חדש כאן. אשמח לעזרת חברי הפורום.

אבו זקן

New member
מה נסגר

החוק השני של התרמודינמיקה הוא הדבר היחיד שחשוב באמת, השאר הם דקדוקי עניות. כדי לרדת במשקל צריך לצרוך פחות קלוריות מאלה שנשרפות במהלך היום. כל ק"מ שאתה הולך תורם לצד אחד של המשוואה, וכל סנדביץ' שאתה לא אוכל תורם לצד השני. כל ההתעסקות בשאלות הדופק האופטימלי לשריפת שומנים, תזמון הארוחות, יחסי אבות המזון השונים וכל דבר אחר שמתרוצץ בשטח מיותרת לחלוטין כשמדובר על הורדה במשקל (כמובן שאם מתייחסים גם לפרמטרים אחרים כמו רמות הסוכר או מסת שריר הסיפור משתנה). זה מה שטוב בחוק השימור, הוא מאפשר לך לא להתעניין בפרטים אלא רק בתוצאה הסופית, וכאמור הנוסחה מאד פשוטה: דאג למאזן אנרגטי שלילי, ותרד במשקל. הליכה ששורפת 500 קלוריות תיקח לך יותר זמן מריצה ששורפת אותה כמות, אבל לשתיהן אותה השפעה על המשקל שלך.

ואגב, הדופק המכסימלי הוא 220 פחות הגיל רק בממוצע, וזה משתנה עם שונות גבוהה בין האנשים (כך, למשל, הדופק המכסימלי שלי גבוה מזה המחושב במשהו כמו 15%).
 
מכל מה שאמרו לך

אני מסכים שיש להתאמן לפחות 30 דקות כדי שזה יהיה אפקטיבי.
אם אתה לא מסוגל לרוץ 50 דקות כל יום (ואתה לא!) אז האימון לא יהיה אפקטיבי.
אם יש לך גישה לחדר כושר, גם מכשיר קרוס טריינינג מומלץ
 

Dave1972

New member
עכשיו אתה סתם מעליב

למה אתה חושב שאני לא יכול לרוץ 50 דקות כל פעם?
לגבי ה"כל יום" זה קצת בעיה, כי יש גם משפחה שצריכה אותי בחיים. אבל 3 פעמים ביום לא אמורה להיות בעיה.
 

אבו זקן

New member
צרור עצות...

העצות שתשמע כאן מבטאות בעיקר את הנסיון האישי של מי שטורח לענות לך, כלומר מבחינה סטטיסטית הן לא משמעותיות. על סמך מה שאני קורא ברשת נראה שאין שיטה אופטימלית אחת שטובה לכולם, ואין מנוס מניסוי וטעיה. רק לשם הדגמה, לגבי הדיאטה המיטבית אין מחלוקת שפחמימות זמינות (ערך גליקמי גבוה) אינן מומלצות, אבל לגבי השאר יש חילוקי דעות, מכאלה שממליצים להמנע מפחמימות בכלל, עד כמה שזה אפשרי, ועד אלה שטוענים שהאשם הוא דווקא שומן נצרך (הטענה היא שהוא נקשר לקולטני האינסולין ובכך גורם לתנגודת האינסולין). כך, למשל, דר' יורם קנטר שמנהל פורום סמוך טוען שאם אינך אוכל פחמימות כל כמה שעות הגוף שלך נכנס ללחץ וגורם לכבד שלך לייצר הרבה גלוקוז, בעוד גישה הפוכה תמצא, בין השאר, בבלוג "דל פחמימות" ובתגובות של אחד העורכים שלו (אסף) כאן בפורום. גם לגבי תזמון הארוחות, החוכמה המקובלת של שש ארוחות ליום עומדת בסימן שאלה לאור איזה מחקר מהזמן האחרון.

גם לגבי תוספים למיניהם תשמע חוות דעת שונות מאנשים שונים, לאחרונה כיכבו כאן בפורום ליקריץ וקצח, קינמון הוא מכר ותיק של כולנו, יש מי שנשבע בפטרוזיליה, ויש עוד כמה מאות (אני לא מגזים, מאות!) חומרים שנבדקו וחלקם נמצא מועיל בכל מיני מחקרים שאת טיבם אינני יודע. מה שבטוח הוא שאם באמת היה "קליע כסף" כזה, כולנו היינו יודעים עליו מזמן, וגם הרופאים לא היו מסתירים את דבר קיומו מאיתנו. אני מניח כאן שאתה לא מאלה שמאמינים שכל הרופאים משוחדים בידי חברות התרופות, אם אני טועה אתה מוזמן להתחיל לנסות את התוספים הטבעיים על בשרך, תמצא בקלות כמה עשרות כאלה אם תשאל את גוגל.

