חוויות - או לא להיות

[סיון87]

חוויות - או לא להיות

היי בואו תספרו על חוויות שעברתם במו"ר או בראיונות לבתי הספר השונים לרפואה מנסיון אישי או משמועות זדוניות למיניהן... ד"א, כמעט תמיד מבקשים בראיון לתת כמה תכונות "טובות" על עצמך וכמה תכונות "פחות טובות". כווווווווולם מחפשים על תכונות שניתן לפרשן לכמה פנים ולכן הן לא "שליליות" בעליל ואפילו יכולות להתפרש כ"טובות". חבר'ה,אתם לא מריחים את הפלצנות? אם אני אגיד למראיין שהתכונות ה"רעות" שלי הן עקשנות(=התמדה),תמימות(=איזו נשמה אני..) ופרפקציוניזם(=אני מהמושלמים האלה) אתם לא חושבים שיתחשק לו לרסק אותי על הקיר? כי: א.הוא שמע את כל אלה שלפני אומרים ב-ד-י-ו-ק את אותן תכונות ב.על מי אני חושבת שאני עובדת? אפילו היא, הוא אומר לעצמו, לא מאמינה לעצמה.. מה דעתכם?

 

[natalysh]

יש מאמר שאתבתי על החוויות שלי

 

[סיון87]

קראתי../images/Emo84.gif

קראתי כבר,אחלה מאמר.. הייתי שמחה גם לשמוע חוויות ממו"ר(לא ממך, את עתודאית נכון?) אגב, מה דעתך על תאוריית התכונות שלי? הרגשת שהמראיינים מעקמים לך את הפרצוף או שהם דווקא קיבלו את זה בסדר?

 

[natalysh]

אל תגידי תמימות...

עקשנות ופרפקטציוניזם זה בסדר, הרבה טוחנים את זה, אבל אני אישית גם אמרתי את זה. אין ברירה, המראיינים מטומטמים ויודעים שהאינטרס שלנו לעבור את הראיון לא פחות גדול מהאינטרס שלהם לא להעביר אותנו. הם באמת לא מצפים ממך להתחיל ללכלך על עצמך. לפי דעתי בכלל כל הקונספט של השאלות הללו הוא לבדוק איזה תכונות את חושבת שחשוב שתהיינה אצל רופא.

 

[Regina Phalange]

אם את עונה דברים כאלה

אז באמת יעקמו את האף. או שיבליגו ויעברו הלאה, כי שאלה פלצנית דורשת תשובה פלצנית... אני חושבת שהם עצמם מודעים לעובדה שכל ריאיון הוא הצגה וכל משפט בתסריט של ההצגה הוא פלצני. באופן כללי, אין משהו נורא בלהגיד תכונה שהיא באמת רעה (למשל: "אני לא יודעת לעמוד על שלי", לא משהו פסיכוטי) , ואז להגיד שלימודי רפואה הם ארוכים ובמשך הזמן תלמדי ותשתפרי ותעבדי על התכונות האלה. (הייתי רושמת חוויות אבל אני עתודאית בעצמי, אז זכיתי רק ל5 ריאיונות מלבבים, ואף לא מו"ר אחד...)

 

[morancho1]

5=יותר מדי ראיונות

השנה יש לי 4 ראיונות עם אופציה ל-5, ובחיים שלי לא הייתי בראיון נורמאלי אז נראה לי לשבת מול 3 בו זמנית קצת מפחיד... נראה לי אני פשוט אחייך כל הזמן ואקווה שהם יקנו את זה

 

[Regina Phalange]

בהחלט יותר מדי

מה שכן, היה נחמד לטייל בכל הארץ

תחייכי כמה שיותר, אבל אל תתפלאי אם אצלנו לא יחייכו חזרה.. נראה לי מוציאים את המראיינים אחרי תורנות לילה (אחד מהם נרדם לי בפרצוף, נשבעת

).

 

[morancho1]

חח אולי שיעממת אותו..

אולי מדי פעם אני אעמיד פנים שאני חוטפת דום לב, זה יעיר את הרופאים הותיקים

 

[Regina Phalange]

אני אמנם משעממת למדי,

אבל עד כדי כך?! עכשיו שאני חושבת על זה.. גיא, אם תקרא את ההודעה הזו- מי המראיינים בהדסה? רופאים, מרצים? יש לך מושג? (לרגע עברה לי המחשבה שאולי צב"ש ישב שם...)

 

[guyavhuji]

לפעמים הוא יושב שם, אני חושב.

