חדש בפורום

pigal

New member
חדש בפורום../images/Emo122.gif

מזה זמן מה אישתי מנסה להתחבר לפורום על מנת לקבל מעט עידוד, אך משום מה ללא הצלחה יתרה. לכן בשביל הסיפתח הנה הסיפור שלנו. זה קרה לנו בסוף ינואר. כבר הגענו לשבוע 31 והכל נראה כבר ורוד, בהתחשב במה שעברנו עד אז.טעות של 4 שבועות בחישוב גיל העובר, אינספור בדיקות אולטראסאונד, בדיקות גנטיות, חלבון עוברי, ייעוץ גנטי, מי שפיר, אקו לב לעובר וסתם בדיקות שגרתיות שהרופא המטפל ביקש שנעבור. זה היה סתם עוד יום ג´. ביקשנו להקדים את התור לבדיקה החודשית לאחר שאישתי חדלה לחוש תנועות עובר. מה אני אגיד לכם, ברגע שהרופא חיבר את מכשיר האולטראסאונד, הכל חשך מסביב. לא עוד קיפצוצי גיל של שחקו כדורגל לעתיד. לא עוד אצבע נמצצת בחדווה. סתם צללית דוממת ואפורה של עובר נטול חיים. המומים ולא ממש מעכלים טסנו עוד באותו הלילה לבית חולים, ובעשר וחמישים בבוקר למחרת הכל ניגמר.לירון, אישתי, ילדה בלידה טיבעית ולד זכר במשקל 1351 גרם. ניפרדו ממנו לפני שהמיילדות עטפו את הגוף הקטן שלו בבד לבן, והניחו אותו בצד. וזהו. עוד 24 שעות של אישפוז וחזרנו הביתה. לבית החדש והריק שלנו אליו ניכנסנו רק כמה ימים קודם.
 

תמי ס

New member
אלוהים, כמה קשה, מרגישה ש...

הסיפור שלי ממש מתגמד. מה נותר לומר לכם? נגמרו לי המילים, בוכה אתכם.
 

סוף טוב

New member
קבלו ../images/Emo24.gif גדול...

לא יודעת מה לומר,אלא-תתאבלו בכל דרך שתמצאו לנכון. הכל לגיטימי! תנסו להיות האחד למען השני ולתת חופש לכל הרגשות. עומדת בפניכם דרך ארוכה וקשה מנשוא-תחזיקו מעמד. ורק אתם תחליטו מה עושה לכם טוב....
 
עצוב....

בן אדם אל תדאגו יהיה טוב אני מקווה שבפעם הבאה ילך לכם יותר.. אין מה לומר-כל מה שאני יגיד לא יגיע לרמה הזאת אני ממש מצטערת!!!
 
שלום ...../images/Emo140.gif

שלום, מבין אותך, מבלי שאנו מכירים כלל... כן, בבום אחד חזק , כל החלומות, כל התכנונים...נעלמים... כאן תוכל לתאר את תחושותיך האמיתיות, בלי מסיכות...כן חבר, כי כולנו כאן משפחה חמה ואוהבת של כאלו ש"היו בסרט הזה"...- אבדן הריון. ממליץ לך לקרוא את הקישור - לידה לא מדוברת בקישורי הפורום, ובכלל לעיין בהודעות הפורום ולשאוב כוחות מזוגות שחוו את שאנו חווים כעת, כיום יש להם ילדים והם מנסים ולדעתי מצליחים לתת לנו את הכח שאנו צמאים אליו... ל-ה-מ-ש-י-ך!!! (ולרגע לא להתעלם מהטראומה שחווינו). שולח לך ולבת זוגך, חיבוק חם ואוהב...
קישורי הפורום ממני, תמיד איתנו
 

karen01

New member
כמה נורא

הסיפור שלך מצמרר, וכל כך עצוב. להגיע כל כך רחוק ואז להיקטע, זה מהדברים האיומים יותר שאני יכולה לדמיין. הפתאומיות הזו שבה מתהפך העולם היא מדהימה ומרושעת. כל מה שנותר להגיד זה שאני מקווה שתצליחו להתגבר. זה בטח יהיה ארוך וכואב כמו שלא כאב מעולם, אבל אני מאחלת לכם שתצליחו לעבור את הדרך הקשה, ולצאת ממנה שפויים. חשוב לדעתי להיעזר בטיפול כלשהו (יש מישהי שמעבירה סדנאות לזוגות אחרי חוויה כזו - תכתוב אם אתה מעונין, או משהו פסיכולוגי או תרפיה אחרת), כי כשנמצאים כל כך עמוק בבור, קשה למצוא לבד את הפתח והאור. בינתים אנחנו כאן - נשתדל לעזור כמה שאפשר. שיהיה לכם רק טוב.
 

קטיה 007

New member
נגמרו לי המילים

ממש לא יודע איך לעודד ומה להגיד. דרך ארוכה לפניכם מקווה שתעברו אותה מהר מאחלת לכם רק טוב ואושר ושולחת
 

מירבא

New member
כואב

כל כך כואב לי לשמוע שעוד ועוד מצטרפים לפורום הזה. חבל לי מאוד שאישתך לא הצליחה "להתחבר " פה לפורום אני חושבת שהיא באיזשהו אופן יכולה לשאוב פה כח. אין לי דרך לנחם אתכם אך ללא ספק אני יכולה להבין מעומק הלב את הכאב כי הוא מורגש אצלי חזק.(יום לפני הלידה שלי באמצע חודש תשיעי הנחיתו עליי את הבשורה הנוראית שתינוקי חולה מאוד ורצוי שאפסיק את ההריון שעתיים לפני שנולד המיתו אותו בריחמי וילדתי אותו ללא רוח חיים) נסה לשכנע את אישתך גם אם היא לא רוצה לכתוב, לקרוא את התגובות בפורום וזה לדעתי יגרום לה לשתף מה שמאפשר לפחות לפרוק את שעל הלב זה מקל באיזושהי צורה.
 

anatgri

New member
קבלו חיבוק../images/Emo24.gif

צר היה לי לשמוע!!!! לצערי מכירה היטב את האובדן גם בשבוע מתקדם כזה.... תהיו שם אחד בשביל השני, עשו רק מה שטוב לכם. בכו, תצעקו ןתנסו להשתחרר ולהמשיך נמצאת כאן לעודד אם אינכם רוצים מדיי להיחשף ניתן לשלוח הודעה אישית ואנסה לעזור. בינתיים חזקו את הביחד.
 

udie1

New member
החברה לא תיתן לכם להתאבל

אבל אתם רשאים! מקווה שנוכל פה לעזןר לכם. אני חושב שחברה לא מבינה ואולי גם לא רוצה להביו (ראה בפורום את הפרק על המשפטים המעצבנים...) ולכן אני חושב שיש לפורום הזה חשיבות רבה. לאישתך לך, אישתי ואני יכולים לשלוח רק חיבוק ודמעה... אנחנו מבינים!
 
למעלה