חוויות מטיקי
חוויות מטיקי אז הגענו כולנו נרגשים ולבושים חגיגית לפאתי קרית גת צפון מחכים לפגישה את אושיית הפוטבול הנודעת: טיקי בארבר. האוירה הייתה פסטורלית. אגלי זיעה נטפו בשלווה ממצחנו והרועה עם עדר הכבשים ברקע (אמרנו כבר קריית גת) הוסיף לסוריאליסטיות של העניין. היינו כ10 אנשים שהתקבצו מכל חלקי הארץ בשביל הזדמנות להתחכך קצת עם אבק הכוכבים של אחד הרצים הטובים בNFL. (וכן, אני יודע שהוא מפמבל המון). מהר מאוד הבנו שהכוכב בוא אמנם אמריקאי, אבל הארגון הוא ישראלי לחלוטין. הפמליה איחרה ב-45 דקות. סוף סוף התגלגלו לתוך מגרש החנייה רחב הידיים, שעד כה שימש אותנו להתמסרויות בשפע כדורי הפוטבול שהבאנו לחתימה, שיירת המכוניות המאובטחות שכללה את טיקי, הסוכן שלו, רכזת הביקור וצוות צילום של פוקס ניוז עם צלם אוסטרלי סופר מעצבן. טיקי יצא מתוך המכונית, בחור ממוצע קומה ומבנה (על חלק מהחבר'ה של הפלאג פוטבול ראיתי שרירי תאומים יותר מרשימים) לבוש במכנסיים קצרות, חולצה של פרוייקט קידום השלום ומוקסינים חומות. מייד עם צאתו מהמכונית הוא קלט את שורת המקהלה הנרגשת שחיכתה לו בצד המגרש, אוחזים כדורי פוטבול, מצלמות ועטים לחתימה. אבל מה שממש משך את תשומת ליבו היה ניר שלבש חולצה רשמית של הג'איינטס עם המספר 21 עלייה והשם BARBER רשום על הגב. "this I didn't expect to see here" היו המילים הראשונות שאמר לנו ומייד בלי שביקשנו שאל אם אנחנו רוצים חתימות ולהצטלם איתו. אחרי סדרת החתימות והצילומים, קצת פטפוטים ובדיחות החיש אותו הצוות אל המטרה האמיתית של הביקור, מפגש עם ילדים פלשתינאים וישראלים שמשחקים ביחד כדורגל, פרויקט שלום אמרנו, לא? על פי ההבנות עם מארגן המפגש, היינו אמורים לחכות בחוץ עד שהמפגש יסתיים, אבל כל התכנונים נזרקו לפח כאשר טיקי ניגש אל הילדים הנרגשים מהאורח הלא מוכר הזה, בעל גוון העור השונה, שנחת עליהם פתאום באמצע אימון הכדורגל שלהם. טיקי סיפר בראיונות איתו לרגל ביקורו כי הוא הולך לדבר עם הילדים ולתת להם השראה לא להרוג אחד את השני כשהם יגדלו, אבל את הילדים עניין הרבה יותר הכדור האליפסי המשונה הזה. התוכניות השתנו, ונקראנו לדגל. טיקי רצה לארגן משחק פוטבול והיה צריך את עזרתנו. "come be my coaching assitents" הוא קרא לנו, ואנחנו, מסתכלים אחד על השני ההתרגשות, מופתעים מהכבוד שנפל בחלקנו, ישר ניגשנו למלאכה ועזרנו לטיקי לארגן כמה מהלכים של פוטבול שאותם שיחקו הילדים. הסברנו להם שיש אחד שמוסר וכמה שתופסים וכמה ששומרים על זה שמוסר וכו' וכו' והילדים ניגשו למלאכה: כמובן שהמסירה הראשונה נחתה על הדשא ומיד הרים אותה אחד נילדים ומסר עוד מסירה קדימה. טיקי בצד הסתכל בחצי חיוך, בחצי פליאה על הילדים שלא מבינים את הקונספט של עצירה מתודית באמצע משחק. הסברתי לו שפה רגילים למשחק רציף ואין הפסקות ובטח שלא הפסקות לפרסומות. טיקי צחק ואמר "כן ההפסקות האלו הם משהו מטורף. חלק מהמשחקים שלנו נמשכים לנצח". אחרי כמה ניסיונות של הילדים להוציא לפועל מהלך שיראה קצת דומה לפוטבול, טיקי החליט להכניס את עצמו למשחק. "מישהו יודע פה לזרוק כדור. פתאום מצאתי את עצמי אומר "כן, אין בעיה, אני אמסור לך". טיקי הגיש לי את הכדור ונעמד בעמדת הרסיבר. טעות מס' 1: טיקי נתן *לי* למסור לו. טעות מס' 2: המהלך יצא לדרך בלי שאפילו תיכננו את המסלול שהוא הולך לרוץ. דאון ראשון ו-10. טיקי רץ לאורך הצד, אני משחרר כדור לשולי המגרש, ואז רואה בחרדה איך טיקי חותך אחרי איזה 20 יארד לפנים המגרש והכדור ממשיך מעליו. אני אומר לטיקי שצריך לתכנון את מהמסלול שלו והוא מסכים ומתווה לי את מסלול הchair. 