חובות של אזרחים וחברות בהיקף של 110 מיליארד!!
המדינה גובה מסים לפני שהיא גובה חובות
http://www.themarker.com/markerweek/1.1749657
חובות של אזרחים וחברות בהיקף של 110 מיליארד שקל נערמים בלי מפריע ■ חלק מהמשרדים אפילו לא טורחים להזין את
האגף לכלי ירייה הוא אחד מהאגפים הפחות ידועים במשרד הפנים, שאחראי על מתן רישיונות לנושאי נשק. פעילותו לא אמורה לעניין במיוחד את הציבור הרחב, מלבד העובדה שבאגף זה הצטברו חובות של 100 מיליון שקל מצד אזרחים שלא שילמו את האגרה השנתית שלהם.
אילו גופים ממשלתיים לא גובים את החובות כלפיהם?
כמו האגף הזה, יש עוד לא מעט מחלקות ואגפים במשרדי ממשלה או בגופים ממשלתיים, שצברו במהלך השנים חובות עתק לטובתם - אך לא טרחו במיוחד לגבות אותם. כך, לדוגמה, חברות חייבות למרכז ההשקעות במשרד התמ"ת 2.1 מיליארד שקל, תוצאה של מענקים שקיבלו מהמדינה ולא החזירו, גם כשהתברר בדיעבד שהן לא עמדו בתנאים למענק. אזרחים וחברות חייבים למינהל מקרקעי ישראל 5 מיליארד שקל, בגין דמי חכירה שנתיים או אגרות על עסקות נדל"ן שונות שביצעו. קופות החולים חייבות למשרד הבריאות 1.8 מיליארד שקל, בגין טיפול רפואי בבתי חולים ממשלתיים שבוצע ללא טופס התחייבות לתשלום (טופס 17).
איפה עוד נמצא הכסף? משרד המשפטים הוא נושה של 1.8 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 1.5 מיליארד שקל הם חובות של חברות שלא שילמו אגרות של רשם החברות, ועוד 150 מיליון שקל מגיעים לו מעמותות שלא שילמו את האגרה השנתית כנדרש. האזרחים חייבים למדינה כמיליארד שקל בגין דו"חות תנועה ותשלומים שונים שקבע בית המשפט בהליכים אזרחיים ופליליים. החברות הממשלתיות מחזיקות חוב של 6 מיליארד שקל, והביטוח הלאומי הוא נושה של 9.3 מיליארד שקל.
לפי הדו"ח הכספי של מדינת ישראל, שפירסם לפני קצת יותר מחודשיים אגף החשב הכללי במשרד האוצר, סך החובות למדינה הוא 125 מיליארד שקל: 65 מיליארד שקל בתוך המאזן ו-60 מיליארד שקל מחוץ למאזן - כלומר חוב שהממשלה מעריכה שיהיו לה קשיים בגבייתו. כך במקרה של חלק מהחובות של מינהל מקרקעי ישראל ומרכז ההשקעות והחובות כלפי משרד המשפטים. לדברי גורמים באוצר, מהחובות שנרשמו במאזן צריך לקזז כ-15 מיליארד שקל - הכנסות ממסים שצפויים להיכנס לקופת המדינה בינואר הקרוב - מה שמותיר בקופת החובות האפשריים לגבייה כ-50 מיליארד שקל.
חובות לדוגמה ליחידות ממשלתיות שונות
באגף החשב הכללי מסבירים שהחוב של משרדי הממשלה, ללא ביטוח לאומי, חברות ממשלתיות וגופים חוץ-ממשלתיים אחרים, נאמד ב-35 מיליארד שקל, או 18 מיליארד שקל בקיזוז של אותם 15 מיליארד שקל. עוד כ-5 מיליארד שקל מהחובות הרשומים מצויים בסעיפים כמו מקדמות לספקים והוצאות מראש, שמשמעותם תשלום מקדמות מצד ממשלה על שירותים ומוצרים - וברגע שהשירות או המוצר מתקבלים, מתקזזות המקדמות. לכן מעדיפים במשרד האוצר לדבר על חוב שקרוב יותר ל-10 מיליארד שקל.
