חד הורית

[zoomzomm]

חד הורית

שלום רב, אני חדשה בפורום, ואני מחפשת נשים במצבי שיוכלו לעזור לי עם עצה טובה... אני בת 39 לא נשואה וללא ילדים, ואני רוצה להביא ילד לעולם. עצם ההחלטה לעשות ילד כבר התקבלה אצלי, אבל עדיין קצת קשה לי לוותר על החלום של משפחה, בעל.. והחלום הסטנדרטי. קשה לי מאד עם המצב, אני לא יודעת מה מה יותר טוב, בנק הזרע, אבא לילד שלא יהיה בן זוג שלי, הומו, זוג הומואים, ושאר אפשרויות מעניינות... אני כרגע בתהליך שלפני בחירת זרע בבנק הזרע, ואני בחששות נוראיים. מלבד זה אני גם פוחדת על הילד שיצא, ולא כ"כ רוצה "לדפוק לו את החיים", כך שהוא לא ידע מי אבא שלו, ולא יהיה לו מושג גם מה התכונות שלו, ולמי הוא דומה... יש נשים שהיו או שנמצאות במצבי? ויכולות לספר לי מה עבר עליהן, ואיך החיים עכשיו עם הילד? אתם יודעות אולי גם אם ישנם מחקרים רפואיים ופסיכולוגיים על ילדים שנולדו מתרומת זרע, וכיצד זה משפיע על החיים שלהם? ועוד שאלה שמטרידה אותי - יש כאלו לקחו תרומת זרע מתורם בחו"ל, וייבאו אותה לארץ? תודה רבה רבה זום

 

[אושרתת]

של אחותי בן שנתיים,,,עוד פחות מחודש

היום הוא יוצא לחופש מבית החולים.. ביום העצמאות הוא נכווה בידיים שלו מגיחלים,,ומאז הוא בבית החולים כמעט חודש,,,היום התבשרנו שהם יוצאים הביתה לחג,,,איזה כייף זה.. מקווה שירגיש טוב,,,מתוק אמיתי הוא.. חג שמח לכולן פה,,,,,,חג שמח ענקי עם נשיקה מטוויטי

 

[א י נ ס]

אושרת למה לך יש, ולי אין???

אני מוכרחה את הטלפון של טוויטי לאלתר. איפה היא, איפה? אני לא מאמינה שהמחשב נפל. נופל, אז מרימים. אושרת, את הטלפון שלה, ומיד. פה. אצלי ביד. אחרת....

 

[א י נ ס]

אושרת החלמה מהירה לקטנצ´יק

איזה שובבים הם הבנים האלו, כמעט כמו הבנות... חג שמח לך ולכל המשפחה. (נשיקה לקטנה)

 

[אושרתת]

תודה מתוקה...

 

[אושרתת]

זום!!!!!! אני מאוד מאוד מאוד מתנצלת

את הודעתי הייתי צריכה לרשום למטה,,,מתנצלת בטעות עניתי כאן במקום שם,,,,לא התכוונתי להידחף! sorry...

 

[keren05]

קשה להפרד מחלום

אבל הזמן לא עושה איתנו חסד וההתלבטות היא גדולה מאוד. אז ראשית את לא חייבת להפרד מהחלום של משפחה הכוללת בן זוג וילדים את רק צריכה להפרד מהחלום של סדר הדברים. אפשר להביא ילד ולהמשיך לחפש בן זוג. יש הרבה מאוד חומר קריאה בנושא: ראשית את יכולה לדפדף באתר הזה ולקרוא שאלות ותשובות של לפני התהליך תוך כדי ואחרי הלידה. יש גם אתר שנקרא רווקה פלוס עם חומר קריאה מאוד מעניין. אין ספק שכדי לגדל ילד בריא בנפשו ללא אב מתרומת זרע את צריכה להיות שלמה עם הצעד הזה ומה שאת תקריני ואיך שאת תקבלי את מצבך זה מה שתעבירי לילדך. בהצלחה קרן

 

[טושטושה]

אני בדיוק במצבך, ואת מוזמנת לקרוא

את הודעותי המבולבלות/מיואשות/מדוכאות/ מתחבטות/מרוגשות - שכתבתי לפני כחודשיים, כאן בפורום. אני אחרי שני נסיונות הזרעה [מתרומת זרע] ועם אותם חלומות ורצונות - כפי שתיארת כה יפה. אין לי מה להוסיף על מה שכתבת. אני בת 35 ולא רוצה לוותר על חלום הבן זוג+בית וחצר+ ילדים+ המון חיות. ובכל זאת מבחינתי אני הגעתי למצב שבו אני מוכנה [ושוב -לא רוצה, רק מוכנה] לוותר על כל אלה במחיר ובזכות שיהיה לי ילד. אז ייתכן שיגיע מישהו - וייתכן שלא. ייתכן שהילד יהיה מתוסבך ורגיש - וייתכן שלא. אין תעודת ביטוח - נכון, זה חבל. וכל שנותר לנו זה לקוות ולהאמין ולייחל להרבה מזל. ובעיקר להשתדל.

 

[שחר של עמית]

שולחת לך ../images/Emo24.gif חם ו-../images/Emo25.gifות

 

[תומילי]

ילד בלי אבא= דפוק?????????