10 קדימה 10 פנימה ואז עוד 10 קדימה. דאון שני ו-10, הפעם אני יודע לאן למסור והכדור נוחת כמעט בין הידיים שלו (טוב, אריאל שמר עליו). דאון שלישי ו-10 הפעם משנים טקטיקה ונותנים לסוכן של טיקי למסור לו. אולי ייצא מזה משהו. אני עומד בצד ורואה בסיפוק איך גם הסוכן מפספס את טיקי. כמובן שלא אני אשם, זה הבחור השחום ההוא שמקבל כמה מליונים בשביל לשחק פוטבול. דאון רביעי, הפעם מחליטים לתת לסוכן למסור לאחד הילדים, אולי הוא יצליח סוף סוף לתפוס. גם זה לא הולך. בזאת הסתיימה תצוגת הפוטבול. טיקי עובר לשחק כדורגל עם הילדים ואפילו מבקיע גול. אולי עדיף לו לשנות קריירה? אחרי המשחק טיקי מצטלם עם הילדים והצוות שלו סוגר את הפגישה אבל מאפשר לנו ללוות אותו למכונית ובדרך לשאול אותו כמה שאלות על פוטבול ובכלל. אני לא אלאה אתכם בשאלות ובתשובות שרובן היו פוליטיקלי קורקט ומלאי אופטימיות לעתיד הג'איינטס, רק אספר לכם ש"איליי מנינג נהדר, הוא ממש השתפר, הוא נהפך למנהיג אמיתי בלה בלה בלה", "פלקסיקו בורס משתלב נהדר והולך להיות כוכב בג'איינטס ויעזור להוריד הרבה לחץ מטיקי יאדה יאדה יאדה", הוא נהנה לשחק מול אחיו, היו קטעים, הוא נכנס בו ממש חזק. ועוד כל מיני סודות מחדר ההלבשה שהשתיקה יפה להם (סתאאם). אנחנו רצינו עוד ועוד זמן עם טיקי אבל הצוות שלו כבר התחיל להתעצבן ואחת מהן כבר אמרה "תראו מה עשיתם, גרמתם לו להזיע" (כן, והמשחק כדורגל שהוא שיחק בחום של סוף יוני באמצע המדבר גרם לו לכוויות קור, לא?) . טיקי נפרד מכולנו בלחיצת יד והודה לנו על עזרתנו עם הילדים ונעלם אל תוך הרכב המשוריין.
חוויות מטיקי אז הגענו כולנו נרגשים ולבושים חגיגית לפאתי קרית גת צפון מחכים לפגישה את אושיית הפוטבול הנודעת: טיקי בארבר. האוירה הייתה פסטורלית. אגלי זיעה נטפו בשלווה ממצחנו והרועה עם עדר הכבשים ברקע (אמרנו כבר קריית גת) הוסיף לסוריאליסטיות של העניין. היינו כ10 אנשים שהתקבצו מכל חלקי הארץ בשביל הזדמנות להתחכך קצת עם אבק הכוכבים של אחד הרצים הטובים בNFL. (וכן, אני יודע שהוא מפמבל המון). מהר מאוד הבנו שהכוכב בוא אמנם אמריקאי, אבל הארגון הוא ישראלי לחלוטין. הפמליה איחרה ב-45 דקות. סוף סוף התגלגלו לתוך מגרש החנייה רחב הידיים, שעד כה שימש אותנו להתמסרויות בשפע כדורי הפוטבול שהבאנו לחתימה, שיירת המכוניות המאובטחות שכללה את טיקי, הסוכן שלו, רכזת הביקור וצוות צילום של פוקס ניוז עם צלם אוסטרלי סופר מעצבן. טיקי יצא מתוך המכונית, בחור ממוצע קומה ומבנה (על חלק מהחבר'ה של הפלאג פוטבול ראיתי שרירי תאומים יותר מרשימים) לבוש במכנסיים קצרות, חולצה של פרוייקט קידום השלום ומוקסינים חומות. מייד עם צאתו מהמכונית הוא קלט את שורת המקהלה הנרגשת שחיכתה לו בצד המגרש, אוחזים כדורי פוטבול, מצלמות ועטים לחתימה. אבל מה שממש משך את תשומת ליבו היה ניר שלבש חולצה רשמית של הג'איינטס עם המספר 21 עלייה והשם BARBER רשום על הגב. "this I didn't expect to see here" היו המילים הראשונות שאמר לנו ומייד בלי שביקשנו שאל אם אנחנו רוצים חתימות ולהצטלם איתו. אחרי סדרת החתימות והצילומים, קצת פטפוטים ובדיחות החיש אותו הצוות אל המטרה האמיתית של הביקור, מפגש עם ילדים פלשתינאים וישראלים שמשחקים ביחד כדורגל, פרויקט שלום אמרנו, לא? על פי ההבנות עם מארגן המפגש, היינו אמורים לחכות בחוץ עד