michelle2113
New member
חוויית המשלחת שלי לפולין...נהרסה.
מי שליווה את הקבוצה שלי התייחס אליי בכזו גסות שפשוט נפגעתי. כל שאלה ששאלתי, נענתי בגסות. כל מילה שהוצאתי נקטלה בשניות. הוצא לי החשק לטייל ולהבין, לשאול וללמוד. אני מרגישה שלא מיציתי את המסע בשלמותו. אני כל כך כועסת עליו שהוא לא בצע את עבודתו כנדרש ממנו. אני מרגישה תחושת החמצה אדירה. כל מה שנותר לי במסע ההוא הוא ההווי. אולי לא תבינו, אבל דווקא בארץ זרה ומנוכרת, קפואה ומעורפלת, כשצריך להרגיש את הקרבה שלנו אחד לשני, כשצריך את הכתף התומכת והמחבקת, נתקלתי באדם רוגז וכועס, שגרם לי להרגיש מרוחקת, שהעצים אצלי את התחושה שאני לא שייכת לשומקום. נתלתי בחברים במקופ ולא מיציתי את החוויה כפי שציפיתי ורציתי. רק מקווה לחזור לשם בעתיד... מישהו חווה חוויה דומה?
מי שליווה את הקבוצה שלי התייחס אליי בכזו גסות שפשוט נפגעתי. כל שאלה ששאלתי, נענתי בגסות. כל מילה שהוצאתי נקטלה בשניות. הוצא לי החשק לטייל ולהבין, לשאול וללמוד. אני מרגישה שלא מיציתי את המסע בשלמותו. אני כל כך כועסת עליו שהוא לא בצע את עבודתו כנדרש ממנו. אני מרגישה תחושת החמצה אדירה. כל מה שנותר לי במסע ההוא הוא ההווי. אולי לא תבינו, אבל דווקא בארץ זרה ומנוכרת, קפואה ומעורפלת, כשצריך להרגיש את הקרבה שלנו אחד לשני, כשצריך את הכתף התומכת והמחבקת, נתקלתי באדם רוגז וכועס, שגרם לי להרגיש מרוחקת, שהעצים אצלי את התחושה שאני לא שייכת לשומקום. נתלתי בחברים במקופ ולא מיציתי את החוויה כפי שציפיתי ורציתי. רק מקווה לחזור לשם בעתיד... מישהו חווה חוויה דומה?
