...
תראה...דבר ראשון התשובה שלי היא אך ורק מתוך דעתי האישית בלבד, למרות שזאת גם דעתם של רב הפגאנים אם לא כולם, אני לא רואה את עצמי כסוגדת לטבע, בעיניי הטבע לא משהו שניתן לסגוד לו..., בעיניי הטבע הוא לא מעליי ולא מתחתיי..., הוא חלק ממני ואני חלק ממנו..., הטבע לא שולט לי על החיים או משפר את האיכות שלהם, אנחנו חלק מהטבע והטבע חלק מאיתנו, השליטה היא לא בידיו..היא בידיים של שנינו, אין פה מי יותר חזק ומי פחות חזק כי פה בדיוק באה ה"הרמוניה" הזאת, זאת מחזוריות מדהימה.., של חיים ומוות וחיים ומוות ובמקום לנסות לשלוט בזה..עדיף להבין את זה ולקבל את זה.., ואני לא מדבר על "מוות בטרם עת" אני מדברת על כך שבמקום להתכחש למוות צריך להבין אותו ולקבל אותו, תמיד אפשר להיאבק להמשך של החיים אבל בסופו של דבר תמיד צריך לקלב את העובדה שמתישהו תמות, זה לא שהטבע הוא מעלינו הוא פשוט חלק מעצם קיומינו, ואנחנו חלק מעצם קיומו, ולכן אני לא רואה איך אני יכולה לסגוד למשהו שהוא חלק ממני, כמובן שתמיד יש סגידה עצמית אבל אני שונאת סגידה עצמית, אפשר לאהוב את הטבע ואפילו להתחבר אליו, אני לא שוללת את זה בכלל כי זה בסיס להכל, אבל האהבה האמיתית למשהו יכולה להתקיים באמת ועד הסוף רק כאשר מבינים את ה"משהו" הזה, במקום לסגוד לטבע, אפשר קודם ללמוד אותו, להבין את דרכיו, להיות חלק מדרכיו, להתחבר אליו ולאהוב אותו.., אבל לפני כן צריך להבין אותו, תמיד אהבתי את הטבע וכוחותיו..ותמיד הרגשתי חיבור כלשהו אליו, אבל רק כשהתחלתי ללמוד אותו ולהבין אותו רק אז באמת ידעתי מה פה בדיוק אני אוהבת, האפשרות והידיעה שאתה חלק מן הכוחות המדהימים האלו ושהם חלק ממך ושיש לך בכלל את האפשרות להתחבר אליהם היא מדהימה! ולכן אני לא מאמינה ב"סגידה" לכוחות הטבע, אני מאמינה בלמידה שלהם, בהבנה שלהם ורק אז בהתחברות ובאהבה האמיתית שלהם, כי לשלוט בכוחות הטבע זה חלום מאוד יפה..., אבל היופי שלו לא מתקרב ליופי של ההבנה של הכוחות האלו, כי ברגע שאתה מבין את הכוחות הנ"ל יש לך את האפשרות לשנות אותם, לא לשלוט בהם ולא להעלים אותם אלא פשוט לשנות אותם כביכול בהכסמתם, אבל הידע לשנות אותם בא רק אחרי הידע של מה פה בדיוק אתה משנה, ובנוגע לאלים, אז לא...בעיניי אין להם שליטה על החיים שלנו, אין להם את היכולת ליקבוע מה בדיוק יקרה בחיים שלנו כי גם הם לא נימצאים מעלינו, גם הם חלק מהטבע,ואיך אני מרגישה את הנוכחות שלהם?! אני מרגישה אותם כשאני נימצאת בתוך יער וקורה אצלי משהו בפנים, אני מרגישה אותם כשאני קוראת ספרים על עולמות שאני יכולה רק לחלום עליהם אבל לדעת שאיפושהו אצלי הם קיימים ופתאום יש לי דמעה, והיא לא מתוך עצב אלא מתוך הבנה והזדהות מלאה, אני מרגישה אותם כשאני יושבת על החלון ומסתכלת על הנוף שבחוץ ומכירה כל חלק בו, ומבינה כל חלק בו, ומרגישה משהו שאי אפשר להסביר במילים, אני מרגישה אותם כשאני חוגגת חגים ועושה טקסים לבד במקומות מבודדים ואני לא מרגישה לבד.., אני לא מרגישה שזאת רק אני עומדת באמצע היער לבד, אני מרגישה אותם בדרך שאי אפשר להסביר במילים..אני מרגישה אותם כחלק מממני ומהאישיות שלי.., אני מרגישה אותם בכל עצם שיש בטבע בכל עלה בכל עץ, בכל אבן ובהכל.., בכל מקום..., בכל תופעת טבע.., אין להם מקום קבוע וצורה..הם פשוט בכל מקום, וכל אחד יכול להרגיש אותם בדרך אחרת, מה שתיארתי פה הרגע זה הצורה בה אני מרגישה אותם, כי הם פשוט שם.., הם חלק ממני והם חלק מהטבע והם בעצם אלו שמחברים אותי לטבע הזה, כמו שקראתי באחת ההודעות הראשונות של הפורום הזה (אני די בטוחה שההודעה ניכתבה ע"י ארי-אל) המיתולוגיה נועדה בכדי שנבין את האלים האלו יותר טוב, יש המאמינים שסיפורי המיתולוגיה האלו מספרים בצורה מדוייקת על תפקיד של כל אל ואל, אבל רב הפגאנים לא מאמינים באלים בצורה כזאת שמעידה על כך שיש להם מראה, "מקום מגורים", תפקיד כלשהו, אבל תיראה, כל אחד רואה אותם בדרך אחרת, אני הסכמתי עם ארי-אל בזה שהוא אמר שהמיתולוגיה פשוט מאפשרת לנו ליראות את האלים האלו באור יותר מציאותי, בצורה שיהיה לנו יותר קל להבין אותם, סה"כ בעיניי למיתולוגיה יש תפקיד מאוד חשוב, חוץ מהעובדה שבעיניי רב סיפורי המיתולוגיה הם סיפורים מדהימים, לפעמים פשוט אני קוראת אותם או שומעת עליהם ומתחילה ליראות דברים באור שונה, ולהבין דברים בדרך אחרת, כמו שאמרתי.., כל האנושיות יחד עם הטבע יחד עם האלים ויחד עם הכל זהו מעגל חיים מדהים שמשולב עם הרמוניה מדהימה, זהוי דעתי לפחות. נ.ב- את כל מה שכתבתי כתבתי עם ניסיון לא להישמע פלספנית יותר מדי. שלך אסתי.