כדאי לזכור את המספרים האלה בימים שבהם מתכוונת הממשלה להגדיל את יעד הגירעון ולהעלות מסים כדי לסתום חור של 10-15 מיליארד שקל בתקציב המדינה, הנובע מירידות בהכנסות הממשלה. הן העלאת המסים והן הגדלת הגירעון יפגעו, בשורה התחתונה, במעמד הביניים, הכורע גם כך תחת נטל המסים ויוקר המחיה.
"בצדק אפשר לשאול: איך גובים עוד מסים כשהכסף מונח על הרצפה וצריך רק לאסוף אותו", אומר דוד מדיוני, מנהל הרשות לאכיפה ולגבייה במשרד המשפטים. "לצערי, רוב משרדי הממשלה מכירים את התרבות של הוצאות כספים על סמך התקציב, אבל לא מכירים בתרבות של גביית חובות חזרה אל תוך תקציבי המשרדים. גם אם יהיה קשה לגבות את כל החוב לממשלה, והממשלה תצליח לגבות רק שליש או אפילו רק 10 מיליארד שקל, זה חשוב מאוד, כי זה בדיוק הבור שעליו כולם רבים היום".
"חלק לא קטן מהחובות הוא מחזורי (כלומר נובע מתשלום מקדמות שיקוזזו תוך זמן קצר, ש"ש)", מסבירים גורמים באוצר. "אבל יש עוד דברים לעשות. אנחנו כל הזמן עובדים. הדבר החשוב ביותר הוא איכות הנתונים: שהמשרדים ירשמו טוב את החובות, כדי שאפשר יהיה לשפר את אופן הגבייה". אותם גורמים מדברים על 'טיוב נתונים' כמהלך קריטי - כלומר איסוף מידע מסודר לגבי רישום החוב וההליכים שנעשו מול בעל החוב, כדי שזה לא יוכל להתנער ממנו.
דוד מדיוני
צילום: טס שפלן / ג'יני
הבעיה היא שבמשרדי ממשלה לא מעטים, כלל לא מתבצע מעקב על האופן שבו מטופל החוב. למעשה, עד 2005, עת נכנס ירון זליכה לתפקיד החשב הכללי, למדינה לא היה מושג מה היקף החובות. זליכה הקים את אגף הגבייה בחשב הכללי, שביצע כמה צעדים משמעותיים בתחום, בהם עבודה צמודה עם פרקליטות המדינה ומעקב מסודר אחר הליכי הגבייה, אבל יוזמה זו לא חילחלה באופן מהותי לתוך עבודתם של משרדי הממשלה. בינתיים, חלק מסוים מהחובות, בעיקר אלה שמחוץ למאזן, צפויים להתיישן.
לפי הוראות שפירסם היועץ המשפטי לממשלה, חובות העבר מתיישנים אחרי שבע או עשר שנים, ולעתים אף יותר מכך, אם לא נעשה דבר כדי לגבותם. מעתה והלאה, קבע היועץ, חובות יתיישנו תמיד אחרי שבע שנים.
"הרבה חובות אינם ממוחשבים, אלא נמצאים בהררים של ניירת, שנערמת בקרטונים שקשה לאתר אחר כך. בגלל חוסר התיעוד הזה, הרבה חובות עלולים ללכת לאיבוד", אומר גורם שמכיר את מערך הגבייה הממשלתי. "זה לא חייב להיות ככה. המשרד לאיכות הסביבה, לדוגמה, מיחשב בשנים האחרונות אלפי מסמכים הקשורים לגביית חובות. אפשר לעשות פעולה דומה גם בשאר המשרדים. בשורה התחתונה, למדינה פשוט קל ונוח יותר להעלות מסים מאשר לגבות חובות".
גמלאית אחת מרכזת את המספרים
לפני כחודשיים, במסגרת הדו"ח השנתי, התייחס מבקר המדינה גם לסוגיית גביית חובות הממשלה. "לא סביר שהממשלה תפעל ליצירת מקורות הכנסה שעלולים להגדיל את הנטל על הציבור, במקום לרכז מאמצים ומשאבים כדי לתבוע את כספי הגורמים החייבים לה ולגבותם", נכתב בסיכום הדו"ח. "פעולות אלה, לא זו בלבד שיאפשרו לממשלה לגבות מיליארדי שקלים הנחוצים לה למתן פתרונות לבעיות כלכליות וחברתיות העולות על סדר היום, אלא שהן גם יתרמו למינהל התקין ולכיבוד החוק".
