אני צוחקת מ...
פעם, (לא כל כך "פעם" אבל היום כבר הרבה פחות) האגף השמאלי במכון היה מעין "טאבו" של ה-
. וכשבאורח מקרי (כמו באחד מימות שבוע זה
) שהן כולן מתכנסות בגוש אחד באגף ההוא, ואורות האולטרא נדלקים... וואווווו איזה מחזה מרהיב
לא יכולה להסתכל לכיוון מבלי לצחוק
מה מצחיק אותי? המחשבות שרצות לי בראש: 1. איך בדיוק מתבצעת התקשורת והתיאום בינהם להתרכז באגף אחד, מוזר... גלי קול לא זיהיתי וגלי
מוח? המממ... לא נראה לי
(סתאאאאםם... בדיחה, אניקה, בדיחה
) 2. מהרהרת בלב שזה נחמד שיש דברים שדווקא בחושך הם מוארים (השילוב של חמצן+אולטרא... אפקט זרחני) 3. הבלונד... זה צהוב, נכון? וצהוב... במרוצי מכוניות, מסמל זהירות
. אסור למכוניות לעקוף זו את זו אם מונף דגל צהוב... מישהו הסביר להן שזה תופס גם על אופני סטודיו?
טוב, די! הכל בצחוק... שמישהי לא תיפגע כאן ותהרוג אותי
זה רק מקינאה, תאמינו לי
(אבל אני באמת לא אשמה שזה מצחיק אותי בשיעור)