חוויה ללא אשליה
לחוות ללא אשלייה חווית הרגש והתחושה ה"ישירים" מועצמים כאשר אין מעורבת בהם מחשבה. התמקדות בחוויה הופכת אותה טהורה יותר. אין צורך ב"תרגום" ישיר של המוח. הווה אומר: (דוגמא) כשאתה אוכל תאכל. אף בשעת פעולה זו הראש מלא מחשבות ופעולת האכילה אינה נחווית במלואה, המודעות משוטטת לה ונישאת על גבי מחשבות רבות שאין להם קשר לאכילה. מאחר והגוף מושפע מהמחשבות, ספיגת המזון נפגמת ואינה ממלאה את יעודה כראוי. דומה הדבר גם ללמידה בכיתה. המורה מלמד אך התלמיד "חולם" לו על החופש או חושב על דבר אחר. לחוות בצורה ישירה תוך התמקדות מקנה עומק ואיכות. אנו מפתחים רגישות גבוהה ומתחברים אל הפעולה. האדם מורגל לדמות גם בשעת חוסר מעש, הרגל זה אינו מניח לו וממשיך מאליו להשפיע על מודעותו. האם כשאדם מחבק את זולתו מחבק הוא על מנת לחוש או מחבק הוא את מה ש"מציירת" התודעה? האם אנו חובקים את הדמוי או את המהות? די בשאלה זו לתת הבנה להתנהגות האדם ולהרגליו. ניתן לשנות הרגל זה ולהשתחרר מהאשלייה שהאדם עצמו יוצר. ולא רק בענין הרגשי. גם בעת חשיבה על ענין מסויים נילווים לחשיבה זו דמויים והשערות המפריעים לתהליך. דימויים והשערות אלו הינם חלק ממנגנון האמור להזהיר את האדם ונותן בידיו כלים מתאימים. אולם בשל הבנתו אין הוא מבחין במשמעות הנילווית והענין מתפרש אומנם כתהליך טבעי אך מפריע. ביכולתו של האדם להתמקד בכל פעולה ולחוותה "נטו" ללא דימויים נילווים, להסיר את האשלייה האופפת כענן כל פעולה בחייו. בברכה אביר
לחוות ללא אשלייה חווית הרגש והתחושה ה"ישירים" מועצמים כאשר אין מעורבת בהם מחשבה. התמקדות בחוויה הופכת אותה טהורה יותר. אין צורך ב"תרגום" ישיר של המוח. הווה אומר: (דוגמא) כשאתה אוכל תאכל. אף בשעת פעולה זו הראש מלא מחשבות ופעולת האכילה אינה נחווית במלואה, המודעות משוטטת לה ונישאת על גבי מחשבות רבות שאין להם קשר לאכילה. מאחר והגוף מושפע מהמחשבות, ספיגת המזון נפגמת ואינה ממלאה את יעודה כראוי. דומה הדבר גם ללמידה בכיתה. המורה מלמד אך התלמיד "חולם" לו על החופש או חושב על דבר אחר. לחוות בצורה ישירה תוך התמקדות מקנה עומק ואיכות. אנו מפתחים רגישות גבוהה ומתחברים אל הפעולה. האדם מורגל לדמות גם בשעת חוסר מעש, הרגל זה אינו מניח לו וממשיך מאליו להשפיע על מודעותו. האם כשאדם מחבק את זולתו מחבק הוא על מנת לחוש או מחבק הוא את מה ש"מציירת" התודעה? האם אנו חובקים את הדמוי או את המהות? די בשאלה זו לתת הבנה להתנהגות האדם ולהרגליו. ניתן לשנות הרגל זה ולהשתחרר מהאשלייה שהאדם עצמו יוצר. ולא רק בענין הרגשי. גם בעת חשיבה על ענין מסויים נילווים לחשיבה זו דמויים והשערות המפריעים לתהליך. דימויים והשערות אלו הינם חלק ממנגנון האמור להזהיר את האדם ונותן בידיו כלים מתאימים. אולם בשל הבנתו אין הוא מבחין במשמעות הנילווית והענין מתפרש אומנם כתהליך טבעי אך מפריע. ביכולתו של האדם להתמקד בכל פעולה ולחוותה "נטו" ללא דימויים נילווים, להסיר את האשלייה האופפת כענן כל פעולה בחייו. בברכה אביר