חדש במוזיאון GREIF בחיפה
הפעם- GREIF-Miniature Model Museum יוצא לחלל החיצון, ומשם לירח- הרחק מהקורונה והסגר.
הנושא הפעם הוא החללית אפולו- שהיא חלק מפרוייקט שלם הכולל טיל שילוח, חללית ורכב ירח- שמטרתו היתה להביא אדם לירח ולערוך על הירח מחקר ראשוני.
רקע היסטורי:
תחילת הטיסות היתה בשנת 1967. בשנת 1969 נחתו במסגרת התכנית שני אסטרונאוטים בפעם הראשונה על הירח.
בסך הכל נערכו שבע טיסות מאויישות לירח, שהאחרונה שבהן נערכה בשנת 1972.
חלליות מסוג אפולו המשיכו בשירות במסגרת פרוייקטים אחרים כגון- תחנת החלל סאיוז (שתיסקר בעתיד במסגרת זו).
המודל שמוצג הפעם הוא חתך של שני חלקים מפרוייקט החלל-אפולו- יחידת השירות(SM ויחידת הפיקוד (CM).
במציאות- הם היו צמודים זה לזה במשך כל המשימה. כאן- במוזיאון- הם מופרדים לצורך הצגה ברורה של כל רכיביהם.
נתחיל ביחידת הפיקוד (CM)- תא דמוי קונוס קטן וצפוף שכשמו- משמש כ-קוקפיט, ממנו שולטים שלושת האסטרונאוטים על כל רכיבי יחידת המשימה- שלב סטורן השלישי, רכב הירח, ויחידת השרות (SM).
שני אסטרונאוטים בצוות הם טייסי רכב הירח. האסטרונאוט השלישי הוא טייס ה-CM ונשאר בו במשך כל המשימה. ה-CM הוא בעל אטמוספירה מבוקרת כך שניתן לשהות בו ללא חליפת חלל (אבל- לך תלבש ותפשוט חליפת איימים כזאת בקופסת הסרדינים הזאת...). ב-CM נמצאות כל מערכות הקשר, הניווט, השליטה וההטסה. ל-CM יש יחידות תמרון רקטיות קטנות, עם מיכלי דלק קטנים-המיועדים אך ורק להצבת ה-CM בתנוחה נכונה לחדירה לתוך אטמוספירת כדור הארץ בסיום המשימה- טעות קלה בתנוחה- והתא על יושביו יישרף לאפר (וכבר ראינו את זה קורה). ל-CM שני פתחים- דלת כניסה ויציאה-על כדור הארץ או לצורך חצי יציאת אסטרונאוט במסע, ופתח מעבר לרכב הירח. בסיס הקונוס שהוא ה-CM, הינו מגן טרמו-קרמי, המיועד לקליטת ופיזור חום בעת הכניסה חזרה לכדור הארץ- אז המגן מתלהט, מתפורר-וכך מפזר את החום. ל-CM ארבעה מצנחים- מצנח האטה- הנורה ממרגמה (עיגול בצבע שחור בחרטום ה-CM), וכשהואטה מהירות החדירה של ה-CM- משתחררים שלושת מצנחי ההנמכה (במארז חום בחרטום ה-CM) המורידים אותו אל האוקינוס- שם מתנפחים שלושה בלונים בחרטום המייצבים אותו במים כשחרטומו כלפי מעלה.
כבר עייפים?
נעבור ליחידת השירות (SM )- גוף גלילי המכיל מיכלי דלק, חמצן, מימן, מערכות ייצור חשמל וכוח, מערכות ייצור אוויר וטיהורו, ומנוע רקטי ראשי- שתפקידו- לייצר את כוח ה"הימלטות" מגרוויטצית הירח לצורך מסע החזרה לכדור הארץ. ל-SM ארבע יחידות תימרון רקטיות קטנות, שתפקידן לתמרן את החללית לצורך הוצאת רכב הירח מטיל הסטורן, וכן התחברות לרכב בחזרתו מהירח.
שתי היחידות הנראות במודל- צמודות זו לזו במשך כל המשימה. רק לקראת הכניסה לכדור הארץ, הן נפרדות- ה-CM- כפי שכבר תואר- יורד בשלום בעזרת מצנחים, בעוד שה-SM המרוקן מדלק וחומרים כימיים- נשרף לאפר בחדירתו לאטמוספירה.
