הם כבר לא מגשימים לי משאלות.
הם נענים לתפילותיי! אמן? באמת? לא העזתי לחשוב שיקרה, ואם כן - אז בטוח לא אחרי חודשיים בלבד. מעבר לסקרנות של לשמוע אותו בגרסא אקוסטית, יש סיפור שלם על חשיבותו עבורי, בעיקר עכשיו, אבל אין צורך לפרט כאן. אין כמוכם, תודה!
הפתיחה עם 'להיות' הייתה מושלמת. לא רק שזו פעם ראשונה בגרסא אקוסטית - זה שיר כלכך יפה, שלא עושים בדר"כ, ותמיד אשמח לשמוע. הביצוע היה סוחף וממש הכניס אותי פנימה, ממש כאילו מישהו הרים אותי והניח בתוך ההופעה. בא לי עוד הופעה אקוסטית, רק בשביל לחוות את הרגע הזה שוב.
לפני כמה שבועות חשבתי על זה שההופעה יוצאת ביום השנה של לנון, נזכרתי בשני הביצועים מערב המחווה שהיה בשנה שעברה - ומיד ביטלתי את המחשבה הזו, כי זו הופעה אקוסטית, ומה הסיכוי? והנה שוב אתם מפתיעים, קולעים ומעיפים אותי רחוק-רחוק, מעיפים לי את המחשבות מהראש סופסוף. לפעמים זה מרגיש כאילו מטיילים לי בראש, בין כל המחשבות, עוברים מחדר לחדר בתוך הלב, בודקים כל רגש וכל הרגשה, יודעים בדיוק למה כל שיר מתחבר לי, למי כל מילה משתייכת ואיך כל משפט משפיע. כאילו נמצאים סביבי כל הזמן, יודעים מה קורה, ומתאימים את הפלייליסט במיוחד.
כשההופעה נגמרה, חשבתי לעצמי שאם ההופעה הזו הייתה בדיוק אותו דבר, אבל בכל עונה אחרת [אפילו סתיו], היא לא הייתה אותו דבר. יש משהו בהופעות בירושלים בחורף. אין איך להסביר את זה, וכל מי שהעלתי את זה בפניו אתמול - הבין.
לפני שיצאנו להופעה, אמרתי: "ביום שאמות - תדעו שזה בגלל היום". עכשיו, כשהוא נגמר, אני יכולה לומר שאם אמות עם חיוך - סביר להניח שזה בגלל אתמול. מעולם לא הבנתי באופן ברור יותר מהי משמעות המושג 'אסיר תודה', אני אחת כזו עכשיו. אינסוף תודות לכם