הדו"ח מביא כמה דוגמאות, הממחישות את האופן הלקוי שבו מטפלים בממשלה בגביית החובות. כך לדוגמה, מבקר המדינה מצא שברשות המים, שלה חייבים גורמים שונים כמיליארד שקל, משרת מנהל ההכנסות והגבייה לא מאוישת כבר שנה, ומערכת המידע ברשות לא נותנת מענה מקצועי מספק לצורך ניהול החובות ובקרתם. ברשות המים טענו בתגובה כי הרשות מכינה מכרז לתפקיד מנהל הכנסות וגבייה, ומבצעת בימים אלה פרויקטים שונים שישפרו את הליך הגבייה.
המבקר מתח ביקורת גם על משרד התמ"ת, בעיקר בהקשר של מרכז ההשקעות. החוב הכללי למשרד התמ"ת הוא 3 מיליארד שקל. מתוך חוב זה, 2.1 מיליארד שקל נזקפים לחובת מרכז ההשקעות, בגין מענקים שחברות היו צריכות להחזיר, לאחר שלא עמדו בתנאי המענק מהמדינה לצורך הקמת מפעל. מתוך סכום זה, 450 מיליון שקל נחשבים על ידי משרד התמ"ת כ"אפשריים לגבייה", ואילו שאר הסכום נחשב לחוב אבוד, מכיוון שרובו משויך לחברות שנסגרו, פורקו או נמחקו מרשם החברות.
בדו"ח קודם שלו, קבע המבקר כי מרכז ההשקעות היה צריך לדאוג לכך שתהיה לו עדיפות גבוהה מול נושים אחרים, בעיקר בנקים, אך המרכז נדחק לדרגת נשייה נמוכה - מה שלא איפשר גבייה במצב של חדלות פירעון של החברה. בתשובה טען משרד התמ"ת כי שיפר את הליכי הבקרה על החברות שקיבלו מענקים ממרכז ההשקעות.
ממשרד התמ"ת נמסר כי "הקרן בחובות של מרכז ההשקעות היא 20%, והיתרה היא ריביות והפרשי הצמדה. מדובר בחובות מצטברים, שהצטברו מביטולי אישורים של יותר משלושה עשורים".
החוב למינהל מקרקעי ישראל מגיע, כאמור, לכ-5 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, רק 1.9 מיליארד שקל רשומים במאזן המדינה והיתרה מחוצה לו, בגלל בעיית טיוב הנתונים. במקרה של המינהל, מצא מבקר המדינה 24 אלף מקרים של בעלי חוב שיתרת חובם היא 1.4 מיליארד שקל, שנמצאים מחוץ למאזן. ואולם, המבקר מצא שעל עבודת טיוב הנתונים במינהל מופקדת גמלאית אחת בלבד. בתגובה השיב המינהל למבקר שמאז פנייתו מועסקת סטודנטית בעבודת טיוב נתונים, ובעתיד, כחלק מהרפורמה, ייתוספו ארבעה עובדי גבייה ברחבי המדינה.
מקום נוסף שבו הכסף של אזרחי המדינה שוכב על הרצפה הוא בחברות הממשלתיות, שהן בעלות חוב של כ-6 מיליארד שקל. מבקר המדינה מתח על כך ביקורת, מכיוון שרשות החברות לא הוציאה לחברות הממשלתיות חוזר מנחה בעניין דרך הטיפול שלהן בגביית החובות. בתשובה הודיעה הרשות כי היא מחזקת את הפיקוח על החברות הממשלתיות, אך חוב של 6 מיליארד שקל אינו מהותי לעומת מחזור עסקים של 170 מיליארד שקל של הרשות. תשובה זו קוממה את המבקר. "6 מיליארד שקל הם סכום מהותי, המהווה כ-10% מכלל יתרות החוב המוכרות במאזן המדינה", נכתב בדו"ח. "לרשות הח
המדינה גובה מסים לפני שהיא גובה חובות
http://www.themarker.com/markerweek/1.1749657
חובות של אזרחים וחברות בהיקף של 110 מיליארד שקל נערמים בלי מפריע ■ חלק מהמשרדים אפילו לא טורחים להזין את
האגף לכלי ירייה הוא אחד מהאגפים הפחות ידועים במשרד הפנים, שאחראי על מתן רישיונות לנושאי נשק. פעילותו לא אמורה לעניין במיוחד את הציבור הרחב, מלבד העובדה שבאגף זה הצטברו חובות של 100 מיליון שקל מצד אזרחים שלא שילמו את האגרה השנתית שלהם.
