חה חה חה.. עברנו הבטחה!!
הקדמה: אני יודעת שזה ארוך.. אבל תקראו הכל.. פליז.. עבדתי על זה הרבה זמן, ואני מתה מעייפות.. כי לא ישנתי כל הלילה ועכשיו חזרתי... ביום שישי, התייצבנו, כל גדוד (נכון ל-אז) סער, בשעה שלוש בשבט שלנו... העמסנו את כל הדברים ונסענו.. כמה שעות קודם לכן, יצאו המון חברי שכב"ג לחוף הים בקיסריה. בשבט שלנו, ההבטחה נשמרת בסוד.. ולא מספרים מתי היא, אז המדריכים שלנו אמרו לנו, כי בגלל שהם גאים בנו, הם מוצאים אותנו לסמינר כיף, של יומיים בקיסרייה.. אבל אנחנו לא גדוד טיפש, והבנו מיד שמדובר בהבטחה שלנו, לאחר עוד מיליון רמזים בטעות שעשו אנשים, כבר היינו בטוחים.. הגענו לקיסרייה, והתחלנו לעבור פעולה, של משחקים כאלה שלוקחים הרבה זמן (דיגליים, באאאז וכו´) ואז נהיינו רעבים.. לקח לנו מלא זמן להכין את האוכל ולאכול אותו.. ובסביבות 21:30 סיימנו לאכול!! נכנסנו לתוך העתיקות של קיסריה, ומצאנו שם דשא, ישבנו עליו ושיחקנו האונס.. יוו איזה מצחיק היה שם..... כמה מכות הלכנו וכמה נשיקות קיבלנו.. המדריכים שלנו, שכל הזמן הכחישו שזאת הולכת להיות ההבטחה שלנו, הקריאו לנו איה לו"ז מפגר, שאמר שב23:00 הולכים ליחשון, וב- 4:00 קמים והולכים לעשות סנפלינג. היה לנו מין ערב חופשי וב-23:00 כולם התייצבו באיפה שישבנו, המדריכים שלנו צעקו עלינו כל הזמן לכו לישון.. חלק מהאנשים נכנסו לשקשי"ם, ופתאום אנחנו שומעים שני קולות של יודניק ובוגר שבט (שרישג"ד אותנו בכיתה ד´ אבל זה לא משנה) אומרים לנו, גדוד סער תוך 30 שניות אתם בשלשות, ואח"כ שוב.. ושוב" ותתלבשו, ותתפשטו, תקפלו שקשי"ם תכנסו לשקשי"ם תסתדרו בשלשות ועוד מיליון דברים.. שקצובים בזמן, כמו בצבא... אותי הם סינגרו, ואני הייתי צריכה להקריא זמנים, שזה מעצבן... באיזשהו שלב, הם הושיבו אותנו במעגל, ושיחקנו "משחק" שאמור לפתוח את כל מה שאנחנו חושבים אחד על השני.. וכל השזמן הם העבירו לנו את החשיבות של להיות שיכבה.. מידי פעם לקחו מישהו לעבר הגשר אותי לקחו בין הראשונים... היינו צריכים ליכנס לעתיקות, ולרדת שם סנפלינג על איזשהו קיר, ואח"כ להקיף את כל המבצר הזה שם, לבד בחושך, שחברי שכב"ג מנסים להבהיל אותנו... עלי לא הלך להם, אבל היו כאלה שבכו מפחד... הגעתי לגשר, אחרי מסע מפרך וקצת מפחיד.. לבד בחושך.. הורידו אותי מההר באומגה, ישר לתוך הים, שם עלינו על גשר חבלים, ומשם לרשת צל בתוך המים.. אני חייבת לציין שזה הייה דיי קשה... ואז הגיעה התכנה החשובה, המדריכים שלנו עמדו על איזה סלע בתוך הים, והיינו צריכים להצדיע (או איך שלא קוראים לזה) ולקרוא את ההבטחה, ולחתום (השם שלי היה ראשון ברשימה!! זה כבוד!!)ולסיום לחיצת יד צופית... זהו, מעכשיו נהייתי חברה בתנועת הצופים!!! עלינו על עוד שתי תחנות, רפסודה וחבל, והגענו לחוף, שם ישבנו סביב מדורה והתייבשנו, אחרי שכל הסיפר הזה נגמר בסביבות 4 בבוקר, השכב"ג העמיד לנו כתובת אש, ועשו לנו מפקד, אח"כ קראו לכל אחד בתורו, והוא קיבל עניבה, וחולצת הבטחה!! וזהו, מאז אנחנו שיכבת סער!!! בהמשך עזרנו לשכב"ג לפרק הכל, והכחנו את עצמנו שוב!! מהיום, אל תאמור גדוד סער, אמור שיכבת סער זהו, היה לי כיף בטרוף.. ונהניתי מכמעט כל רגע!! אני אוהבת את הגדוד שלי, את השבט שלי, ואת הצופים!! נ.ב. אל תלחצו על הקישור, זה היה כדי להדגיש!!