שהמפגש יסתיים, אבל כל התכנונים נזרקו לפח כאשר טיקי ניגש אל הילדים הנרגשים מהאורח הלא מוכר הזה, בעל גוון העור השונה, שנחת עליהם פתאום באמצע אימון הכדורגל שלהם. טיקי סיפר בראיונות איתו לרגל ביקורו כי הוא הולך לדבר עם הילדים ולתת להם השראה לא להרוג אחד את השני כשהם יגדלו, אבל את הילדים עניין הרבה יותר הכדור האליפסי המשונה הזה. התוכניות השתנו, ונקראנו לדגל. טיקי רצה לארגן משחק פוטבול והיה צריך את עזרתנו. "come be my coaching assitents" הוא קרא לנו, ואנחנו, מסתכלים אחד על השני ההתרגשות, מופתעים מהכבוד שנפל בחלקנו, ישר ניגשנו למלאכה ועזרנו לטיקי לארגן כמה מהלכים של פוטבול שאותם שיחקו הילדים. הסברנו להם שיש אחד שמוסר וכמה שתופסים וכמה ששומרים על זה שמוסר וכו' וכו' והילדים ניגשו למלאכה: כמובן שהמסירה הראשונה נחתה על הדשא ומיד הרים אותה אחד נילדים ומסר עוד מסירה קדימה. טיקי בצד הסתכל בחצי חיוך, בחצי פליאה על הילדים שלא מבינים את הקונספט של עצירה מתודית באמצע משחק. הסברתי לו שפה רגילים למשחק רציף ואין הפסקות ובטח שלא הפסקות לפרסומות. טיקי צחק ואמר "כן ההפסקות האלו הם משהו מטורף. חלק מהמשחקים שלנו נמשכים לנצח". אחרי כמה ניסיונות של הילדים להוציא לפועל מהלך שיראה קצת דומה לפוטבול, טיקי החליט להכניס את עצמו למשחק. "מישהו יודע פה לזרוק כדור. פתאום מצאתי את עצמי אומר "כן, אין בעיה, אני אמסור לך". טיקי הגיש לי את הכדור ונעמד בעמדת הרסיבר. טעות מס' 1: טיקי נתן *לי* למסור לו. טעות מס' 2: המהלך יצא לדרך בלי שאפילו תיכננו את המסלול שהוא הולך לרוץ. דאון ראשון ו-10. טיקי רץ לאורך הצד, אני משחרר כדור לשולי המגרש, ואז רואה בחרדה איך טיקי חותך אחרי איזה 20 יארד לפנים המגרש והכדור ממשיך מעליו. אני אומר לטיקי שצריך לתכנון את מהמסלול שלו והוא מסכים ומתווה לי את מסלול הchair. 10 קדימה 10 פנימה ואז עוד 10 קדימה. דאון שני ו-10, הפעם אני יודע לאן למסור והכדור נוחת כמעט בין הידיים שלו (טוב, אריאל שמר עליו). דאון שלישי ו-10 הפעם משנים טקטיקה ונותנים לסוכן של טיקי למסור לו. אולי ייצא מזה משהו. אני עומד בצד ורואה בסיפוק איך גם הסוכן מפספס את טיקי. כמובן שלא אני אשם, זה הבחור השחום ההוא שמקבל כמה מליונים בשביל לשחק פוטבול. דאון רביעי, הפעם מחליטים לתת לסוכן למסור לאחד הילדים, אולי הוא יצליח סוף סוף לתפוס. גם זה לא הולך. בזאת הסתיימה תצוגת הפוטבול. טיקי עובר לשחק כדורגל עם הילדים ואפילו מבקיע גול. אולי עדיף לו לשנות קריירה? אחרי המשחק טיקי מצטלם עם הילדים והצוות שלו סוגר את הפגישה אבל מאפשר לנו ללוות אותו למכונית ובדרך לשאול אותו כמה שאלות על פוטבול ובכלל. אני לא אלאה אתכם בשאלות ובתשובות שרובן היו פוליטיקלי קורקט ומלאי אופטימיות לעתיד הג'איינטס, רק אספר לכם ש"איליי מנינג נהדר, הוא ממש השתפר, הוא נהפך למנהיג אמיתי בלה בלה בלה", "פלקסיקו בורס משתלב נהדר והולך להיות כוכב בג'איינטס ויעזור להוריד הרבה לחץ מטיקי יאדה יאדה יאדה", הוא נהנה לשחק מול אחיו, היו קטעים, הוא נכנס בו ממש חזק. ועוד כל מיני סודות מחדר ההלבשה שהשתיקה יפה להם (סתאאם). אנחנו רצינו עוד ועוד זמן עם טיקי אבל הצוות שלו כבר התחיל להתעצבן ואחת מהן כבר אמרה "תראו מה עשיתם, גרמתם לו להזיע" (כן, והמשחק כדורגל שהוא שיחק בחום של סוף יוני באמצע המדבר גרם לו לכוויות קור, לא?) . טיקי נפרד מכולנו בלחיצת יד והודה לנו על עזרתנו עם הילדים ונעלם אל תוך הרכב המשוריין.