אילו גופים ממשלתיים לא גובים את החובות כלפיהם?
כמו האגף הזה, יש עוד לא מעט מחלקות ואגפים במשרדי ממשלה או בגופים ממשלתיים, שצברו במהלך השנים חובות עתק לטובתם - אך לא טרחו במיוחד לגבות אותם. כך, לדוגמה, חברות חייבות למרכז ההשקעות במשרד התמ"ת 2.1 מיליארד שקל, תוצאה של מענקים שקיבלו מהמדינה ולא החזירו, גם כשהתברר בדיעבד שהן לא עמדו בתנאים למענק. אזרחים וחברות חייבים למינהל מקרקעי ישראל 5 מיליארד שקל, בגין דמי חכירה שנתיים או אגרות על עסקות נדל"ן שונות שביצעו. קופות החולים חייבות למשרד הבריאות 1.8 מיליארד שקל, בגין טיפול רפואי בבתי חולים ממשלתיים שבוצע ללא טופס התחייבות לתשלום (טופס 17).
איפה עוד נמצא הכסף? משרד המשפטים הוא נושה של 1.8 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 1.5 מיליארד שקל הם חובות של חברות שלא שילמו אגרות של רשם החברות, ועוד 150 מיליון שקל מגיעים לו מעמותות שלא שילמו את האגרה השנתית כנדרש. האזרחים חייבים למדינה כמיליארד שקל בגין דו"חות תנועה ותשלומים שונים שקבע בית המשפט בהליכים אזרחיים ופליליים. החברות הממשלתיות מחזיקות חוב של 6 מיליארד שקל, והביטוח הלאומי הוא נושה של 9.3 מיליארד שקל.
לפי הדו"ח הכספי של מדינת ישראל, שפירסם לפני קצת יותר מחודשיים אגף החשב הכללי במשרד האוצר, סך החובות למדינה הוא 125 מיליארד שקל: 65 מיליארד שקל בתוך המאזן ו-60 מיליארד שקל מחוץ למאזן - כלומר חוב שהממשלה מעריכה שיהיו לה קשיים בגבייתו. כך במקרה של חלק מהחובות של מינהל מקרקעי ישראל ומרכז ההשקעות והחובות כלפי משרד המשפטים. לדברי גורמים באוצר, מהחובות שנרשמו במאזן צריך לקזז כ-15 מיליארד שקל - הכנסות ממסים שצפויים להיכנס לקופת המדינה בינואר הקרוב - מה שמותיר בקופת החובות האפשריים לגבייה כ-50 מיליארד שקל.
חובות לדוגמה ליחידות ממשלתיות שונות
באגף החשב הכללי מסבירים שהחוב של משרדי הממשלה, ללא ביטוח לאומי, חברות ממשלתיות וגופים חוץ-ממשלתיים אחרים, נאמד ב-35 מיליארד שקל, או 18 מיליארד שקל בקיזוז של אותם 15 מיליארד שקל. עוד כ-5 מיליארד שקל מהחובות הרשומים מצויים בסעיפים כמו מקדמות לספקים והוצאות מראש, שמשמעותם תשלום מקדמות מצד ממשלה על שירותים ומוצרים - וברגע שהשירות או המוצר מתקבלים, מתקזזות המקדמות. לכן מעדיפים במשרד האוצר לדבר על חוב שקרוב יותר ל-10 מיליארד שקל.
