חדש כאן. אשמח לעזרת חברי הפורום.

Dave1972

New member
חדש כאן. אשמח לעזרת חברי הפורום.

אני מאמין יותר בחוכמת ההמונים מאשר באיזה רופא משועמם בקופת החולים. אשמח לתגובותיכם והצעותיכם לדרכי טיפול.

אז נתחיל עם פרטים יבשים:
בן 42. 178 ס"מ. 100 ק"ג.

קצת רקע:
בשנים האחרונות הייתי ברילוקיישן באירופה. שם הרופא משום מה לא נבהל מהערכים הגבוהים ולכן המשכתי בחיי כסידרם, כולל צריכת מתוקים.
כשהגעתי לארץ הרופא שלי צרח עלי שאם אני במסלול התאבדות, שאחפש רופא אחר. הערכים היו בסביבות ה-300.
לקחתי את עצמי בידיים. מאדם שלא עושה פעילות ספורטיבית כלל, התחלתי עם ריצה 3 פעמים בשבוע, עם אפלקציה בשם 10K.
בהתחלה הריצות היו באורך של דקה (באינטרוולים). היום אני כבר רץ 5 ק"מ. לצערי, המשקל לא זז יותר מדי כלפי מטה. קילו גג.
לצערי, כל מיני אירועים בחיים (ילדים, רכישת נכס, עבודה) מנעו ממני לאחרונה להקפיד על 3 פעמים בשבוע ומצאתי את עצמי לפעמים לא רץ גם כמה שבועות.
בזמן שהקפדתי, ערכי הסוכר ירדו ל-150. עכשיו הם עלו חזרה לאיזור ה-220 בצום. ה-hba1c האחרון שלי (מלפני חודשיים) עומד על 8.
הרופא נתן לי לפני חצי שנה לקחת כדור אחד של גלוקומין. אני לוקח אותו בערב אחרי האוכל.

העניין הוא שאני עדיין לא מצליח לאזן את עצמי.
אז מה אני רוצה מכם? אולי עצות של מנוסים. אולי עצה על משהו טבעי שיכול לעזור (מישהי אמרה לי משהו על כמוסות שום)? אולי סתם נחמה וצורך לפרוק מהלב...

תודה על ההבנה.
 

LaSaponaria

New member
אין כמוסות פלא. לדעתי שינוי תזונה לפני הכל.

זה יפתור לך חלק גדול מהבעיות.
 

Dave1972

New member
איך מצליחים לא ליפול?

בעיקר בתקופות לחץ/חגים/אירועים משפחתיים?
 

LaSaponaria

New member
בהתחלה צריך אולי קצת כוח רצון. אח"כ זה הפך...

לשיגרה. לתחושתי, גם ה"גוף" דורת פחות.
פעם כשהייתי צעירה בצרפצ, היו אומרים ש"צריך לסבול כדי להיות יפה"

כנראה שגם כדי להפוך מחולה לבריא צריך קצת לסבול. זו בחירה אבל אח"כ הסיפוק גדול מאוד. (אני כמובן מתייחסת לסכרת 2).
 

tulkin

New member
קודם כל, ברוך הבא

שמעת את זה כבר... שינוי תזונתי הוא המפתח העיקרי. פחות פחמימות. זה הסוד המרכזי. אח"כ יש דברים בקטנה - חלוקה יותר נכונה, הרכב יותר נכון. אבל הפרמטר העיקרי הוא כמות הפחמימות שאתה אוכל.
זה גם יעזור לך לרדת במשקל. אני מניח שהיום אחרי/לפני פעילות אתה מרשה לעצמך לאכול עוד קצת פחמימות שהרי אתה עוסק בפעילות. טעות. זה רק מפריע. ירידה במשקל כמובן תעזור. אבל לא בהרבה. אם אתה מאלה שמחפש תרופות קסם, דווקא העלאת מינון המטפורמין תעזור עוד קצת. כמובן בהתייעצות עם רופא. אבל השינוי לא יהיה דרמטי כמו שינוי בתזונה ובאורח החיים.

רק לשם השוואה, אני גיליתי סוכרת לפני חצי שנה. הייתי 350 בצום וA1C של 11%. שינוי תזונתי ופעילות גופנית בלבד, ללא תרופות הורידו אותי תוך חצי שנה ל 5.5% וסוכר בצום בסביבות ה90-100. אני בן גילך פחות או יותר, הייתי הרבה יותר שמן ממך, עכשיו אני יותר רזה ממך :)
גם לי יש ילדים, לחצים, וכו'. זה עניין של שינוי תפיסתי. אתה נמצא באזור מסוכן, ונזקים עשויים להתחיל להצטבר. חלקם בלתי הפיכים.
קראתי מה שעשית בענייני משכנתא - עושה רושם שיש לך תושייה ואתה יודע להסתדר ולדאוג לעצמך בעניינים הפיננסיים (הלוואי עלי), עכשיו תדאג לבריאות. זה הרבה יותר חשוב ומשמעותי (וכלכלי) מלחסוך 200שח בחודש בביטוח משכנתא.
אז יאללה. שנס מותניים ותתחיל תהליך של שינוי. הפורום יכול לעזור לך בעצות, אבל המוטיבציה והדלק כדי להתמיד בכך צריכים לבוא ממך. החלק הפחות מעודד הוא שזו התמודדות לכל החיים. אין חופשות. החלק המעודד הוא שלא כל כך מסובך להצליח, וכשמצליחים זו הרגשה מעולה.
 