למרבה הבושה, אני לא זוכר מי היו המראיינים שלי. לשמאלי ישב אחד שדיבר בטון מאד ידידותי אבל כל הזמן הציק עם כל מיני שאלות ולא עזב אותי. מלפני ישבה גברת אחת די בשקט, אבל כל פעם שעניתי על שאלה היא הסתכלה עלי בפרצוף כאילו היא עומדת לקפוץ מעבר לשולחן ולנשוך אותי, ולפעמים הוסיפה:"באמת?! זה מה שהיית עושה?!?!?!" ודברים בסגנון. מימיני ישב בשקט מישהו שנראה מאד מכובד בפרצוף של "מעניין לעוד כמה אידיוטים כאלו אני אצטרך להקשיב". אז המראיינים הם רופאים ומרצים בעיקר. שמעתי מחבר למשל שאצלו ישבה חנה רחמימוב. אז בחזרה לסיפור, מהראיון יצאתי בתחושה של "אולי באמת לא מגיע ללמוד רפואה...". אבל עברתי.

 

[moran f]

עוד עלולים להזכיר לך...

אני מודה, אני לא זוכרת הרבה מהראיון שלי. סיטואציות כאלו הן בדיוק מסוג הדברים שאני נוטה להדחיק (למרות שהוא היה נחמד מאוד - לצערי זה לא משנה הרבה). ואז בשנה ג' אחת המרצות אמרה שהיא זוכרת אותי מהראיון. מזל שהם לא יכולים לשנות את דעתם

 

[Regina Phalange]

זה ממש אירוני אם זה שנרדם

אצלי הוא פרופסור, ממש ממש אירוני. אני חושבת שיצא לי להירדם אצל רוב מרצי שנה א'... אני זוכרת שהיה לי מישהו עם זקן לבן, יש מצב שזה היה צב"ש. מעניין אם אפשר לברר את העניין הזה (לא שזה כזה חשוב, אבל מסקרן...) אני יצאתי בהרגשה כזו מכל ריאיון וריאיון. לא היו נחמדים אליי באף מקום( אולי רק בתל אביב, אבל שם זה היה נחמדות יתר), ובירושלים היו הכי פחות נחמדים (בשונה לחלוטין מהסטודנטים, "כמובן")

 

[guyavhuji]

בת"א היה לי ראיון מאד משעשע.

היו שם המון אנשים. בהתחלה שאלו אותי איזה ספר טוב קראתי לאחרונה. יצא שהתשובה היתה "איים בזרם" של המינגווי (אגב, הספר האהוב עלי עד היום). מהרגע הזה הפסקתי לדבר, כי אחד המראיינים שם התחיל לדבר על איזה סופר גדול המינגווי, ואיך לא מעריכים אותו מספיק בארץ וכל זה, וככה עבר כל הראיון. בטכניון לעומת זאת המליצו לי על מקומות לבקר בהם ברודוס. לכו תבינו.

 

[קונגונדה]

וואו!

גם אתה מגיע להתראיין וגם יוצא עם המלצות? אם לא התקבלתי, לפחות אדע לאיפה לנסוע לתפוס ראש לפני הפסיכומטרי הבא גדול!!! לצערי הספר האהוב עליי הוא יער נורווגי. מקווה שהם אוהבים אותו גם שם מה המליצו לך בי-ם?

 

[אינפונדיבולום]

גם לי בת"א היה מאוד משעשע

אחד המראיינים התעקש לספר כל הראיון בדיחות על רכבות... דווקא בטכניון קיבלתי המלצות על ספרים. לפי הסדר הזה, בירושלים הייתי אמורה לקבל המלצה לנופש בחו"ל, אבל לא, הם פשוט נהנו להוציא לי את נמיץ במשך כשלושת רבעי שעה. חוויתי.

 

[קונגונדה]

רכבות?!

מזכיר לי קצת סרט ממש גרוע שכלל בחור עם פטיש לרכבות. מצד שני - רכבות... רמיזה פולנית - "את תאהבי אותן, כי תיסעי לאוניברסיטה אחרת בהן הרבה..." אני הייתי נלחצת לאללה.

 

[אינפונדיבולום]

מטריד משהו

אבל לא מלחיצים אותי ככ מהר. (אם כבר, המחשבה על כל השעות שאבלה בקו 49 יותר מפחידה)

 

[קונגונדה]

קו 49?

???

 

[אינפונדיבולום]

הקו הנורא

בין רמת אביב לפ"ת.

 

[קונגונדה]

אוי

אוי אוי. אני מניחה שרכבות רק מאריכות את הדרך?