זומזום, אם את חושבת או מרגישה שתדפקי לילד שלך את החיים בכך שתעשי אותו ללא בן זוג, אל תלכי לכיוון הזה בכלל. כי סביר להניח שאם תמשיכי לחשוב כך גם שיהיה לך ילד, אז החיים שלו באמת יהיו דפוקים. אבל אם תאמיני בכל לב שאת יכולה להיות אמא נהדרת ותעשי כל מה שאת יכולה ויודעת למען הילד שלך, החיים שלו יהיו לא פחות טובים משל ילדים עם אבא ואמא ואולי גם טובים יותר כי המודעות לגידול ילדים חשובה מאד. יש אנשים שעושים ילדים כי כך החברה מצפה מהם כזוג והם דופקים לילדים המסכנים את החיים מכל מיני סיבות ואחת מהן היא חוסר מודעות לצרכים של הילד והם רבים ומגוונים. הימצאות של אב ואם בסביבה לא בהכרח גורמת לחיים טובים לילדים שלהם. יש לי ילד שהחיים שלו לא דפוקים כלל וכלל, ויש לי שכנים נשואים שהחיים של הילדים שלהם - מה זה דפוקים. השתמשתי הרבה במילה "דפוק" כי זאת המילה שבחרת לתאר את חיי ילדך במידה ותעשי אותו מתרומת זרע,יהיו לו חיים כמו אלו שאת תוכלי להעניק לו. הם יהיו שונים בגלל חוסר באב אבל לא בהכרח "דפוקים". אם תרצי להתלבט באופן לא וירטואלי תוכלי לשלוח מסר ואנסה ליצור עימך קשר. בהצלחה, רעיה

 

[שחר של עמית]

הויתור והרווח שבצידו

אני כל כך מבינה על מה את מדברת ורק יכולה לספר לך קצת איך זה היה אצלי. אני בת 37 ומזה חודשיים אמא לתינוק מקסים. החלק הקשה ביותר מבחינתי בתהליך היה השלב של להשלים עם העובדה שכרגע אין בן זוג (ולא משנה בכלל למה, ומי יותר "אחראי" לכך).זה היה מין שלב של התבוננות פנימה, לתוך איזו מראה פנימית. להסתכל ולהגיד "טוב או רע, נעים או לא, זה מה שיש כרגע ומכאן צריך להמשיך הלאה". הקריאה הפסיבית של הודעות שהושארו בפורום קודם עזרה לי מאד בגיבוש ההחלטה ובאינפורמציה על התהליך, אבל זה כבר היה לאחר שהגעתי להשלמה ביני לבין עצמי. דווקא ההשלמה הזו נתנה לי המון כוחות. בתחילתו של ההריון היו כמה רגעים של קצת רחמים עצמיים, אבל את מרביתם את מייחסת להורמונים, לצורך בחיבוק ובפינוק באותו שלב, וגם קצת לעובדה שאת תחילת ההריון עברתי לא בבית ובתנאים שחרגו מהשגרה שלי. מעבר לכך, לאורך כל ההריון וגם בלידה ובחודשיים של האמהות - אין בליבי שום רחמים עצמיים ויותר מזה - אני גם לא מרחמת על התינוק שלי, בטח לא בגלל שיש לו רק אמא. הקשיים בגידול ילד לבד קיימים אבל השאלה מה עושים איתם. האם רואים בהם מחסום/מכשלה/עיכוב/חסך וכו´, או שמא הם רק חלק מקשיי החיים (ויש כאלה בלי סוף גם בתוך זוגיות, אפילו זוגיות מאושרת), והם בעצם חלק ממכלול שלם ומלא של חיים - ובאלה יש גם קשיים, אך גם הרבה אושר, סיפוק, חום ואהבה. כמו עוד הרבה דברים בחיים שלנו - זו שאלה של בחירה מה לעשות עם דברים נתונים - לתת להם להפיל אותנו או להשתמש בהם כמנוף לשינוי, להתפתחות ולהתקדמות. ההחלטה להביא לעולם ילד ללא בן זוג יש בה המון כוח ויכולת והיא החלטה שנעשית מבחירה ולא מכפיה. משכך הם פני הדברים, זו החלטה של יצירה והתפתחות, עם המון אהבה ורצון להעניק ממך ליצור קטן שהבאת לעולם. כך לפחות אני רואה את הדברים. אם תרצי לשמוע ולהשמיע יותר, ולהתלבט קצת מעבר לכתיבה הוירטואלית - אז מוזמנת ליצור קשר במסרים ונדבר. מכל הלב אני מאחלת לך שתגשימי במהרה את חלום האמהות.

 

[li.g]

שלום למתלבטת

היי אני אם חד הורית לתינוק בן 6 חודשים ואבא שלו היה חבר שלי. אם אבא כמו שיש לו הייתי מעדיפה שלא יהיה לו אבא בכלל. ואולי עדיף מבנק הזרע. בלי בעיות וסיבוכים לילד כל החיים והתנכרות והתעלמות מצד האבא. בכל אופן שיהיה לך

זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים שלי

 

[מירית א]

ההתלבטות

אני רוצה להוסיף פה כמה דברים על מה שנאמר. אני מסכימה עם כל מילה של שחר. אני רק רוצה להוסיף שאצלי ההחלטה הייתה מאד שכלתנית. אני פשוט ראיתי מולי מהי האלטרנטיבה שהיא האפשרות המאד ריאלית (אנחנו לא נעשות צעירות יותר)להשאר בלי ילדים בכלל, וזו אפשרות שלא נראתה לי בכלל. אני עדיין לא ויתרתי על זוגיות (לא שיש לי כרגע פנאי פיזי ןנפשי לכך , כשיש בבית תינוק קטן שממלא אותך לגמרי), אבל אני בטוחה שהצורך בזוגיות עוד יחזור. חייבת ללכת, תמירי מתעורר בהצלחה