כדאי לזכור את המספרים האלה בימים שבהם מתכוונת הממשלה להגדיל את יעד הגירעון ולהעלות מסים כדי לסתום חור של 10-15 מיליארד שקל בתקציב המדינה, הנובע מירידות בהכנסות הממשלה. הן העלאת המסים והן הגדלת הגירעון יפגעו, בשורה התחתונה, במעמד הביניים, הכורע גם כך תחת נטל המסים ויוקר המחיה.
"בצדק אפשר לשאול: איך גובים עוד מסים כשהכסף מונח על הרצפה וצריך רק לאסוף אותו", אומר דוד מדיוני, מנהל הרשות לאכיפה ולגבייה במשרד המשפטים. "לצערי, רוב משרדי הממשלה מכירים את התרבות של הוצאות כספים על סמך התקציב, אבל לא מכירים בתרבות של גביית חובות חזרה אל תוך תקציבי המשרדים. גם אם יהיה קשה לגבות את כל החוב לממשלה, והממשלה תצליח לגבות רק שליש או אפילו רק 10 מיליארד שקל, זה חשוב מאוד, כי זה בדיוק הבור שעליו כולם רבים היום".
"חלק לא קטן מהחובות הוא מחזורי (כלומר נובע מתשלום מקדמות שיקוזזו תוך זמן קצר, ש"ש)", מסבירים גורמים באוצר. "אבל יש עוד דברים לעשות. אנחנו כל הזמן עובדים. הדבר החשוב ביותר הוא איכות הנתונים: שהמשרדים ירשמו טוב את החובות, כדי שאפשר יהיה לשפר את אופן הגבייה". אותם גורמים מדברים על 'טיוב נתונים' כמהלך קריטי - כלומר איסוף מידע מסודר לגבי רישום החוב וההליכים שנעשו מול בעל החוב, כדי שזה לא יוכל להתנער ממנו.
דוד מדיוני
צילום: טס שפלן / ג'יני
הבעיה היא שבמשרדי ממשלה לא מעטים, כלל לא מתבצע מעקב על האופן שבו מטופל החוב. למעשה, עד 2005, עת נכנס ירון זליכה לתפקיד החשב הכללי, למדינה לא היה מושג מה היקף החובות. זליכה הקים את אגף הגבייה בחשב הכללי, שביצע כמה צעדים משמעותיים בתחום, בהם עבודה צמודה עם פרקליטות המדינה ומעקב מסודר אחר הליכי הגבייה, אבל יוזמה זו לא חילחלה באופן מהותי לתוך עבודתם של משרדי הממשלה. בינתיים, חלק מסוים מהחובות, בעיקר אלה שמחוץ למאזן, צפויים להתיישן.
לפי הוראות שפירסם היועץ המשפטי לממשלה, חובות העבר מתיישנים אחרי שבע או עשר שנים, ולעתים אף יותר מכך, אם לא נעשה דבר כדי לגבותם. מעתה והלאה, קבע היועץ, חובות יתיישנו תמיד אחרי שבע שנים.
"הרבה חובות אינם ממוחשבים, אלא נמצאים בהררים של ניירת, שנערמת בקרטונים שקשה לאתר אחר כך. בגלל חוסר התיעוד הזה, הרבה חובות עלולים ללכת לאיבוד", אומר גורם שמכיר את מערך הגבייה הממשלתי. "זה לא חייב להיות ככה. המשרד לאיכות הסביבה, לדוגמה, מיחשב בשנים האחרונות אלפי מסמכים הקשורים לגביית חובות. אפשר לעשות פעולה דומה גם בשאר המשרדים. בשורה התחתונה, למדינה פשוט קל ונוח יותר להעלות מסים מאשר לגבות חובות".
גמלאית אחת מרכזת את המספרים
לפני כחודשיים, במסגרת הדו"ח השנתי, התייחס מבקר המדינה גם לסוגיית גביית חובות הממשלה. "לא סביר שהממשלה תפעל ליצירת מקורות הכנסה שעלולים להגדיל את הנטל על הציבור, במקום לרכז מאמצים ומשאבים כדי לתבוע את כספי הגורמים החייבים לה ולגבותם", נכתב בסיכום הדו"ח. "פעולות אלה, לא זו בלבד שיאפשרו לממשלה לגבות מיליארדי שקלים הנחוצים לה למתן פתרונות לבעיות כלכליות וחברתיות העולות על סדר היום, אלא שהן גם יתרמו למינהל התקין ולכיבוד החוק".
