חדש פה ויש לי שאלה
התחלתי לקרואאת שיחות עם אלוהים. השאלה שלי היא לגבי "המחשבה המנחה"- שאם אנו נתנהג ע"פ אזי אנו עושים את המעשה הנכון, הלא הוא ההגשמה העצמית שלנו. עוד נאמר שם כי ניתן לדעת מה הוא הדבר עלינו לעשות ע"י כך שנמצא מה היא המחשבה המקנה לנו שמחה (ועוד 2 הרגשות ששכחתי). ואז נדע כי זוהי המחשבה המנחה וזה מה שעלינו לעשות. "נורא פשוט"... אז זהו שלא - לפחות לא בשבילי. וכיוון שכך שאלתי; מה אני אמור לעשות אם איני יודע מה הוא המעשה שבגללו השמחה שלי היא אמיתית? אולי גם שמחה זו היא אינה נכונה ומשופעת ממליון דברים. דוגמא (קיצונית אך היא לצורך השאלה בלבד): נניח אני רוצה לאנוס משהי - אני חושב על זה ונראה לי שזה מה שייעשה אותי שמח. זו היא המחשבה המנחה שלי??? זה מה שעליי לעשות? מה שאני חושב , שלא כמו בספרו, זה שממש לא פשוט להבין מה אני מרגיש כלפי כל מני דברים. למעשה הקושי הגדול בחיי הוא להבין באמת מה אני!, האני האמיתי שלי חושב ומרגיש, ולא מה ה"אני" שגדלתי להיות. תודה
התחלתי לקרואאת שיחות עם אלוהים. השאלה שלי היא לגבי "המחשבה המנחה"- שאם אנו נתנהג ע"פ אזי אנו עושים את המעשה הנכון, הלא הוא ההגשמה העצמית שלנו. עוד נאמר שם כי ניתן לדעת מה הוא הדבר עלינו לעשות ע"י כך שנמצא מה היא המחשבה המקנה לנו שמחה (ועוד 2 הרגשות ששכחתי). ואז נדע כי זוהי המחשבה המנחה וזה מה שעלינו לעשות. "נורא פשוט"... אז זהו שלא - לפחות לא בשבילי. וכיוון שכך שאלתי; מה אני אמור לעשות אם איני יודע מה הוא המעשה שבגללו השמחה שלי היא אמיתית? אולי גם שמחה זו היא אינה נכונה ומשופעת ממליון דברים. דוגמא (קיצונית אך היא לצורך השאלה בלבד): נניח אני רוצה לאנוס משהי - אני חושב על זה ונראה לי שזה מה שייעשה אותי שמח. זו היא המחשבה המנחה שלי??? זה מה שעליי לעשות? מה שאני חושב , שלא כמו בספרו, זה שממש לא פשוט להבין מה אני מרגיש כלפי כל מני דברים. למעשה הקושי הגדול בחיי הוא להבין באמת מה אני!, האני האמיתי שלי חושב ומרגיש, ולא מה ה"אני" שגדלתי להיות. תודה