הבעיה העיקרית שאני מזהה אצלך היא שאתה לא נשמע לי מודאג מספיק. אם יש דבר אחד שמשותף לאלה שמצליחים להתמודד עם המחלה הוא שהם לוקחים אותה ברצינות מספקת כדי לשנות את אורח החיים שלהם. אין דבר כזה "לא מצליח לאזן את עצמי" או "לא רץ גם כמה שבועות" - כל זה הוא עניין של עדיפויות, ועד שלא תציב את המלחמה בסוכרת בראש סדר העדיפויות שלך סיכוייך אינם טובים. אגב, אחרי שעוברים את השלב הראשון הזה ונכנסים לשיגרה, זה נעשה הרבה יותר קל ממה שאתה מדמה לעצמך כעת, אבל עד שרוכשים את כל ההרגלים הנכונים עוברים תקופה שבה באמת צריך לגלות נחישות שלא כולם מסוגלים לה. את התוצאות רואים, למרבה הצער, בבתי החולים. המהפך המחשבתי שאתה חייב לעבור הוא ההבנה שריצה קבועה לפחות שלוש פעמים בשבוע הרבה יותר חשובה לך, למשפחתך ולכל מי שיקר לך מאשר הנחה בביטוח חיים או השגת משכנתא בתנאים טובים, וירידה של עשרה קילוגרם במשקל עדיפה על העלאה של עשרה אחוז במשכורת. במישור הרציונלי אתה בטח מבין את זה, אבל ההפנמה האמיתית לרמות האינטואיטיביות-רגשיות עלולה לקחת קצת זמן. ההרגשה הבסיסית של "אצלי זה יהיה בסדר" היא אויב הציבור מספר אחד, כמו שמליוני מעשנים מוכיחים.

הצעד הראשון: מרפאת סוכרת טובה, עם ייעוץ דיאטני והתאמת התרופות. זה יעזור לך לאין שיעור יותר מחוכמת ההמונים (ושלא יהיה ספק, אני כולל את עצמי בין ההמונים האלה). הסיבה היא שמה שתשמע במרפאה מבוסס על נסיון של המוני המונים, הרבה יותר המונים מאלה שבמקרה עונים לך בפורום אחד באינטרנט, ועל שיטות מחקריות שמאפשרות לדלות את המידע מהנסיון המצטבר של אותם המונים. כאמור לעיל, גם שם לא תשמע שום דבר שנכונותו אינה מוטלת בספק, אבל עדיין זה הכי טוב שיש. הצעד הבא הוא יישום ההוראות תוך כדי בחינת אלטרנטיבות, ניסויים עצמיים ולמידה אישית של מה עובד הכי טוב בשבילך. בשלב הזה תגלה שהמחט והמקלונים הם ידידיך הטובים, ותתחיל לקלל את קופ"ח שמגבילה את הכמות שאתה יכול לקנות במחיר מסובסד (איני יכול שלא להודות שוב לברווזה עליזה אחת בעניין זה). אגב, לפני שהתחלתי עם המדידות היה לי פחד מדקירות שהייתי צריך להתגבר עליו. התגברתי. עכשיו זה כבר לא issue עבורי בכלל. זה גם השלב בו תוכל להיעזר הרבה יותר בפורומים כמו זה, כי תוכל כבר לזהות את העצות שמתאימות לך יותר מאחרות, והשאלות שלך יהיו יותר ממוקדות ואישיות כך שעם קצת מזל תקבל תשובות ממישהו שנתקל באותה בעיה כמוך או שמגיב בצורה דומה לך על מזונות שונים, וכד'.

אזהרה: רכי הלבב מתבקשים לא להמשיך לקרוא.

אני לא מכיר אותך ולכן לא יודע מה יכול לעזור לך, אבל ביקשת לשמוע על נסיונם של אחרים, אז מה שעובד עלי הוא בפשטות, הפחד. ארועים מוחיים או לבביים, עיוורון, כשל כלייתי, נוירופתיה ושאר מרעין בישין הם מוטיבטורים מצויינים עבורי, ומאחר ותמונה אחת שווה אלף מלים אתה מוזמן לתלות על המקרר שלך תמונה (אני חוזר על האזהרה מקודם) כמו זאת - אין מדכא תיאבון יותר טוב ממנה (זה גם מתכון בטוח לגירושין, כמובן, כך שאתה נהנה ממנה פעמיים!
).

משום מה, בהודעות ארוכות כמו זאת נהוג לבקש סליחה על "החפירה", אבל אני לא מתכוון לבקש סליחה על כך שהשקעתי מאמץ (מה לא עושים בתקווה לקבל ח"ח מתומרונתם?
)

רק בריאות!
 

אבו זקן

New member
אופס

ה"כמו זאת" השני הפך להיות לינק, אני חוזר ומזהיר בעלי עצבים חלשים לא ללחוץ עליו. חבל שאי אפשר לערוך תגובות.
 

