חוויה מוזרה

chips

New member
חוויה מוזרה

טוב לא ממש בטוחה שזה המקום אבל נו טוב שיהיה. לפני חודש פלוס מינוס היה אצל בית הספר שלי לקנג פו אימוני קיץ שנימשכו מ10 עד 12 וחצי בלילה. מאוד נהנתי . חלק מהאימונים היה שעה של אימוני צ´י גונג (אימוני אנרגיות). זה היה מאוד מוזר . ראיתי את האנשים מסביבי מזיעים . מה שאני לא ממש מבינה הרי אין ממש פעילות פיזית רק ריכוז . היה לי קשה להיתחבר לחלק הזה של אימוני אנרגיות. חימום ידיים רק מכוח המחשבה? אולי זה סתם התנגדות שלי . כמו שכבר אמרתי פעם אני גם היפסקתי ללכת לטאי צ´י . גם בטאי צ´י המדריכה הייתה עושה חצי שעה של הרפייה ותירגול נשימות. וגם ביוגה היינו עושים מדיתציה וקבליבטי (סוג של נשימות ) לאחרונה אני מרגישה שהגוף שלי מתנגד לזה. טוב גמר חתימה טובה
 

Jerald_Admonds

New member
אוי צ´יפסית...

יש שימושים באנרגיה, וכוח רצון ואפילו דימיון.. שהם כל כך מעייפים ומאמצים שמזיעים מהם, ואפילו לא יכולים לזוז במשך כמה זמן.. פעם ישבתי והתחברתי לחלק גבוה בישות שלי כדי לשאול שאלה מאוד חשובה, וכמעט התעלפתי מזה, ואחרי זה הייתי עייף כמו אני לא יודע מה.. בכל אופן יש לך מושג למה יש לך התנגדות לסוג הזה של תירגול?
 

chips

New member
לא ממש מאמינה

כופרת שכמותי super natural אני לא אורי גלר (כך קוראים לו לא?)
 

Jerald_Admonds

New member
האא לא צריך להיות אורי גלר

כדי לכופף כפיות.. השאלה היא האם את רוצה להאמין?
 

Jerald_Admonds

New member
זה דבר שמוזר אצל הרבה אנשים..

הם חייבים לראות כדי להאמין.. שזה רק אחד מחמשת החושים שכולם מודעים אליהם.. ומה אם הם יריחו? או ירגישו? או ישמעו? או יטעמו? אחרי הכל זה רק עוד אחד מהסימוכין הפיזיים שיש לבני אדם.. למה הם דווקא חייבים לראות? קחי לדוגמא את התרגילים של בן.. הוא גורם לכם להרגיש .. זה לא מספיק טוב? באהבה, שי.
 
למעלה