קלייטון.ש
Well-known member
הבוקר היה לנו סיבוב יער מעניין במיוחד.
איך שנכנסנו לשביל עם העליה הקשה שאני לא תמיד מצליח לעבור בלי קצת מנוחה, נתקלנו מכל עבר בפריחה של הגבוהים האלה עם כיפת הפרחים הלבנים הקטנים. אף פעם לא ידעתי איך קוראים להם ולא התעניינתי. אשתי יודעת ואמרה לי, אמרתי לה די, ברצינות. אמרה כן, ברצינות. בבית בדקתי וזה נכון. אני אם הייתי במקומם הייתי מגיש תביעת דיבה.
השביל הזה נמשך לאורך 500 מטר (הכל בעליה של איזה 30 מעלות ושטח מסולע וקשה, ולכן הוא הכי כיפי), והצמחים האלה פרחו לכל אורכו ומכל עבר. מרשים מאד. לא זוכר פריחה כזו בשנים קודמות.
בהמשך נתקלנו גם בפריחה של גבוהים אחרים, עם פרחים סגולים. הם בדיוק נפתחים עכשיו. להם יש שם יותר מכובד אבל קצת טאוטולוגי. כמו "אריק לביא".
אחרי שעה ומשהו כשנכנסו לחלק של הלחזור (בהמשך לשביל מסביבו כרתו הרבה עצים כדי לפנות מקום לאופניים), פתאום שומעים מו-מו בקולות רמים. ממש משמאל פורץ מתוך הסבך עגל, רואה אותנו ונעצר. המו-מו ממשיך במרחק, ואני רואה שהוא לא יודע מה לעשות. לא יודע למי לתת זכות קדימה כנראה, בכל זאת הוא בא מהצד ואנחנו הולכים בראשי. אמרתי לו "נו סע כבר". הסכים ורץ קדימה. ממשיכים ורואים עוד שני עגלים רצים לכיוון המו-מו, ועל השביל מלפנים עומדת פרה וקוראת להם. דווקא נראו לי ילדים גדולים, ולא הבנתי מה היא כל כך לחוצה.
העגל שנתקל בנו ניגש אליה, הוא כמעט בגובה שלה, אבל הוריד ראש והתחיל לינוק. וואלה נראה לי בשנות אדם בן 10 או משהו. זו לא פעם ראשונה שאני רואה עגלים גדולים יונקים. היא עומדת, באמצע השביל, ומניקה. עצרנו לצפות בהם קצת, אבל אחרי כמה דקות כדי לא להפריע להם עשינו עיקוף דרך הסבך והמשכנו.
חצי קילומטר אחרי כן שוב מו-מו מכל עבר. מה עכשיו? קריאות ותשובות לקריאות. איזה בלגן. אי אפשר לדעת מה הסיבה, וחייב להיות משהו. נתקלתי בפרות מאות פעמים ומאד נדיר שהן גועות. בכזו המולה אני נתקל לראשונה.
מצד שני פרות הן לא בדיוק במדרג הגבוה מבחינת אינטליגנציה. הייתי אפילו אומר שלהתרשמותי פרות הן יצורים סתומים לגמרי. אז אולי לא היה כלום וסתם.
איך שנכנסנו לשביל עם העליה הקשה שאני לא תמיד מצליח לעבור בלי קצת מנוחה, נתקלנו מכל עבר בפריחה של הגבוהים האלה עם כיפת הפרחים הלבנים הקטנים. אף פעם לא ידעתי איך קוראים להם ולא התעניינתי. אשתי יודעת ואמרה לי, אמרתי לה די, ברצינות. אמרה כן, ברצינות. בבית בדקתי וזה נכון. אני אם הייתי במקומם הייתי מגיש תביעת דיבה.
השביל הזה נמשך לאורך 500 מטר (הכל בעליה של איזה 30 מעלות ושטח מסולע וקשה, ולכן הוא הכי כיפי), והצמחים האלה פרחו לכל אורכו ומכל עבר. מרשים מאד. לא זוכר פריחה כזו בשנים קודמות.
בהמשך נתקלנו גם בפריחה של גבוהים אחרים, עם פרחים סגולים. הם בדיוק נפתחים עכשיו. להם יש שם יותר מכובד אבל קצת טאוטולוגי. כמו "אריק לביא".
אחרי שעה ומשהו כשנכנסו לחלק של הלחזור (בהמשך לשביל מסביבו כרתו הרבה עצים כדי לפנות מקום לאופניים), פתאום שומעים מו-מו בקולות רמים. ממש משמאל פורץ מתוך הסבך עגל, רואה אותנו ונעצר. המו-מו ממשיך במרחק, ואני רואה שהוא לא יודע מה לעשות. לא יודע למי לתת זכות קדימה כנראה, בכל זאת הוא בא מהצד ואנחנו הולכים בראשי. אמרתי לו "נו סע כבר". הסכים ורץ קדימה. ממשיכים ורואים עוד שני עגלים רצים לכיוון המו-מו, ועל השביל מלפנים עומדת פרה וקוראת להם. דווקא נראו לי ילדים גדולים, ולא הבנתי מה היא כל כך לחוצה.
העגל שנתקל בנו ניגש אליה, הוא כמעט בגובה שלה, אבל הוריד ראש והתחיל לינוק. וואלה נראה לי בשנות אדם בן 10 או משהו. זו לא פעם ראשונה שאני רואה עגלים גדולים יונקים. היא עומדת, באמצע השביל, ומניקה. עצרנו לצפות בהם קצת, אבל אחרי כמה דקות כדי לא להפריע להם עשינו עיקוף דרך הסבך והמשכנו.
חצי קילומטר אחרי כן שוב מו-מו מכל עבר. מה עכשיו? קריאות ותשובות לקריאות. איזה בלגן. אי אפשר לדעת מה הסיבה, וחייב להיות משהו. נתקלתי בפרות מאות פעמים ומאד נדיר שהן גועות. בכזו המולה אני נתקל לראשונה.
מצד שני פרות הן לא בדיוק במדרג הגבוה מבחינת אינטליגנציה. הייתי אפילו אומר שלהתרשמותי פרות הן יצורים סתומים לגמרי. אז אולי לא היה כלום וסתם.