הדו"ח מביא כמה דוגמאות, הממחישות את האופן הלקוי שבו מטפלים בממשלה בגביית החובות. כך לדוגמה, מבקר המדינה מצא שברשות המים, שלה חייבים גורמים שונים כמיליארד שקל, משרת מנהל ההכנסות והגבייה לא מאוישת כבר שנה, ומערכת המידע ברשות לא נותנת מענה מקצועי מספק לצורך ניהול החובות ובקרתם. ברשות המים טענו בתגובה כי הרשות מכינה מכרז לתפקיד מנהל הכנסות וגבייה, ומבצעת בימים אלה פרויקטים שונים שישפרו את הליך הגבייה.
המבקר מתח ביקורת גם על משרד התמ"ת, בעיקר בהקשר של מרכז ההשקעות. החוב הכללי למשרד התמ"ת הוא 3 מיליארד שקל. מתוך חוב זה, 2.1 מיליארד שקל נזקפים לחובת מרכז ההשקעות, בגין מענקים שחברות היו צריכות להחזיר, לאחר שלא עמדו בתנאי המענק מהמדינה לצורך הקמת מפעל. מתוך סכום זה, 450 מיליון שקל נחשבים על ידי משרד התמ"ת כ"אפשריים לגבייה", ואילו שאר הסכום נחשב לחוב אבוד, מכיוון שרובו משויך לחברות שנסגרו, פורקו או נמחקו מרשם החברות.
בדו"ח קודם שלו, קבע המבקר כי מרכז ההשקעות היה צריך לדאוג לכך שתהיה לו עדיפות גבוהה מול נושים אחרים, בעיקר בנקים, אך המרכז נדחק לדרגת נשייה נמוכה - מה שלא איפשר גבייה במצב של חדלות פירעון של החברה. בתשובה טען משרד התמ"ת כי שיפר את הליכי הבקרה על החברות שקיבלו מענקים ממרכז ההשקעות.
ממשרד התמ"ת נמסר כי "הקרן בחובות של מרכז ההשקעות היא 20%, והיתרה היא ריביות והפרשי הצמדה. מדובר בחובות מצטברים, שהצטברו מביטולי אישורים של יותר משלושה עשורים".
החוב למינהל מקרקעי ישראל מגיע, כאמור, לכ-5 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, רק 1.9 מיליארד שקל רשומים במאזן המדינה והיתרה מחוצה לו, בגלל בעיית טיוב הנתונים. במקרה של המינהל, מצא מבקר המדינה 24 אלף מקרים של בעלי חוב שיתרת חובם היא 1.4 מיליארד שקל, שנמצאים מחוץ למאזן. ואולם, המבקר מצא שעל עבודת טיוב הנתונים במינהל מופקדת גמלאית אחת בלבד. בתגובה השיב המינהל למבקר שמאז פנייתו מועסקת סטודנטית בעבודת טיוב נתונים, ובעתיד, כחלק מהרפורמה, ייתוספו ארבעה עובדי גבייה ברחבי המדינה.
מקום נוסף שבו הכסף של אזרחי המדינה שוכב על הרצפה הוא בחברות הממשלתיות, שהן בעלות חוב של כ-6 מיליארד שקל. מבקר המדינה מתח על כך ביקורת, מכיוון שרשות החברות לא הוציאה לחברות הממשלתיות חוזר מנחה בעניין דרך הטיפול שלהן בגביית החובות. בתשובה הודיעה הרשות כי היא מחזקת את הפיקוח על החברות הממשלתיות, אך חוב של 6 מיליארד שקל אינו מהותי לעומת מחזור עסקים של 170 מיליארד שקל של הרשות. תשובה זו קוממה את המבקר. "6 מיליארד שקל הם סכום מהותי, המהווה כ-10% מכלל יתרות החוב המוכרות במאזן המדינה", נכתב בדו"ח. "לרשות הח