורת ארנבים. מוריס מגי חי בגפו, ומה שמפר את בדידותו היא עבודתו בגן החיות ויחסיו עם חבורת החיות – קרנף, צב, פינגווין, ינשוף ופיל. יחסיו עם החיות אינם יחסים של מטפל ומטופלים, אלא יחסים הדדיים. הוא דואג להם, והם לו. והדאגה היא דאגה פיזית (אוכל, ניקיון) ונפשית – לשחק עמן, לשוחח עמן, והשיחה חשובה לשני הצדדים. כשמוריס נרדם, בעלי החיים מחליטים לעשות את עבודתו – הם מנקים, מאכילים את בעלי החיים הקטנים, מדריכים את המבקרים ושומרים על השקט. והצב? יוצא מגן החיות ומצליח לאתר את הכובע שאבד למוריס בדרך.
בסיום, לאחר שכל המלאכות הושלמו, כולם עולים על אוטובוס, בדרך לבילוי בחוף הים.
ומכאן, כי לפנינו אריג של נושאים – מאהבת השגרה הפשוטה, דרך הצגת חברות שיש בה אהבה, ערכיות והדדיות, ראייה של דמות מבעד לרושם החיצוני (דווקא הצב מהיר התושייה מצליח למצוא את הכובע האבוד), וכל זאת מבלי לוותר על הצגת הקשיים שבהם נתקל מוריס מגי. הקושי להירדם בלילה, האיטיות, השכחה והחיים בגפו.
מיהו מוריס מגי? האם הוא מייצג אנשים קשישים? אולי. האם הוא דווקא מייצג את ניסיונם של ילדים למלא אחר הציפיות מהם, ואת הקושי "לעמוד בקצב" של המבוגרים? זהו יופיו של הסיפור. וכך גם בעלי החיים, שעוטפים אותו באהבתם, וניזונים מאהבתו, מלמדים את כולנו, שיעור חשוב באיך לאהוב.
ספרות במיטבה,
לילדים בגילי 5-3, ולמבוגרים אוהבי-ספר.
