לגבי המאמר
ראשית, אני המומה מכל שפע המידע הזה שפרסמתם כאן. אני רק יודעת שהייתי יושבת שעות על גבי שעות בכל הספריות הציבוריות ובאינטרנט ומנסה לגלות כמה שיותר בנושא הזה ותמיד נתקלתי במיעוט קטן ולעתים אפילו בשורה אחת שמאוזכרת. אני כל כך שמחה על החומר הזה שהגיע לידי משום שהוא משמש עבורי איזושהיא הארה שהמצב הזה אכן קיים. אני גם חוויתי את ההתעללות הזו מצד אימי ושנים רבות הרגשתי את השיגעון ואת הטירוף הזה שמערערים אצלי את כל הביטחון. הרי כל הזמן רק שומעים על התעללות מינית מהסוג ה"שכיח" ולא מהתעללות של אם בילדיה ובעיקר לא של אם בביתה. מיותר לציין שגבות הורמו, תמיד הטילו דברי בספק וחשבו שזו המצאה מטורפת של ראש חולני שלי, ולכן הדבר הזה שמור אצלי די עמוק. ישנו אדם אחד יקר מפז שיודע על זה ושתמיד לקח את דברי בכובד ראש וניסה להבין ולבסוף גם הבין. ובכל זאת, בין כל הספקנות וחוסר האמון היה את האדם הזה שלקח אותי אליו, שהאמין לי, שסילק כל רגש שמערער, שהבריח את השיגעון שהרבה פעמים הטריד אותי. אני לא העזתי לקרוא את כל המאמר כי הוא היה קשה לי לכן אעשה זאת בשלבים אבל אני רק רוצה לומר שאני אסירת תודה ושאני פשוט נרגשת. כל השנים האלה הלכתי בחושך הזה וכל אנשי המקצוע וכל האנשים שבאתי איתם במגע גרמו לחושך הזה רק להתגבר והנה עכשיו ישנו איזשהוא אור וזו נקודת התחלה עבורי. אין לי הרבה מה לומר. צריכה לעכל את כל החומר הרב הזה וצריכה לעכל את כל הדברים החדשים האלה....ובכל זאת אומר רק: תודה ואני משערת שגם היא לא תצליח להביע את מכלול הרגשות שבי. תודה.