) הלילה גם כלל התחברות עם הטבע על ידי הרדמות על הדשא בשעות הערב, אכילת המבורגר ממש מגעיל שעלה יותר מידי, וקירבה מוגזמת לאנשים מכיוון שהיו יותר מידי אנשים ופחות מידי מקום. רקדתי כמו מטורפת במוניקה סקס, מצאתי ידיד נפש בזמן ההופעה של מוקי, ובכיתי בהופעה של אביב גפן (הוא פשוט מדכא מידי). וכל זה בזמן שאני חולה (וגם כל הלילה לא עלה לי אגורה). זה פשוט היה שבוע עמוס, אז בואו נגיע ישר לעניין. הפעם, זה הפיקניק הראשון שבאמת לא ישבתי ימים שלמים ועבדתי עליו. כמה שיחות טלפון, כמה אי-מיילים, כמה מכתבים, מינימום התעצבנות. הארגון הפעם הלך בצורה מאוד חלקה, מה שאומר אחד משלושה דברים: 1. גהנום קפא ואנחנו באחרית הימים. 2. גהנום לא קפא, אבל זהו צירוף מקרים יחודיי שקורה פעם בכמה שנים והארגון של הפיקניק הבא יהיה היסטרי כמו תמיד. 3. גהנום לא קפא כי הוא לא קיים ואין באמת גובלינים קטנים שמנסים לענות אותי בסוגיות לוגיסטיות וענייניות לפני כל פיקניק, מה שאומר שמעכשיו והלאה הארגון יילך חלק. אני ביינתים מקווה שהאופציה השלישית היא הנכונה. לפני הפיקניק ישבתי והכנתי את הדבר החמוד הזה שאני מביא לאנשים. הפעם הוחלט בעצת ידידה להביא משהו שקשור לט"ו באב. "מה כבר אפשר להביא לחבורת פאגאנים לכבוד חג אהבה יהודי?", שאלתי את עצמי. והחלטתי שאני אביא לכל מי שמגיע ברכה חמודה שתראה שאני אוהב כל אחד ואחת מהאנשים שמגיעים. את נוסח הברכה אני אצרף בהודעה נוספת. בכל מקרה, הברכה נכתבה בליל הירח המלא הקודם בהשראת אורה של הלבנה והעובדה שהיו כמה עצים מאוד נחמדים שתרמו כמה מילים. יש עצים מאוד נחמדים בראשון לציון כל מי שהיה בפיקניק קיבל את הברכה מודפסת על נייר קלף עטופה מגולגלת יפה וקשורה על ידי בד-חוט סאטאן. אני שמח מהעיצוב ממשיכים הלאה... למי שתוהה כל האוכל שנגרר איתי בארגז קרטון גדול מפיקניק לפיקניק נתרם לפני חודש לפתחון לב. היו שם קצת פחות מתריסר עוגות הבית, כעשר חבילות וופלה, עוד בקבוקי שתייה פתוחים וסגורים, ובנוסף לכך היו גם עוגיות, במבה, שקדי מרק (אל תשאלו אותי) ועוד. כמו כן כל האוכל שנשאר מהפיקניק הזה נתרם לפתחון לב וכלל עוגיות, חטיפים וכך הלאה. הבאתי איתי להרצאה שני תרמוסי מים חמים, כוסות חד פעמיות למים חמים, סוכר, קפה ורביב החלבן הביא עימו שני קרטוני חלב עמיד, וכך כל מי שרצה לשתות קפה הדבר היה בהישג ידו. או קיי, מתחילים. אני ואלון (של ליאת) החלטנו להגיע לפיקניק. בעיה קלה: אגד ודן משתפים פעולה נגדנו וטוענים שאין שום קו אחד לשם צריך להחליף בין שני קווי דן שאף-אחד לא שמע עליהם. אחרי שיחה קצרה עם הטלפנית ובה איימתי עליה ועל משפחתה, היא הייתה מספיק נחמדה להגיד לי שקו 274 הוא הקו הישיר. כמה נחמד מצידם לחשוף בעיניי מידע מסווג זה אחרי רק שעה וחצי של בירור "אז איפה בדיוק אתה רוצה לעלות על האוטובוס?", "זה בראשון או תל-אביב?", "תסביר לי שוב, לאיפה אתה צריך להגיע?", "אז אתה בטוח שאתה רוצה לעלות לאוטובוס שם?", "ואם נגיד תרד במרחק עשר קילומטר מפארק הירקון?", "אתה יודע שבדרך לשם יש מסעדה טובה?" וכך הלאה. אתם רק יכולים לדמיין כמה הווריד הזה בצד המצח שלי התחיל לבלוט עד שבנקודה מסויימת השתקתי אותה והבהרתי לה שתתחיל ללחוץ יותר על הכפתורים במחשב ולדבר פחות. אני נשבע, אגד