חוויה מדהימה שקרתה לי בשבוע שעבר

[טיפקסית]

חוויה מדהימה שקרתה לי בשבוע שעבר

בעודי יושבת באוטובוס של אגד בדרכי מהבסיס שלי לעיר עכו החלה ברדיו להתנגן לה מנגינה כל כך מוכרת ,זה היה השיר "אין לי ארץ אחרת",ואני חיילת יושבת עם מדים באוטובוס ופתאום צמרמורת עוברת לי בגוף,ניסיתי לשיר יחד עם המילים אבל מההתרגשות הדמעות החלו לרדת. ופתאום כל המסע לפולין עבר לי בכמה דקות מול העיניים,והצוואה של הנספים שאין לי ארץ אחרת מלבד הארץ שלנו עלתה בי וקיננה לי בפנים. המעמד היה מרגש וחזק כיוון שהייתי על מדים,ועכשיו הארץ הזו היא הבית שלי אפילו ברגעים של רעב וקושי,ועכשיו אני מחזירה לארץ הזו את כל מה שהיא נתנה לי במשך 19 שנים. השיר הזה דיבר אליי יותר מתמיד,ומה שבשמונה ימים לא הצלחתי לקלוט פתאום החל לחלחל אליי לתוך הגוף ואל תוך עורקיי. זו הייתה חוויה שלא אשכח בחיים,רגע אחד שהולך איתי לכל המשך הדרך והנה תמונה שעוד לא ראיתם,את התמונה הזו כמובן צילמתי במחנה ההשמדה מיידאנק. האבסורד של צריף העץ שמזכיר את מה שאי אפשר לשכוח,לצד הדשא הירוק והטרי כל כך,הדשא הזה יזכיר את החיים האלה שהיו כאן והיום מתוך הדם נובטים חיים חדשים ואיך אפשר?

 

[sHiRaNii]

ואיך שאני מבינה אותךך

אחרי פולין השיר הזה מקבל כזאת משמעותת... כשחזרנו מפולין, אחרי שנחתנו, בדרך הביתה, פתאום הייתה בנתניה התראה על מחבל והיה שם המון מחסומיםם היינו תקועים שם משו כמו שעתיים..! ולא האמנו שבפולין לא קרה לנו כלום, ופה זה מה שקורה.. ואני לא אשכח שהמורה שלי אמרה לנו באותו רגע "למרות כל מה שקורה, למרות כל הפיגועים המחבלים והסכסוכים-(ואז היא התחילה לשיר..) אין לי ארץ אחרת..." וכולנו שרנו איתה ועברו בי כאלה צמרמורות שיש לי עד עכשיו ותמיד יהיו לי כשאני אשמע את השיר הזה.. מסכימה עם כל מילה שרשמת =]