חדש וחדש וקשה

[adi......f]

חדש וחדש וקשה

טוב אני כרגע ביא ובבי``ס שלנו ביא יש כיתה חדשה אז עד שהתרגלתי לאחת שנה שעברה וממש אהבתי אותה הביאו לי אחת אחרת. האמת אני לא רואה אנשים שאני מסתדרת איתם כל כך סה``כ אני מכירה אנשים בשכבה, הקיצר יש כמה נורמלים בכיתה שאני רוצה להתחיל לדבר איתם כאילו ליצור חברויות חדשות. אבל יש תבושה והמבוכה מה להגיד?! כאילו לא בא לי לבוא ולהגיד היי אני עדי נעים מאוד ודברים סגנון. אני רוצה דרך שתראה כבדרך אגב יענו שאני לא באה במיוד ומציגה את עצמי אלא שאנחנו פשוט מתחילים לדבר בהקשר מסוים. מחכה להצעות ממכם קבוצת התמיכה שלי עדי.

 

[חייו אומנותו]

שאלה קשה... בואי נראה...

קשה קשה ויותר קשה זה אפילו לנסות לתת עצה מהסוג הזה למישהי שאני לא מכיר. מי את? -זאת השאלה שאני שואל אותך וגם את צריכה לשאול את עצמך. דעי את עצמך (לא במובן התנכ``י של המילה)! בעצם, את הסנג`רית של עצמך, כשאין מישהו אחר שיכול לסדר לך חבר`ה. את יכולה לבוא ולהגיד ``שלום אני עדי...`` וכל זה, אין שום דבר רע בזה... את גם יכולה להשתמש בפורום הכיתתי כדי שהקול שלך יישמע. ברגע שתשתתפי בדיונים כיתתיים ואנשים ישמעו את השם שלך יחסית הרבה וישמעו את הקול שלך, אולי הם יתפסו ממך ויזמינו אותך להצטרף אליהם לחבורה. כל עוד את מתבלטת מאיזו בחינה, את בעצם חוצבת את הדרך ליחסים טובים עם הילדים. אני בי``ב, וגם לי הייתה הבעיה הזאת בתחילת י``א, רק שהיו לי מספר ידידים שעברו איתי לאותה כיתה, וזה עשה את זה ליותר קל, כי החברים החדשים שלהם היו גם החברים החדשים שלי. היום רוב הילדים בכיתה הם חברים שלי, וגם אלה שאני לא סובל עדיין נחמדים אלי ולא מציקים. העיקר תזכרי שאת המלכה וכולם הנתינים שלך שמטרתם בעולם זה לספק אותך מכל הבחינות. Life Is ARtL;

 

[hasaroot]

אז ככה

אני עליתי לי` והלכתי לכיתה שאין לי שם חברים טובים בגלל שרציתי ללכת לכיתת תיאטרון. טו מייק א לונג סטורי שורט גם אני בערך באותו מצב כמוך. אני ממש לא בן-אדם ביישן ולא איכפת לי לעשות מעצמי צחוק כי זה הקטע שלי ומי שלרא אוהב את זה סקרו הימ\הר. טוב אף-אחד ממש לא שונא אותי ואני די אוהב את כולם בכיתה וביחוד את אלה שלא הכרתי קודם. אז העצה שלי הולכת ככה: פשוט אם את שומעת אנשים מדברים על נושא שעדיף שלא יהיה אישי ואת מבינה בו אז פשוט תצטרפי לשיחה נגיד על סיינפלד או משהו. האייס ברייקר הכי טוב שאני מכיר זה במקרה שמישהו מזמזם איזה שיר אני פשוט מתחיל לשיר אותו איתו\איתה (עדיף שיהיה איתה). הקטע הוא שפשוט תאלתרי ותזרקי את עצמך למים - זה מה שאני עושה ועד עכשיו זה עבד כמו קסם. עוד עצה אחרונה: תדעי לצחוק על עצמך, למשל היום לפני שעת 0 דיברתי עם איזה אחד שהכרתי רק בסוף הקיץ טוב אנחנו מדברים קצת צוחקים ולידנו עובר הכוסית של השיכבה ומרביצה חתיכת חיוך. אז אני אומר לו ``איך היא יכולה לחייך ב 7 וחצי?`` אז הוא אומר ``כי יש לה פנים יפות - ואלה שיש להם פנים יפות מחייכים`` אז אני אומר ``בעסה, אני אף - פעם לא אחייך`` הקטע הוא שפשוט תזרמי, תאלתרי ותצחקי לט מי נו איף איי הלפד hasaroot

 

[yad]

האנשים שצריכים להיות קשורים אלייך יהיו...

