חוויות שירות

חוויות שירות

לטובת מי שעדיין פה אשתף בחוויות שירות מהתקופה האחרונה:

חוויה אחת היא ממקום ציבורי מהסוג בו נדרשים לקחת מספרים ולהמתין בתור. המתנתי לתור שלי בסבלנות, ובזמן שהמספר שלפני טופל פנתה אלי אשה שנראתה קצת מעופפת, הראתה לי את המספר שלה ושאלה אם אני יודעת מתי תורה. המספר שלה היה 3 מספרים אחורה - היא פספסה את התור שלה, ולכן אמרתי לה שתיכנס כשמי שעכשיו מטופל יסיים ותסביר את המצב כדי שלא יריצו הלאה את המספרים. היות שהיא הייתה ממש מעופפת, מתי שהוכרז המספר הבא - שלי, היא לא זזה, גם אחרי שאמרתי לה שוב שתלך, ועל מנת למנוע מצב בו אאבד גם את התור שלי הלכתי בלית ברירה והסברתי לעובדת הנחמדה מה קרה ושאלתי אם תוכל לקבל את הגברת לפני.

למה אני מספרת את זה? כי העובדת לא קיבלה כל כך טוב את הסיפור, שאלה אותה איפה היא הייתה בזמן שהוכרז המספר שלה וציינה שזה לא תקין, והיה נראה שהיא מקבלת אותה ולא שולחת אותה להביא מספר חדש רק כי אני התערבתי וגיליתי גם נכונות שהיא תתקבל לפני למרות שזה היה התור שלי. אני דיי בטוחה שאנשים אחרים לא היו מוותרים לה, במיוחד כשקולטים שזו מישהי מעופפת שלא תיאבק ותתעקש שיקבלו אותה (גם כשאמרתי לה שתלך היא לא זזה).

אחרי זה היה קטע נוסף, כשהיא סיימה ואני ניגשתי לעמדה, נדחף בחור אחר ואמר שיש לו "רק שאלה" והתחיל לשאול אותה תוך כדי שהוא מתעלם מהעובדה שאני שם. העובדת קטעה אותו ואמרה לו שיש תור, וכשהוא חזר על כך שזו רק שאלה היא אמרה שגם בשביל שאלות נדרש לקחת מספר ושלא יעכב אנשים שהמתינו. זה מצא חן בעיניי.

לעומת זאת, התברר שאני צריכה לגשת להשלמת הטיפול לעמדה אחרת, ואותה עובדת כתבה פתק לעובדת אליה נדרשתי לגשת ואמרה לי שהיות שהמתנתי כבר מספיק שלא אקח עוד מספר, אלא שאגש ללא תור ואפנה לעובדת הנוספת ברגע שתתפנה, ואסביר שהיא שלחה אותי. זה מה שעשיתי, אבל לפני כן הסברתי לאנשים סביבי מה הסיפור, שלא יחשבו שאני סתם נדחפת, והם קיבלו את זה בהבנה.

מה אני מנסה להגיד? תחשבו לבד


חווית שירות נוספת: נשרפו לי כמה נורות והלכתי לקנות חדשות. בגלל שהתאורה אצלי בבית זה משהו מורכב ולא מדובר בנורות שגרתיות, לקחתי איתי נורה לדוגמה כדי שלא יהיו אי הבנות. כשהגעתי לחנות, נשאלתי ע"י המוכר אם אני מעוניינת ב"X כזה". אני מבינה בהרבה תחומים, בסוגי נורות אני פחות בקיאה, כך שיצאתי מנקודת הנחה שאם אני מראה נורה ספציפית ואומרת שזה מה שאני רוצה, והמוכר שואל אותי שאלה שכזאת שכוללת ציון שם של סוג/דגם נורה, הוא למעשה מוודא ליתר ביטחון, מחשבה הגיונית, לא?

מסתבר שלא - כי המוכר הביא לי נורה אחרת לגמרי, הסביר שהאור יותר חלש והמבנה אחר. אמרתי שזה לא יעזור לי כי נורה כזאת לא תיכנס לבית המנורה, והוא התנצל ואמר שזה מה שיש להם. נשמע לי ממש מוזר שאין להם נורות כמו שרציתי (קניתי אצלם בעבר), אבל מה לעשות. אחרי ששילמתי על נורה אחרת שקניתי, הוא שאל אותי כבדרך אגב אם אולי אני ארצה... ואמר שם של משהו שלא היה לי ברור. כששאלתי למה הוא מתכוון, הוא שלף נורה... זהה לחלוטין לזו שהבאתי! כשתהיתי למה הוא לא הציע על ההתחלה, התגובה שלו הייתה שאמרתי שאני רוצה X, וX זה משהו אחר ששונה ממה שהבאתי


הזכרתי לו שלא ביקשתי X, אלא שהראיתי לו את הנורה והוא זה ששאל אם אני רוצה X, כשעם כל הכבוד - גם אם הוא יוצא מנקודת הנחה שכל הלקוחות שלהם מבינים בשמות של הסוגים השונים, ברגע שאני מראה לך נורה ספציפית ואומרת שזה מה שאני רוצה, אין כאן יותר מדי מקום לפרשנות - וגם אם משום מה דמיינת/הזית שאני רוצה משהו אחר לגמרי במקום מה שהצגתי, למה חיכית עד אחרי החשבון כדי לשאול כבדרך אגב אולי אני כן רוצה נורה שזהה לחלוטין למה שהבאתי?! זה מסוג השאלות שהייתי מצפה שישאל על ההתחלה ולא שיציע מייד משהו אחר...

