עלייה לרוג'ום אל הירי
נפגשנו, אני ואילן, בצומת דליות בסביבות 4 בבוקר, והתחלנו לסוע בכבישים עקלקלים לכיוון הרוג'ום. טעינו בדרך.חיילים כועסים מחזירים אותנו אחורה. חזרנו אחורה.פנינו ימינה. לקחנו את הדרך הנכונה הפעם! אבל אי-אפשר לעבור.... הגשמים הרסו את דרכי העפר. החננו את המכוניות ליד מגדל מיים והתחלנו ללכת. העברנו שעה של הליכה כשהלילה הפך לדימדומים. בדרך דיברנו על הא ודא (בעיקר דא) ורק כשהיינו ממש קרובים לרוג'ום הבנו שהזריחה כבר זרחה והשמש כבר בשמיים. סוף סוף אנחנו ברוג'ום. יש שם מישהו, אנחנו לא לבד.אולי האלים רוצים קורבן לכבוד החג אז הם שלחו איזה פלוני אלמוני? טוב הוא לא פלוני ולא אלמוני. זה ד"ר ירון זפרן. הוא הגיע איכשהו עם האוטו עד הרוג'ום, ואפילו ראה את הזריחה ממנו. הוא אמר שהיה מדהים. איזה כיף לו! בילינו איזה 45 דקות בהסתובבות ברוג'ום ובניסיון להבין למה כל מיני דברים. ואז התחיל להיות חם. השארנו את המיים באוטו. צריך לחזור. יאללה חוזרים. הלכנו כמעט שעה בדרך חזרה (הדרך חזרה תמיד נראית קצרה יותר), לקחנו את המכוניות ונסענו לאכול ארוחת בוקר בצומת מחניים (קפה ועוגת מוס 2 שוקולדים... פשוט נהדר!). חזרנו הביתה בידיעה שבפעם הבאה נעשה את זה שוב, כי פשוט אסור להחמיץ!!