קשורים אלייך. אני מאוד מאמין בזה שדברים שאמורים לקרות, יעני אנשים שאמורים להיות קשורים אלייך באיזושהי דרך, ייקשרו אלייך אם תרצי ואם לא. אל תדאגי, זה יבוא בטבעיות. לא צריך ללחוץ דברים כאלה, אם זה אמור לקרות, זה יקרה. אם לא, אז כנראה שהאנשים האלה לא היו צריכים להיות מוכרים לך. למשל, הייתה איזה מלצרית ממש יפה (נראתה פשוט פצצות לגבות, רסיסים לריסים, רימון לאישון, rpg לנקודת הג`י. והיא הייתה גם חמודה) שראיתי באיזה בית קפה, אז באופן טבעי רציתי ליצור איתה איכשהו קשר, ובדיוק ביום שרציתי ללכת לבית קפה ולבקש מהבעלים את המספר שלה, פגשתי ממש במקרה מישהי מהשכבה שעובדת שם, והיא אמרה לי שהיא בת 21, ככה שכנראה שלא היינו אמורים להיפגש. לא איך שאני רציתי לפחות. זה נורא הצחיק אותי. לא חשוב. מקרה מהחיים. לא קשור. אבל את רואה איך מה שאמור לקרות קורה, ומה שלא לא?

 

[נעל]

כמעט-גורל

נעל לא מאמינה כל כך בענייני גורל, אבל במקרה הזה התאוריה נראית לה פחות או יותר נכונה. לפחות זה קרה לה גם כמה פעמים. הרבה פעמים, האנשים שנראים לך נחמדים רואים אותך כנחמדה גם כן, ולכן קשר כלשהו מתחיל בטבעיות, נושאים עם עניין משותף עולים מהר ובקלות. צריך פשוט לדעת לזרום כשההזדמנות מגיעה. לא לפחד - לא לפשל כלל (או כמעט). נעל

 

[yad]

למה לא?

אפשר להסביר בעזרתה כל כך הרבה דברים שקורים. זה גם הרבה יותר קל לקבל את מה שקורה לך בחיים ולהתמודד עם זה. לא חשוב, עניין של אמונה. אני מאמין, אתה לא. וזהו.

 

[נעל]

למה באמצע

אם כבר התחלנו להרחיב על דעתנו בנושא אז נעל תסביר קצת את העמדה שלה. לנעל קשה להאמין בחלק מההסברים אשר קושרים אותם בגורל, אבל עם האדון עצמו נעל עדיין לא התמודדה לגמרי. נעל לא בטוחה כלל אם הגורל אכן קיים, או שכלל אינו קיים (או שהוא מופיע בהופעות אורח. די ברור שיש דברים שאמורים לקרות. אפשר לקרוא לזה גורל ואפשר להצביע על כל המשתנים והגורמים לתופעה ולהתחמק מהגדרה). מה שבטוח, הסברים פשוטים וקלים הם לאו דווקא נכונים (כנ``ל לגבי הסברים מסובכים, מפורטים וארוכים במיוחד. יש דברים שפשוט לא מצליחים להסביר או לקלוט). אם קיים גורל אז כנראה שיש גם דרך ``לקרוא`` אותו, או לחזות את העתיד הקרוב (משהו שהוא מעין שילוב של סטטיסטיקה ופיסיקה, אם נשארים צמודים לקרקע). נעל

 

[yad]

טוב נו...

נוותר לך. אבל רק בגלל שיש לך פנים יפות. סתם. הגישה שלי לחיים היא בערך כזו- החיים\הגורל\אלוהים\הפיזיקה והסטטיסטיקה (תלוי מי אתה) נותנים לך הזדמנויות בחיים. אתה צריך לקחת או לדחות אותן בהתאם לאיך שאתה מרגיש באותו רגע. כל השאר בא על מקומו. למשל- אם אתה רוצה ללמוד ביולוגיה, אבל מאיזושהי סיבה יש לך תחושת בטן מאוד חזקה של לא ללמוד ביולוגיה. אתה לא מרגיש את זה למרות שאתה יודע שזה ייתן לך הרבה וילמד אותך הרבה, אז אל תלמד ביולוגיה. כל השאר לא חשוב. זה גם נכון לגבי דברים הרבה יותר טריוויאלים. אם למשל אתה חוזר מהעבודה ואתה רואה את האוטובוס שלך עובר, אבל משום מה יש לך הרגשה של לא לעלות על האוטובוס, אל תעלה. כנראה שאלוהים קבע לך פגישה בתחנה המרכזית בקניון. וכשהבוס קובע שעה, לא מאחרים. אפילו אם זה ממש לא נכון, זה יותר מעניין לחיות ככה. מין שילוב של תורת הזן, בוקונון, ואופי קצת אימפולסיבי. בקיצור, כיף חיים באופוזיציה.