* היה עוד קטע בחנות וזה ששילמתי במזומן לא החזיר לי את העודף, שהיה אמנם סמלי ונספר בעשרות אגורות, אבל זה עדיין לא משהו שאמור לקרות, וכשתהיתי היכן העודף שלי, הוא אמר שאין לו את המטבעות הנדרשים בקופה. קורה, אבל - במצב כזה אמורים לעשות אחד מהשניים: לעגל את העודף לסכום המטבע הקרוב ביותר שיש בקופה, או לפחות להתנצל שאין עודף וליידע מראש - אולי במצב כזה הייתי מעדיפה לשלם באשראי, ובכללי לצאת מנקודת הנחה שחצי שקל זה לא כסף אז אם אין עודף לא ניתן אותו, זה דיי לא לעניין.
 

jen711

New member
אני אגיד את הדעה שלי שהיא כנראה לא פופולרית

אבל אני נגד האנשים שלוקחים מספר ואז הולכים לעשות דברים אחרים במקום לחכות ואחר כך באים ורוצים שיתנו להם להיכנס כי המספר שלהם עבר כבר.
בדיוק כמו אנשים שאומרים לזה שלפניהם בתור "אני אחריך, אחזור עוד מעט".
פרינציפ
 
דווקא זו דעה מאוד פופולארית

אני גם נגד התופעה הזאת ולכן הערכתי את העובדת ששאלה וחקרה איפה הגברת הזאת הייתה בזמן שהיה התור שלה ולא ישר קיבלה אותה - ספציפית במקרה הזה היה מדובר במישהי מעופפת שפשוט לא קלטה מה קורה סביבה ולכן לא הגיעה בזמן התור שלה, לא כי היא הלכה לעשות דברים אחרים. אני דיי בטוחה שאם לא הייתי עוזרת לה, היא הייתה ממשיכה לחכות שם עוד הרבה זמן ולא מבינה מתי יגיע תורה. מישהו אחר גם לא בהכרח היה מתעקש בשבילה, אלא ברגע שהיה קולט שהיא לא זזה היה נכנס וזהו.
 

jen711

New member
אה, לא הבנתי אותך נכון

חשבתי שהייתי נגד העובדת.
דווקא שמתי לב שאנשים בדרך כלל נותנים לאנשים כאלה לעבור ו/או מרחמים על אנשים ונותנים להם לעקוף אותם בתור.
כמו מישהי בדואר שהתעקשה לתת לאישה עם תינוק לעקוף אותה. וזה לא שהתינוק בכה או משהו.
אנשים סתם מניחים שמגיע להם לעקוף.
אף אחד לא רואה אם לדוגמא קשה לי לעמוד בתור ארוך כי כואב לי הגב, אבל אם אני אבוא עם תינוק על הידיים, כולם יניחו שקשה לי ושאני צריכה לקבל קדימות.
 

TFNM

New member
my two cents

קשה להגדיר מהו הדבר החמקמק הזה שנקרא "להיות ישראלי",אבל מה שתיארת פה בתורים הוא בהחלט חוויה ישראלית עד מאוד.
הרק שאלה המחורבן הזה,נו בטח שיש לך רק שאלה,אני רוצה לשחק עם הפקידה פוקר וכל התורת מוסר של מתי מותר ומתי אסור לעקוף.
כמובן שזה תחום אפור שנוכל להתווכח עליו שעות,אני רק רוצה לציין עד כמה זה ישראלי.
&nbsp
&nbsp
*בנוגע לקטע של הנורה זה נשמע מוזר ותמוהה,נשמע שהבחור באמת ובתמים רצה להעניק את השירות הטוב ביותר,מה גם שבסופו של דבר הוא הצליח.
&nbsp
*בנוגע לאגורות אני לא שותף לרגשותייך,חצי שקל זה לא כסף ולמרות שהנימוס מחייב מהאיש בחנות התצלות (כנה או לא) זהו נימוס ותו לא...מה קרה לימים של לקבל את העודף בבזוקה?
&nbsp
 
אפשר להתווכח לגבי נושא "חצי שקל זה כן או לא כסף"


אבל בגדול המצב הוא שאם מתוך מאות (או יותר?) האנשים שרוכשים בחנות במזומן בחנות, כמה עשרות לא יקבלו חצי שקל עודף, הסכום יצטבר לסכום נאה מאוד. אישית אני נוהגת לאסוף את עשרות האגורות של העודף ולשמור אותם למטרות שונות, כולל תרומות, ולמדתי מהר מאוד לא לזלזל במטבעות הקטנים האלו, למרות שבמעמדים כאלו זה באמת מרגיש כמו קטנוניות, במיוחד כי נתקלתי גם במקומות שויתרו לי בהם על חצי שקל והסביבה כשהיה חסר לי (כשבפעמים שהתאפשר לי, חזרתי לאחר מכן והשלמתי את הסכום).