Dave1972

New member
אפשר לפרוט את זה לפרוטות?

עברתי ללחם קל. לא נראה לי שזה עוזר.
תוכל להדגים לי תפריט יומי מומלץ?
 

tulkin

New member
בוודאי שאפשר לפרוט את זה לפרוטות

אבל צריך לזכור ש:
א. אני לא דיאטן. זה לא המקצוע שלי. אמנם יש לי ידע ונסיון אישי, אבל כדאי גם להתייעץ עם אנשי מקצוע.
ב. במקצוע הזה לכל שני אנשים יש שלוש דעות מנוגדות.

לדעתי הגישה העיקרית היא לשמוע רעיונות מכל הבא ליד שאתה סומך עליו. להעמיק את הידע בקריאה ממקורות איכותיים ואז החלק העיקרי: לנסות ולראות מה עובד אצלך. הן ברמת הורדת הסוכר בדם, והן ברמת היכולת להתאים ולשמור על הרגל מסויים.

עוד דבר חשוב: ללמוד להסתכל על התווית של כל דבר שקונים. המספר החשוב עבורך הוא: כמות הפחמימות ב100גר. ככל שהוא נמוך יותר כך יותר טוב. לאנשים שונים יש כללי אצבע שונים אצלי זה ככה:
אוכל מוצק - לא נכנס לי לפה משהו שיש בו מעל 20גר' פחמימות ל100גר' אוכל
משקאות - לא נכנס לי לפה משהו שיש בו יותר מ5גר' פחמימות ל100מ"ל משקה.
אני כמובן משתדל שהרבה פחות. למעשה במשקאות אני נמצא על אפס מאופס של פחמימות - שותה רק מים וסודה. זה הכי טוב.
 

tulkin

New member
אגב, התגובה שלי מדגימה היטב

שוני אפשרי בגישה של שנינו (שוני שראיתי גם בקרב אנשים אחרים).
אני מחפש קווים מנחים לתזונה. עקרונות. גבולות. בתוך הגבולות האלה אני עושה מה שאני רוצה. לא מתכנן. אין לי תפריטים. הכל מאולתר. ככה מתאים לי.
הרבה אנשים זקוקים לתוכנית מסודרת. תפריט. בדיוק כמו שביקשת. מה לאכול בבוקר מה בערב, איך ליצור גיוון בין יום ראשון ליום שני וכו'. אני לא כזה, והדיאטנית שייעצה לי כך פשוט לא הועילה לי בכלום. כך שבכיוון הזה אני לא יכול לעזור.

אבל כאמור, הרעיון הוא לשמוע עצות מסוגים שונים וליצור מזה משהו שמתאים לך.
וכמובן אתה מוזמן לשאול עוד.
 

Dave1972

New member
אז אני דווקא יותר כמוך

קשה לי לעקוב אחרי תפריטים. כבר לפחות פעמיים קיבלתי תפריטים מדיאטניות ולא עמדתי בהם מהיום הראשון. מעדיף את חופש הפעולה כמו שאתה מתאר.

אני חושב שכמו שהציעו לי פה, אני אהפך לחברו הטוב ביותר של הגלוקומטר שלי ואתחיל ללמוד איך הגוף שלי מתנהג.
 

Dave1972

New member
לגבי כמות הפחמימות

מה עושים כשאוכלים בחדר האוכל של העבודה? שם אין לי מושג מה כמות הפחמימות.
הדיאטנית למשל אמרה לי לאכול אורז מלא. אבל בעבודה האורז הוא רגיל. מה עושים עם זה למשל?
 

DDN

New member
סופרים כמויות

משכללים 2 כפות הגשה כ"מנה". מנה זה 15 גר פחמימות.
הדיאטנית שלי אמרה לי שבארוחת צהריים, לא לעבור את ה3 מנות פחמימה, יכול לאכול אותן איך שאני רוצה.
 

DDN

New member
ספור כפות

מה יותר קל מזה?
לקחת מרק עם ירקות או רחמנא ליצלן שקדי מרק - ספור אותו גם.
 

Dave1972

New member
וואלה. תודה.

נראה לי שאני הולך להיות מאד רעב בקרוב...
 
למעלה