 

[חייו אומנותו]

הנה התיאוריה של האומן:

כל מה שאמרתם - בולשיט! סתאאאאם... תירגעו, תמחו את הזיעה מהמצח ותנסו להבין אותי: אז ככה: אני לרגע זה במארג המקום-זמן, מאמין בגישה פילוסופית דיי נועזת, שאומרת שאם כל העולם מגיע אלינו דרך החושים, אז אין דרך להוכיח שכל העולם הוא לא איזה טעות - תפיסה או חלום בלהות אחד גדול. ראיתם מאטריקס? זה פילוסופיה בגרושים (טוב, מיליונים), לעם הפשוט שאוהב מכות. בכל מקרה אני לא מאמין בגורל, אני מאמין במיקריות. קרו לי הרבה מקרים שהמיקריות שיחקה לצדי, והיו הרבה מקרים שהמיקריות שיחקה נגדי. הנה דוגמא: פעם הייתי צריך לבחור בין טיול סקי בצרפת לבין טיול שנתי עם הביצפר. בחרתי לצרפת וכשחזרתי התברר שהטיול ביצפר (בניגוד לכל היגיון) נדחה. אם זה לא מזל אז אני לא יודע מה כן. בכלל אני מאמין שהחיים שלי הם פוקס אחד גדול, כי אמא שלי שקלה לעבור הפלה לפני שנולדתי בעקבות הפירוד מאבא שלי. ולא רק זה, אני מאמין בכל ליבי שאני שייך לזן המאד מיוחד הזה שנולד ללא פגם בכלל (חוץ מפלאטפוס שבכלל לא מזיז לי). אני גם ריאלי וגם הומני, מהפסנטרנים האלה שדוקא כן הצטיינו במתמטיקה. אני נראה טוב (לא מושלם, כי להראות מושלם זה פגום לדעתי), והחינוך שקיבלתי הוא מצויין לדעתי. ולמרות כל זה והעובדה שאני חושב ומאמין שאני איש טוב (אם כי לא צנוע בפורומים אחדים), אני עדיין חושב שזה הכל מקריות. זה קצת מוזר כי משהו בי רוצה מאד להאמין שהמקריות תמשיך לשחק לצדי גם בעתיד. ובאמת מעט הם המקרים שהמיקריות פעלה נגדי. לפעמים אני נכנס למצב שבו אני יודע שאני אצליח בפוקס, וזה כמעט תמיד קורה (עברתי טסט ראשון למרות שעשיתי איזה מליון טעויות...). בסוף אני אמות בתאונת דרכים ואתן לכם את ההוכחה הניצחת שהפוקסים הם לא יד הגורל (לא, כי בעצם אז אתם תאמינו שזה צחוק הגורל בכל מקרה...) ביי! Life Is Art!

 

[yad]

אתה דוגמא מצויינת לתיאוריה שלי

בנאדם שהולך עם הצירופי המקרים בחיים, ומצליח. משהו כמו הנבואה השמיימית, רק לא כל כך דבילי.

 

[Yaeli (BlackStar)]

האמת...

אין לי עצה אחת לתת לך. אבל יש לי בכל זאת כמה דברים להגיד... קודם כל, זה נכון- נורא קשה ומלחיץ להיות בחברה חדשה. עוד יותר, אם יש בה כבר גרעין מגובש, ועוד יותר אפילו אם את רואה שמתחילה להתגבש כבר חברה, ואת עדיין מרגישה בחוץ לגמרי- ובמקרים כאלה תמיד חשוב לזכור שזה לא ``חקוק באבן``, ושגם אם את מהאנשים שלוקח להם קצת יותר זמן ליצור קשרים- את תיצרי אותם בסוף, פשוט כי את ילדה אחלה ומקסימה - ותמיד תאמיני בזה, זה הכי חשוב בעולם- ושווה לכולם להכיר אותך. אני לא יודעת איך זה בבי``ס שלך בדיוק, אבל אני מניחה שיש מקום שמתרכזים ויושבים בו בהפסקות, ומעבירים קטעים וכל זה... תנסי ללכת לשם, בטבעיות, ופשוט תתחילי לדבר עם אנשים. ושוב- תאהבי את עצמך. רק השנה גיליתי כמה שזה חשוב ואיזה הבדל ענק זה עושה, אם יש לך בטחון עצמי ואת מקרינה אותו החוצה. ואם את לא מצליחה להתחבר עם מישהו- אל תקדישי לזה יותר מדי מחשבה. הוא הפסיד, ויש עוד המון ילדים סבבה שאחד/אחת מהם הולכים להיות החבר/ה הכי טוב/ה שלך, מחר!

 

[goldy]

זה נורא פשוט:

כל מה שאת צריכה לעשות, במידה ואת לא רוצה להשתמש ב``שיטות הרגילות`` הוא להמצא בקרבת אנשים שאת מכירה, ולחכות שהם ידברו על נושא שאת מבינה בו. (בד``כ זה לוקח שנים). כאשר מישהו יטעה בנושא שאת מבינה בו תתקני אותו ``במקרה`` ובעדינות, שהוא לא ייעלב. אם תעשי את זה טוב, רוב הסיכויים שתוכלי להתחבר לחבורה הזאת. הבנת?