הפעם- GREIF-Miniature Model Museum יוצא לחלל החיצון, ומשם לירח- הרחק מהקורונה והסגר.
הנושא הפעם הוא החללית אפולו- שהיא חלק מפרוייקט שלם הכולל טיל שילוח, חללית ורכב ירח- שמטרתו היתה להביא אדם לירח ולערוך על הירח מחקר ראשוני.
רקע היסטורי:
תחילת הטיסות היתה בשנת 1967. בשנת 1969 נחתו במסגרת התכנית שני אסטרונאוטים בפעם הראשונה על הירח.
בסך הכל נערכו שבע טיסות מאויישות לירח, שהאחרונה שבהן נערכה בשנת 1972.
חלליות מסוג אפולו המשיכו בשירות במסגרת פרוייקטים אחרים כגון- תחנת החלל סאיוז (שתיסקר בעתיד במסגרת זו).
המודל שמוצג הפעם הוא חתך של שני חלקים מפרוייקט החלל-אפולו- יחידת השירות(SM ויחידת הפיקוד (CM).
במציאות- הם היו צמודים זה לזה במשך כל המשימה. כאן- במוזיאון- הם מופרדים לצורך הצגה ברורה של כל רכיביהם.
נתחיל ביחידת הפיקוד (CM)- תא דמוי קונוס קטן וצפוף שכשמו- משמש כ-קוקפיט, ממנו שולטים שלושת האסטרונאוטים על כל רכיבי יחידת המשימה- שלב סטורן השלישי, רכב הירח, ויחידת השרות (SM).
שני אסטרונאוטים בצוות הם טייסי רכב הירח. האסטרונאוט השלישי הוא טייס ה-CM ונשאר בו במשך כל המשימה. ה-CM הוא בעל אטמוספירה מבוקרת כך שניתן לשהות בו ללא חליפת חלל (אבל- לך תלבש ותפשוט חליפת איימים כזאת בקופסת הסרדינים הזאת...). ב-CM נמצאות כל מערכות הקשר, הניווט, השליטה וההטסה. ל-CM יש יחידות תמרון רקטיות קטנות, עם מיכלי דלק קטנים-המיועדים אך ורק להצבת ה-CM בתנוחה נכונה לחדירה לתוך אטמוספירת כדור הארץ בסיום המשימה- טעות קלה בתנוחה- והתא על יושביו יישרף לאפר (וכבר ראינו את זה קורה). ל-CM שני פתחים- דלת כניסה ויציאה-על כדור הארץ או לצורך חצי יציאת אסטרונאוט במסע, ופתח מעבר לרכב הירח. בסיס הקונוס שהוא ה-CM, הינו מגן טרמו-קרמי, המיועד לקליטת ופיזור חום בעת הכניסה חזרה לכדור הארץ- אז המגן מתלהט, מתפורר-וכך מפזר את החום. ל-CM ארבעה מצנחים- מצנח האטה- הנורה ממרגמה (עיגול בצבע שחור בחרטום ה-CM), וכשהואטה מהירות החדירה של ה-CM- משתחררים שלושת מצנחי ההנמכה (במארז חום בחרטום ה-CM) המורידים אותו אל האוקינוס- שם מתנפחים שלושה בלונים בחרטום המייצבים אותו במים כשחרטומו כלפי מעלה.
כבר עייפים?
נעבור ליחידת השירות (SM )- גוף גלילי המכיל מיכלי דלק, חמצן, מימן, מערכות ייצור חשמל וכוח, מערכות ייצור אוויר וטיהורו, ומנוע רקטי ראשי- שתפקידו- לייצר את כוח ה"הימלטות" מגרוויטצית הירח לצורך מסע החזרה לכדור הארץ. ל-SM ארבע יחידות תימרון רקטיות קטנות, שתפקידן לתמרן את החללית לצורך הוצאת רכב הירח מטיל הסטורן, וכן התחברות לרכב בחזרתו מהירח.
שתי היחידות הנראות במודל- צמודות זו לזו במשך כל המשימה. רק לקראת הכניסה לכדור הארץ, הן נפרדות- ה-CM- כפי שכבר תואר- יורד בשלום בעזרת מצנחים, בעוד שה-SM המרוקן מדלק וחומרים כימיים- נשרף לאפר בחדירתו לאטמוספירה.