חוויות מהשבוע האחרון.
כי איכשהו התפספסה לי הכתיבה.
על האירוחים אצל מוקי (ביום הסטודנט בעכו ובמיני ישראל) עדיין לא כתבתי,
כי חיכיתי שלי תמצא זמן להעלות קצת תמונות.
לא קרה. אבל אם לא אכתוב עכשיו, כבר לא יישארו בי מילים.
וגם ככה אין יותר מדי כשזה נוגע להם.
בגדול?
שילוב מצוין וחיבור הגיוני לגמרי.
בקטן?
עכשיו, כשדי שקט מבחינת הופעות..
אני אדם מאושר כשיש לי הזדמנות לקבל את הלהקה שלי,
או לפחות חצי ממנה. וקיבלתי.
קיבלתי את כל הכוחות שהייתי צריכה, כי זו הייתה תקופה קצת לא קלה.
קיבלתי את כל הסיבות לחייך, קיבלתי הקשבה מחדש למילים שכבר הכרתי מזמן.
ויותר מהכל, התעטפתי. בדיוק כמו שרציתי.
ולא אשכח את חגיגות-ה-18-הבלתי-נגמרות-למציאות,
ואסכם במילים שהתפרצו מתוכי מיד אחרי ההופעה
תוך הבנה שבשבוע אחד קיבלתי את כל זה שלוש פעמים:
"מרגישה ברת מזל.
ברת מזל על שהלהקה הזאת
היא חלק מחיי.
ברת מזל על החיבור זה.
על שמספיק בו רק המבט.
והחיוך.
ברת מזל על כל התודה
שתמיד מציפה מחדש.
והחיבוק."