הקדמה: אני יודעת שזה ארוך.. אבל תקראו הכל.. פליז.. עבדתי על זה הרבה זמן, ואני מתה מעייפות.. כי לא ישנתי כל הלילה ועכשיו חזרתי... ביום שישי, התייצבנו, כל גדוד (נכון ל-אז) סער, בשעה שלוש בשבט שלנו... העמסנו את כל הדברים ונסענו.. כמה שעות קודם לכן, יצאו המון חברי שכב"ג לחוף הים בקיסריה. בשבט שלנו, ההבטחה נשמרת בסוד.. ולא מספרים מתי היא, אז המדריכים שלנו אמרו לנו, כי בגלל שהם גאים בנו, הם מוצאים אותנו לסמינר כיף, של יומיים בקיסרייה.. אבל אנחנו לא גדוד טיפש, והבנו מיד שמדובר בהבטחה שלנו, לאחר עוד מיליון רמזים בטעות שעשו אנשים, כבר היינו בטוחים.. הגענו לקיסרייה, והתחלנו לעבור פעולה, של משחקים כאלה שלוקחים הרבה זמן (דיגליים, באאאז וכו´) ואז נהיינו רעבים.. לקח לנו מלא זמן להכין את האוכל ולאכול אותו.. ובסביבות 21:30 סיימנו לאכול!! נכנסנו לתוך העתיקות של קיסריה, ומצאנו שם דשא, ישבנו עליו ושיחקנו האונס.. יוו איזה מצחיק היה שם..... כמה מכות הלכנו וכמה נשיקות קיבלנו.. המדריכים שלנו, שכל הזמן הכחישו שזאת הולכת להיות ההבטחה שלנו, הקריאו לנו איה לו"ז מפגר, שאמר שב23:00 הולכים ליחשון, וב- 4:00 קמים והולכים לעשות סנפלינג. היה לנו מין ערב חופשי וב-23:00 כולם התייצבו באיפה שישבנו, המדריכים שלנו צעקו עלינו כל הזמן לכו לישון.. חלק מהאנשים נכנסו לשקשי"ם, ופתאום אנחנו שומעים שני קולות של יודניק ובוגר שבט (שרישג"ד אותנו בכיתה ד´ אבל זה לא משנה) אומרים לנו, גדוד סער תוך 30 שניות אתם בשלשות, ואח"כ שוב.. ושוב" ותתלבשו, ותתפשטו, תקפלו שקשי"ם תכנסו לשקשי"ם תסתדרו בשלשות ועוד מיליון דברים.. שקצובים בזמן, כמו בצבא... אותי הם סינגרו, ואני הייתי צריכה להקריא זמנים, שזה מעצבן... באיזשהו שלב, הם הושיבו אותנו במעגל, ושיחקנו "משחק" שאמור לפתוח את כל מה שאנחנו חושבים אחד על השני.. וכל השזמן הם העבירו לנו את החשיבות של להיות שיכבה.. מידי פעם לקחו מישהו לעבר הגשר אותי לקחו בין הראשונים... היינו צריכים ליכנס לעתיקות, ולרדת שם סנפלינג על איזשהו קיר, ואח"כ להקיף את כל המבצר הזה שם, לבד בחושך, שחברי שכב"ג מנסים להבהיל אותנו... עלי לא הלך להם, אבל היו כאלה שבכו מפחד... הגעתי לגשר, אחרי מסע מפרך וקצת מפחיד.. לבד בחושך.. הורידו אותי מההר באומגה, ישר לתוך הים, שם עלינו על גשר חבלים, ומשם לרשת צל בתוך המים.. אני חייבת לציין שזה הייה דיי קשה... ואז הגיעה התכנה החשובה, המדריכים שלנו עמדו על איזה סלע בתוך הים, והיינו צריכים להצדיע (או איך שלא קוראים לזה) ולקרוא את ההבטחה, ולחתום (השם שלי היה ראשון ברשימה!! זה כבוד!!)ולסיום לחיצת יד צופית... זהו, מעכשיו נהייתי חברה בתנועת הצופים!!! עלינו על עוד שתי תחנות, רפסודה וחבל, והגענו לחוף, שם ישבנו סביב מדורה והתייבשנו, אחרי שכל הסיפר הזה נגמר בסביבות 4 בבוקר, השכב"ג העמיד לנו כתובת אש, ועשו לנו מפקד, אח"כ קראו לכל אחד בתורו, והוא קיבל עניבה, וחולצת הבטחה!! וזהו, מאז אנחנו שיכבת סער!!! בהמשך עזרנו לשכב"ג לפרק הכל, והכחנו את עצמנו שוב!! מהיום, אל תאמור גדוד סער, אמור שיכבת סער זהו, היה לי כיף בטרוף.. ונהניתי מכמעט כל רגע!! אני אוהבת את הגדוד שלי, את השבט שלי, ואת הצופים!! נ.ב. אל תלחצו על הקישור, זה היה כדי להדגיש!!
