חוויה מהמפגש
זה המפגש השני שלי עם הניצולי שואה שבוע שעבר במפגש הסברתי לניצולי שואה על הפורייקט "פרח לניצול" היום כשהגעתי עם מעיין,בת זוגתי למחוייבות אישית הבאנו איתנו מתנה לאישה ולבעל. האישה אמרה שהבעל קורא עיתונים בהונגרית מהר מאוד,הוא מאוד אוהב לקרוא היא סיפרה שהוא ממש אוהב עיתונים ברומנית,וראיתי שיש בחנות "סטימצקי " עיתון רומני שמתעדכן כל יום לאישה קנינו צמר לסריגה,היא מאוד אוהבת לסרוג. הבעל(שעבר המון בחיים שלו) שמח מאוד לקבל את העיתון ובאמת עשה לי טוב בלב,אבל בדף האחרון היה כתוב על האירנים שהם לא מאמינים בשואה ושיש אפילו דתיים שנסעו לתמוך באירן שלא הייתה שואה. הבעל מאוד התעצב ועזב את העיתון והניצולה ישבה והייתה מאוד עצובה,ממש כאב לי לראות אותם במצב כזה אמרתי להם שלא צריך להתייחס לאירן אמרתי לה שאני יודע שהייתה שואה ואני לא צריך לראות הוחכות, אחרי כמה זמן הצלחנו להגיע לנושא חדש,הפעם הבאתי איתי את הפלאפון שלי שיהיה לי כמשיר הקלטה,והבאנו(אני ומעיין) דפים ועטים כדיי לכתוב מה עבר על חייהם,כתבנו בערך 3 דפים בעיקר על העליה לארץ ישראל על גטו היא דיברה אבל לא הרבה,לא החרכתי אותה. מחכה כבר לפגישה הבאה בע"ה
)
זה המפגש השני שלי עם הניצולי שואה שבוע שעבר במפגש הסברתי לניצולי שואה על הפורייקט "פרח לניצול" היום כשהגעתי עם מעיין,בת זוגתי למחוייבות אישית הבאנו איתנו מתנה לאישה ולבעל. האישה אמרה שהבעל קורא עיתונים בהונגרית מהר מאוד,הוא מאוד אוהב לקרוא היא סיפרה שהוא ממש אוהב עיתונים ברומנית,וראיתי שיש בחנות "סטימצקי " עיתון רומני שמתעדכן כל יום לאישה קנינו צמר לסריגה,היא מאוד אוהבת לסרוג. הבעל(שעבר המון בחיים שלו) שמח מאוד לקבל את העיתון ובאמת עשה לי טוב בלב,אבל בדף האחרון היה כתוב על האירנים שהם לא מאמינים בשואה ושיש אפילו דתיים שנסעו לתמוך באירן שלא הייתה שואה. הבעל מאוד התעצב ועזב את העיתון והניצולה ישבה והייתה מאוד עצובה,ממש כאב לי לראות אותם במצב כזה אמרתי להם שלא צריך להתייחס לאירן אמרתי לה שאני יודע שהייתה שואה ואני לא צריך לראות הוחכות, אחרי כמה זמן הצלחנו להגיע לנושא חדש,הפעם הבאתי איתי את הפלאפון שלי שיהיה לי כמשיר הקלטה,והבאנו(אני ומעיין) דפים ועטים כדיי לכתוב מה עבר על חייהם,כתבנו בערך 3 דפים בעיקר על העליה לארץ ישראל על גטו היא דיברה אבל לא הרבה,לא החרכתי אותה. מחכה כבר לפגישה הבאה בע"ה
)