ליאת של בר
New member
חוויות חיפוש הגן שלי...../images/Emo4.gif (ארוך)
אוף. במילה אחת. בעוד כמה - הלכתי הלכתי.. סחבתי סחבתי (את בר על הידיים תיכף אספר למה) כמה גנים היו לגדולים מדי. אח"כ גיליתי שיש מחזורים (ידעתן?) אז בעוד אחד לא נפתח מחזור, שוב גדולים מדי. אח"כ הגעתי לגן של גדולים עם גננת מקסימה שנתנה לי שמות של גנים אחרים בסביבה לגיל של בר (בשנה הבאה) הלכית לראשון - זה שהילד של הגננת מקודם הולך אליו. וחשכו עיני. דירה בבית בלב תל אביב (איפה שאני גרה) על כל המשתמע מזה - ז"א ישן ישן ומוזנח מוזנח. עכשיו, זה לא שאני מצפה שגן יראה כמו בית מרקחת, מהנסיון בבית אני יודעת שזה בלתי אפשרי, אבל ממש נכנסתי לדכאון. הכל נראה לי עלוב וישן ומוזנח ומכוער.
להחמיר את המצב הייתה שם ילדה שצרחה בלי הפסקה ומסתבר שגומלים אותה מדייסה בבקבוק. בר הסתכלה עליה בתדהמה. אני בפחד.. היחס אליה היה נראה לי טוב, אבל זה לא הרגיע אותי (גם לקח לי זמן לברר ולאמת למה היא צורחת ככה ונורא נבהלתי). בין הצרחות היא אמרה אני לא רוצה להיות בגן הזה וכל הזמן קראה לאמא... מה אני אגיד לכם, ההרגשה הכבדה איתה יצאתי בבוקר מהבית הלכה ושקלה יותר.
הגננת הציעה שאסתובב חופשי ואמרה שתוכל לדבר איתי רק בטלפון יותר מאוחר, ושהיא מלאה לשנה הבאה. היא לא עשתה עלי רושם מי יודע מה (ללא סיבה מיוחדת) והיו שתי עוזרות גננות אחת נחמדה ואחת מאוד "מורתית." משם המשכנו - על הידיים - לגן הבא. מקום - מדהים! מעוצב נורא יפה, הכל מסודר ונקי ומקסים. גננת + עוזרת + בחור במטבח שאני לא בטוחה מה תפקידו אבל אבא של בר כבר חושד שהוא סוטה (סליחה, הוא "קצת" חרד) כי איך יכול להיות בחור שרוצה להיות גנן (עזבו, בואו לא נכנס לזה). גם היא לא היתה פנויה לדבר איתי, אבל שאלתי אותה איך כל כך נקי ומסודר פה (התחיל להראות לי תמוה) והיא אמרה שסדר זה דווקא לא הצד החזק שלהם ונדמה לי שיותר נקי כי יש שטיח... בשנה הבאה יהיו לה בני שנתיים וחצי ורק שני ילדים בגיל של בר - 1+6 ו 1+10 (בר תהיה 1+7) לי זה נראה בסדר כי יכולים להיות לזה יתרונות, היא אמרה שזה תלוי בילד וזו החלטה שלי. הילדים היו ממש חברותיים ומאושרים וכולם באו להראות לי מה יש להם (בדיוק קיבלו משלוח מנות). נראה לי שווה, רק שמיד כשעזבתי התחילו לקנן בי ספקות כי זה נראה ממש בסדר ואיך זה יכול להיות??
בר בנתיים הייתה מאוד רצינית.
כשבאנו הביתה (מזל שלא המשכנו) היא פתחה בסריית צווחות קורעות לב, בכי נוראי וצעקות מפחידות. יוצאת לה שן שחשבתי שכבר כולה בקעה, וניסיתי לשים לה טי ג´ל ואח"כ אקמולי. היא בוכה ואני בוכה וחושבת שאולי היא בטראומה מהילדה שצווחה או שהיא יודעת שאני מחפשת לה גן... אחרי שעה קשה החלטתי ללכת למיון, לא נראו שום סימני שיפור. צלצלתי לאבא וב 10 דקות שלקח לו להגיע היא נרגעה לחלוטין... החלטנו ללכת לרופא במקום. הלכתי הלכתי הלכתי והלכתי. סחבתי סחבתי (וכו וכו, מרחוק הליכה של כמעט שעה) לא אוטו כי רציתי שקצת תנשום אויר ולא רציי להסתכן בצרחות. הגעתי לרופא ננזפתי ע"י המזכירה (ולכו תסבירו לה שהילדה נורא סובלת ממשהו כששבר יושבת בחדר ההמתנה ומקשקשת אבא אמא דה דה דה א-טי.... מסתבר, שיש לה מים באוזניים כנראה כתוצאה מהשיניים.
אקמולי, טיפות, מדבקה לחום שעלה קצת למרות האקמולי ובערב חזרנו על מסכת הצרחות עד שהתקשרתי לביפר של הרופא - איך שחייגתי היא נרגעה. מסתבר שהרוקחת אמרה לי על הטיפות אוזניים- הרופא לא אמר אז 3 פעמים ביום. והוא אמר שהוא כתב כל רבע שעה כשכואב. מה אגיד ומה אומר (כבר התעייפתי מלהקליד, כל הכבוד למי ששרדה...)
:-
אוף. במילה אחת. בעוד כמה - הלכתי הלכתי.. סחבתי סחבתי (את בר על הידיים תיכף אספר למה) כמה גנים היו לגדולים מדי. אח"כ גיליתי שיש מחזורים (ידעתן?) אז בעוד אחד לא נפתח מחזור, שוב גדולים מדי. אח"כ הגעתי לגן של גדולים עם גננת מקסימה שנתנה לי שמות של גנים אחרים בסביבה לגיל של בר (בשנה הבאה) הלכית לראשון - זה שהילד של הגננת מקודם הולך אליו. וחשכו עיני. דירה בבית בלב תל אביב (איפה שאני גרה) על כל המשתמע מזה - ז"א ישן ישן ומוזנח מוזנח. עכשיו, זה לא שאני מצפה שגן יראה כמו בית מרקחת, מהנסיון בבית אני יודעת שזה בלתי אפשרי, אבל ממש נכנסתי לדכאון. הכל נראה לי עלוב וישן ומוזנח ומכוער.