עושה את זה למסורת לשכור אנשים מהצד הרדוד של בריכת הגנים. מה עוד שהייתי צריך להתקשר עליהם שוב לפני שיצאתי מהבית לדעת עד מתי הקו פועל, מה שגם לקח איזה רבע שעה. אחרי שעלינו על קו האוטובוס ונסענו להנאתנו לגשר הירקון - הגענו. התיישבנו במקום ואנשים התחילו להגיע: רועי והאישה הנחמדה שישבה לו על הברכיים (שאני מניח שהיא חברה שלו). אתם יודעים שחשבתי שהשם של רועי הוא גלעד? מעניין למה. אז דנה הגיעה, ושיחקנו ניחושים מה השם שלה. מסתבר שאני גרוע במשחק הזה. שלומי גם הוא הגיע אחרי הרבה זמן שלא ראינו אותו. הוא התחבט בשאלות מטאפיזיות. אני לא בטוח מה זה אומר, אבל אני רואה משקה אלכוהולי בשם "התחבטויות מטאפיזיות". ואז עוד אנשים הגיעו. היינו קצת מעל 20 איש. בשמונה ועשרים עברנו לאולם ההרצאות. כולם התיישבו, פרסו את האוכל על השולחן, ארי-אל שלף את המחשב הנייד שלו, אני את שלי, חיברנו אותם לחשמל, אנשים אכלו, סידרנו את הכסאות בצורה של חצי-גורן (רבע מעגל) כדי שאנשים יוכלו לראות ממסף הLCD של ארי-אל את המצגת. חיברתי את ארי-אל למיקרופון שהוא הלך בתוך החולצה שלו במהלך ההרצאה. מה שלאחר מכן גילינו שנכבה באופן קסום אחרי 10 דקות. אני טוען לחבלה מטאפיזית (היי! מצאתי שימוש למילה "מטאפיזי", איזה כיף לי!). בכל מקרה, ההרצאה של ארי-אל הייתה באמת מאוד טובה. הוא עסק בתקופות החל מ12,000 אלף שנים לפני הספירה ל8,000 שנים לפנה"ס. הוא הראה את התפתחות החברה, את המבנים הראשונים, סימנים לפולחן מוקדם, ובסוף שם סיום מרשים - בניין אליפטואידי בעיר של בניין מרובעים. לא נשמע מרשים? דווקא אני אהבתי את הרעיון שמחפשים את היוצא דופן וככה מניחים שהייתה לו גם תכלית יוצאת דופן. בעיקר התעסקו בהרצאה בהתפתחות האדם באזור כנען, פולחן אבות וכיצד טופלו עצמות המתים וצורות בנייה והתיישבות. כמו כן נגענו בפולחן המצבות ובתחומים נוספים מאוד מעניינים. הרצאה מאוד מעניינת ומיידעת. ההרצאה הייתה פעילה שזה אומר שמתי שמישהו רצה להגיד משהו הוא פשוט התפרץ לדברי המרצה, קטע את קו המחשבה לחלוטין ושאל את השאלה שלו. למרות שמבקור חשבתי שזוהי צורה נוראית להעביר הרצאה (מניסיוני בתגבורים באו"פ), אבל ארי-אל התמודד עם זה מאוד יפה, הוא דיבר בצורה רהוטה וברורה והבהיר את דבריו בצורה איכותית. בעיקר השאלות התכופות מצד טלה בר עזרו לכוון את ההרצאה לכיוון היותר פאגאני של העניין ואנימ אוד שמח שהיו שאלות כאלו מלומדות. אחרי ההרצאה שנמשכה כשעתיים וחצי נשארו מספר אנשים לסדר ולנקות. משם יוטבת, אלון ואנוכי נסענו למסעדה ערפית קטנה (החלטתי שכל מסעדה מעתה ומאליו היא - "מסעדה ערפית קטנה"), והאוכל היה דווקא מאוד טעים. כל אחד חזר לביתו ומחרתיים תרמתי את המזון לפתחון לב. סך הכל זה בהחלט היה פיקניק מאוד טוב (נושאי שיחה איכותיים, אנשים נהדרים, רבים ומגוונים, גישה מאוד חברותית, המקום היה מאוד מתאים). ההרצאה לאחר מכן הייתה באופן ברור טובה מקודמתה (לי מותר להגיד את זה, לכם אסור), ההרצאה הזאת נגעה בתחומים מאוד טובים והמרצה דיבר בצורה ברורה ואיכותית וגם סגנון ההרצאה פעל מאוד לטובת ההרצאה והנוכחים בה. סך הכל בהחלט 10 מתוך 10. נאת'אך האייל אין! (אירית ל: "אלים יהיו עמכם")Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.