חוויות מרחוב יחזקאל
ביקרתי היום בירושלים ברחוב יחזקאל לצורך בדיקת ספרים לילדים ביידיש. עברתי את הרחוב לעבר "מעדניית קצבורג". מי שלא מכיר את המאפיה הקטנה הזאת לא יודע בורקס תפוח אדמה מהו. בילדותי הייתי מרבה לקנות שם בצק עלים אחרי שאמא שלי הכריחה אותי ללכת לקנות שם. נכנסתי לחנות ובחרתי לי בכמה סוגי עוגיות (הבורקס בזמן האחרון לא משהו), ניגשתי לקופה, שם יושב יהודי כבן 80, לא ממש יודע מה רוצים ממנו, וכל פעם שמישהו מבקש לשלם הוא קורא לעובד שלו שיגיד לו מה זה וכמה הוא צריך לשלם. אני נזכר שפעם הוא פשוט הוציא עוגיה אחת מהשקית שלי ואכל אותה בשביל לדעת מה קניתי
. בקיצור, האיש מסתכל עלי, חילוני בלי כיפה ו"מיט נאקעטע פיס", ואני מדבר איתו יידיש, אומר לו: וואס מאכט א ייד ? והוא ככה מסתכל עלי מלמעלה למטה ואומר לי: אבער אזעלכע יידן ווי דו רעדן נישט יידיש... אחרי כמה שניות כאשר התאושש הישיש הוא אומר לי: האא דו ביסט פון די בונדיסטן, הא ?
ביקרתי היום בירושלים ברחוב יחזקאל לצורך בדיקת ספרים לילדים ביידיש. עברתי את הרחוב לעבר "מעדניית קצבורג". מי שלא מכיר את המאפיה הקטנה הזאת לא יודע בורקס תפוח אדמה מהו. בילדותי הייתי מרבה לקנות שם בצק עלים אחרי שאמא שלי הכריחה אותי ללכת לקנות שם. נכנסתי לחנות ובחרתי לי בכמה סוגי עוגיות (הבורקס בזמן האחרון לא משהו), ניגשתי לקופה, שם יושב יהודי כבן 80, לא ממש יודע מה רוצים ממנו, וכל פעם שמישהו מבקש לשלם הוא קורא לעובד שלו שיגיד לו מה זה וכמה הוא צריך לשלם. אני נזכר שפעם הוא פשוט הוציא עוגיה אחת מהשקית שלי ואכל אותה בשביל לדעת מה קניתי