Dave1972

New member
פסגת הפחד!

יש לי נוהג מגונה. מיילים או כתבות ארוכות אני נוהג לקרוא מהסוף. אולי זה נובע מכך שאני קורא הרבה סקירות (כלכליות, מיחשוביות וכו') ובדרך מדלג על התוכן ויורד למסקנה שבסוף העמוד.
אז שתדע שהצלחת. רבאק, זה מסכרת הדבר הזה??? אתה בטוח שזה של אדם חי? ומה זה כל הסיכות הללו שמחוברות אליו? גררררררר... מזל שאני אחרי האוכל...

אתנתחתא... הולך לקרוא מההתחלה...

חזרתי.
אז קודם כל, אל תבקש סליחה. אני מעריך כל מילה ומילה (ואני נשבע בהן צדק שאני אענה לכל אחד שכתב לי משהו שראוי לתגובה. פשוט היו כל כך הרבה תגובות [מעל 7] שאין לי מספיק זמן להתעמק בהן ולענות לכולן מיד).

השיחה הזו, הוירטואלית, שעשית איתי עכשיו, היא משהו שאני צריך מדי פעם בשביל ליישר אותי. ואני מודה לך על כך.

אתמול הייתי אצל הרופא שלי, אחרי שהתחמקתי ממנו הרבה זמן בגלל שידעתי שאני לא בסדר. אחרי שהתפרקתי פה ואחרי שהפנמתי שאני חייב להתיישר חזרה, חזרתי אליו. קודם כל הוא העלה את המינון ל2 כדורי גלוקומין ביום (צהריים וערב). מעבר לכך, הוא הבטיח לי שאני יכול "כבר מחר לקום עם 120". התעקשתי שאני לא מכיר מספרים כאלה כבר מזמן. הוא התעקש שזה אפשרי. ואפילו 130 או 140 יהיה טוב בשבילו.

אז האמת שאולי הוא צודק. כי שלשום קמתי עם 255. זו היתה הבדיקה הראשונה שעשיתי מזה שבועות. התבאסתי נורא. אבל הבוקר קמתי עם 185. משמע שמה שאני עושה כבר נותן את אותותיו. ואפילו לא הייתי בצום של 12 שעות, ועדיין רק עם גלוקומין אחד.

אני חושב שאני מעדיף את האינטרקציה עם פורום כזה מאשר עם רופא. אותו אני מרגיש שאני צריך לרצות. אבל בפורום אני מרגיש שזו עזרה הדדית בריאה שלא מגיעה מתוך עניין לסיים את הפגישה ולקבל משכורת.

אגב, אתמול שוב חשבתי לוותר לעצמי. כאבו לי השרירים מה-5 ק"מ שרצתי בראשון אחרי שלא רצתי שלושה שבועות וגם האישה רצתה עזרה והתפניתי רק ב-10. שניה לפני שויתרתי החלטתי ללבוש את בגדי הספורט ויצאתי לריצה לילית של 5 ק"מ נוספים (טוב נו, 4.75 ק"מ). ואני מרגיש טוב עם זה, בעיקר לאור התוצאה הנמוכה יחסית של הבוקר.

אז תודה לכולם שאתם כאן, תומכים ומעודדים. אני חושב שאתם המתכון שלי להצלחה.

תודה!
 

DDN

New member
חבר,

אפשרי, עם שינוי תזונתי לרדת ולהצליח
גם אני הייתי עם ערכי 300. הA1C שלי בנובמבר 2013 היה 13.4 - השד יודע כמה זמן הסתובבתי עם 300+, יותר מ3 חודשים זה בטוח.
בתחילת ינואר כבר הייתי 8.8, בסוף ינואר 7.7, ובמאי 6.4 (בין פברואר למאי עשיתי לעצמי הנחות)

אני לא עושה פעילות גופנית כמו שהייתי רוצה (זה היה עוזר יותר), אבל כן חושב על כל דבר שאני מכניס לפה "האם זה יהיה שווה את זה"?

תחשוב על זה, שאחרי שבבדיקה שגילו לך בצום קמת עם 200-300 כמה נחמד זה יהיה לקום עם 90-110. זה אפשרי!
מה שצריך זה רצון והתמדה.
 

Dave1972

New member
אמנם צרת רבים נחמת טפשים, אבל...

תודה רבה על העידוד. זה עוזר.
מקווה להתמיד.
 

תומרונתם

New member
מנהל
וואו!

סחתיין על התשובה המושקעת


תודה על האזהרה, אבל מרוב סקרנות פתחתי את הלינק
 

DDN

New member
למה נהוג לבקש סליחה?

כי השקעת את הזמן, כתבת תגובה מועילה, טובה שלדעתי ראויה להצטרף להודעות המומלצות אם יש פה דבר כזה בפורום.

קבל ח"ח גם ממני
 
למעלה