חוויה ובצידה דילמה...
אני רוצה לשתף אותכם בחוויה שהיתה לי היום, ובצידה דילמה. היום התחלנו ללמוד בסדנת תיאטרון קהילתי. המשתתפים הם מקבוצות התמיכה לעזרה עצמית מכל מיני נושאים. הסדנא עצמה היא חוויה חדשה, אנחנו לומדים להכיר את עצמנו ואת האחר, ובהמשך נעלה הצגה משלנו על נושא חברתי כלשהו. פגשתי היום אמא מקבוצת התמודדות להורים של ילדים הומוסקסואלים ולסביות {תהילה} . היתה בינינו היכרות ראשונית אישית , והיא הציגה את עצמה, "יש לי בן הומוסקסואל". ואני לא יודעת איך תגיבו כאן, אבל עמד לי על קצה הלשון להגיד לה "אשרייך". ממש התאפקתי. היתה שתיקה של מבוכה. לא הגבתי, כי הבנתי שכל בעיה של מישהו היא 100% מבחינתו. ומי אני שאבטל את ההרגשה שלו ? אבל כמובן שלעצמי חשבתי, "יש לך בן חי" , מה יותר טוב מזה. חי ונושם, בריא בגופו ובנפשו, ובדרכו ייגרום לך נחת. אני ממש לא סגורה על עצמי, יש לי הרגשה שהייתי צריכה להיות פתוחה יותר, ואמיתית. זה מציק לי, כי אני רגילה לחשוב ולהגיד את אותו הדבר. אני אשמח לשמוע/לקרוא מה דעתכם על העניין. איך מתמודדים עם מצוקה של אחרים, שבעינינו היא נראית שולית ?
אני רוצה לשתף אותכם בחוויה שהיתה לי היום, ובצידה דילמה. היום התחלנו ללמוד בסדנת תיאטרון קהילתי. המשתתפים הם מקבוצות התמיכה לעזרה עצמית מכל מיני נושאים. הסדנא עצמה היא חוויה חדשה, אנחנו לומדים להכיר את עצמנו ואת האחר, ובהמשך נעלה הצגה משלנו על נושא חברתי כלשהו. פגשתי היום אמא מקבוצת התמודדות להורים של ילדים הומוסקסואלים ולסביות {תהילה} . היתה בינינו היכרות ראשונית אישית , והיא הציגה את עצמה, "יש לי בן הומוסקסואל". ואני לא יודעת איך תגיבו כאן, אבל עמד לי על קצה הלשון להגיד לה "אשרייך". ממש התאפקתי. היתה שתיקה של מבוכה. לא הגבתי, כי הבנתי שכל בעיה של מישהו היא 100% מבחינתו. ומי אני שאבטל את ההרגשה שלו ? אבל כמובן שלעצמי חשבתי, "יש לך בן חי" , מה יותר טוב מזה. חי ונושם, בריא בגופו ובנפשו, ובדרכו ייגרום לך נחת. אני ממש לא סגורה על עצמי, יש לי הרגשה שהייתי צריכה להיות פתוחה יותר, ואמיתית. זה מציק לי, כי אני רגילה לחשוב ולהגיד את אותו הדבר. אני אשמח לשמוע/לקרוא מה דעתכם על העניין. איך מתמודדים עם מצוקה של אחרים, שבעינינו היא נראית שולית ?
