תשובות
אצל פינק פלויד לא מומלץ לשמוע שירים אלא עדיף בהרבה לשמוע אלבומים שלמים... רוב היצירות שלהם הם אלבומי קונספט, מה שאומר שכל השירים קשורים זה לזה, מדברים על אותו נושא, מתחברים מוזיקלית, יש קטעים חוזרים וכו'. לכן מאוד כדי לקנות את הדיסקים במלואם. הדיסק המוכר ביותר, והטוב ביותר לדעתי הוא the dark side of the moon. מדובר ביצירה היחידה בעולם שלדעתי האישית היא פשוט מושלמת, אין בה שנייה אחת מיותרת או שום דבר חסר. אני מכיר אותו כבר יותר משנתיים ואני עדיין מגלה בו דברים חדשים, הוא אף פעם לא נמאס... פשוט מאסטר פיס. קצת מידע על הדיסק: הדיסק הוא אלבום קונספט שעוסק בחיים בעולם המודרני, כאשר המוטיב המרכזי בו הוא השגעון והפחד ממנו. יש הרבה פרשנויות אליו, אבל הרוב מסכימים שכל שיר בו עוסק במשהו אחר - הזמן שחולף לו ולא יחזור, הכסף והמרדף אחריו, המלחמות, השגעון והמוות (שלמרבה ההפתעה, השיר שעוסק בו הוא אינסטרומנטלי, ובכל זאת ברור כשמש שהוא עוסק בו. לקטע קוראים the great gig in the sky ואני מאמין שהוא אחד הקטעים המוזיקליים העוצמתיים ביותר שקיימים). ווטרס משתמש בירח ובשמש כמטאפורות, כאשר השמש מסמלת את האור, היופי והטוב, בעוד הירח ההפך - השיגעון והאופל. מכאן גם מגיעה שורת הסיום המדהימה של הדיסק, טקסט מדהים... אני לא רוצה להרוס לך את הסוף (זה טוויסט די רציני) אבל מאוד מומלץ. בכל מקרה, מדובר ביצירת מופת שמשלבת נכון בין מוזיקה מעולה למילים מדהימות. מאוד מומלץ... אחרי זה שווה לבדוק את wish you were here (שממנו, אגב, לקוח shine on you crazy diamond), ואת החומה. wish you were here מוקדש לסיד בארט, המנהיג המקורי של הלהקה שיצא מדעתו עקב מחלה נפשית; חברי הלהקה המשיכו בלעדיו, ובמבט לאחור הם תוהים - האם אנחנו אשמים בהכל, האם יכולנו להציל אותו. הדיסק בכלליות יותר אישי מהדארק סייד. ויש גם את החומה, שחלק מהפורום בטוח שהוא הדיסק הטוב בהיסטוריה והחלק השני לא ממש אוהב אותו. מדובר באלבום שמספר את סיפורו של נער, ששום דבר לא טוב לו בחיים: אביו מת במלחמה, אימו דאגנית מדי וחונקת אותו, בבית ספר המורים מתעללים בו, שהוא יגדל אישתו תבגוד בו וכו'. הוא גודל להיות כוכב רוק, ובדרך מגיע למסקנה שבני האדם הם בכלליות אנוכיים ומרושעים, ושכל אדם שהוא פוגש רק פוגע בו, ולכן הוא מחליט לבנות סביבו 'חומה' מנטלית; ז"א, להתרחק מאנשים להתבודד לבד ולהיות מאושר, או ככה הוא חושב. משם הוא מגיע למקומות די מפתיעים... למרות הטקסטים המאוד חזקים, אני לא מת על הדיסק; יש תחושה שהמילים באות על חשבון המוזיקה, ושיש שירים מאוד בינוניים שנכנסו לאלבום רק כי הם חשובים לעלילה, למרות שמוזיקלית הם לא שווים הרבה. אני הייתי נותן לו 8 מתוך 10. בכל מקרה, עצה ממני: תלך לחנות הדיסקים הקרובה ותקנה את הדיסק the dark side of the moon. לא תתאכזב... אה, ובקשר לשמות חברי הלהקה, היו לה כמה גלגולים. הליינ אפ המקורי כלל את סיד בארט, רוג'ר ווטרס, ריק רייט וניק מייסון, כאשר בארט היה מנהיג הלהקה, כתב את השירים ושר אותם. בארט יצא מדעתו עקב מחלה נפשית, והוחלף בידי הגיטריסט המצויין דייויד גילמור. ההרכב הזה עשה את הdark side, החומה וכו', כאשר ווטרס "ממונה" על המילים, הקונספטים והתכנים, בעוד גילמור ורייט אחראים על הצד המוזיקלי. בשלב מסויים רוג'ר ווטרס עזב והלהקה המשיכה בלעדיו. בהרכב הזה מופיעה הלהקה בפולס: האיש ששר עם הגיטרה הוא דייויד גילמור, אחד הקלידנים הוא ריק רייט, ואחד המתופפים הוא ניק מייסון. כל השאר הם נגנים שכירים שלא שייכים ללהקה. רוג'ר ווטרס לא הופיע בהופעה ההיא. מקווה שעזרתי!