אני גם מימי לא חיבבתי את המנהג לתת את העודף בבזוקה/מסטיק עגול, כשנתקלתי פעם במקרה מעצבן שהגדילו לי את הארוחה בפאסט פוד בלי לשאול אותי, וכשגיליתי את זה וביקשתי שיחזירו לי את הכסף הציעו לי גלידה במקום (גרסה משודרגת של העודף בבזוקה). ולגבי המנהג - יש מנהג ויש חוק, ולפי החוק הוא היה נדרש לתת לי עודף גם אם זה היה דורש ממנו לעגל לשקל ואפילו ליותר מזה, אם לא היה לו שקל בקופה הוא היה צריך ללכת לסכום הקרוב ביותר - או לתת לי את האופציה לבחור לשלם באשראי (דבר שנדרשתי בעבר ע"י מוכרים שלא הסכימו לקבל שטרות גדולים בגלל נושא העודף).
 

jen711

New member
היה לי לא מזמן ויכוח עם קופאית בפארם

שבקופה המחיר היה חצי שקל יותר מאשר על המוצר והיא האשימה את הדיילות בקוסמטיקה.
כן, החצי שקל לא יעשה לי כלום אבל אני שונאת כשיש מחירים שונים ולפי החוק היא צריכה להביא לי במחיר הזול יותר.
היא עשתה לי פרצוף והתייחסה אלי כאל קמצית מעצבנת.
באמת שאין לי בעיה לוותר על חצי שקל עודף עם אין עודף אבל כשזה נעשה בצורה סמוייה זה נראה כמו שיטה...
 
זה עוד משהו שמכעיס אותי

המצב בו אנשים שמוצאים את עצמם במצב שתיארת, זוכים ליחס של קמצנים או שבעצמם מרגישים שהם מגזימים - בזמן שאין שום סיבה שיגבו ממך אפילו אגורה יותר מהמחיר הנקוב, מה גם שאם מכל לקוח יגבו חצי שקל יותר בטענה ש"זה רק חצי שקל מה אתה מתקמצן", בסוף היום הקופה תכלול סכום לא סמלי בכלל שהתקבל במרמה.
&nbsp
ואם אין עודף - אז שידאגו לכך שיהיה עודף, הרי אם העודף שמגיע לך היה 10 ש"ח, הם לא היו אומרים שאין להם כסף אז שתוותרי, נכון?
&nbsp
הדיון הזה מזכיר לי את החוויות מהחופשה במזרח, שם היו מעגלים עודף גם בבתי עסק גדולים, בטענה שאין עודף ושגם ככה מדובר בסכום נמוך, כשמה שלא אמרו היה ש"גם ככה בשבילכם, התיירים הלבנים, מדובר בסכום נמוך משמעותית מאשר בשבילנו", מה שנכון בתכלס אבל עדיין זה כסף שמגיע, גם אם זה סכום נמוך. האמת שהיה מישהו אחד שכן אמר את זה - נהג טוקטוק שהתמקחנו איתו, שטען שאנחנו מגזימים כי ההפרש בין הסכום שהוא רצה לסכום שהסכמנו לשלם לו הוא "שום דבר במונחים של המשכורת שלכם" (וכל זה בלי לדעת מאיפה אנחנו), מה שמאוד צרם לנו.
 

TFNM

New member
למטבע של החצי שקל יש יותר מצד אחד

וכך גם למצב המתואר.

יש הגיון מאחורי העקרון של קבלת מלוא העודף,אבל זהו עקרון שאמור ליצור עימות בין הלקוח לעסק.מכיוון שהמונח "עסק" הוא משהו מופשט,קשה לאדם שפוי בנפשו לנהל עימות עם עסק,אז הדבר הקרוב ביותר שיש לו לנהל עמו עימות הוא נותן שירות.

כולנו פה נותני שירות או נותני שירות לשעבר,וככאלה אני מאמין שתבינו מדוע אני נוקט בגישה של "נו בחיאת" . יש דברים שפשוט לא שווה להקדיש להם מחשבה,לעניות דעתי העודפים שייגרעו מאיתנו במהלך חיינו נכללים באותה הקטגוריה,מה שמפנה למוחי להיות מוטרד בזוטות נעימות יותר (כמו מתי אדם עיוור יודע שהוא סיים לנגב?)
 
למעלה