חוויית הצ`ט שלי... 
התחושה שליוותה אותי במשך כל השבוע בנוגע לצ`ט הייתה של התרגשות עצומה... ו...אז היום הגדול הגיע... שמתי לי פודרה, צבעתי ריסים, הכנתי שתייה וכמה חטיפים... נעלי בית חמות וחולצה מפלנל... עכשיו רק חסההרר, שיגיעו כולם... אז השעה הגדולה הגיעה... אבל אני, בהיותי דייקנית כפייתית (טוב, רק לפעמים...) הגעתי 20 דקות לפני הזמן המיועד, פתחתי את החדר והמתנתי.... נכנס חמוד חיפאי, נכנס גם מעמיד הפטמות (!!! בחיי אנשים...) בחורה בשם רויטל, היה גם מדריך האהבה ועוד אלו ואחרים, ומי לא בא...?!?! אז חכיתי וחיכיתי... בסוף הגיע טאי, ואחר כך איב ואחר כך סנטר ואחר כך מאי מאי ויעל ופושקלה ודובשה ויערית ונקניק ו... שכחתי מישהו?! וכשכולם נכנסו... לא יודעת מה קרה... פריצת חששות חדרה אל מעוננו... או אולי אל מעוני...?!? וכאן, זה הוידוי שלי (זה הפורום הנכון לא?!) חששתי.... כן, כן... כל החששות שליוו אותי טרום צ`ט (ולא מדובר כאן בטרום בכורה שביום שלפני...) פרצו להם ככה פתאום כפטריות אחרי הגשם... אז... חששתי שאנשים לא יוכלו להגיע, וחששתי שאנשים שאוהבים ויודעים לכתוב כל כך יפה יאלמו דום ולא ידברו, ו...חששתי שכולם ישאלו פתאום על פרטים אישיים של החברים, ואני, כפי שגם אמרתי בצ`ט, מעדיפה לא לדעת... מעדיפה להשאר עם מה שאני יודעת עליכם, בלי כל הפרטים האלה שמסווגים אתכם לקבוצה זו או אחרת בחברה, בלי כל דיעה קדומה זו או אחרת שיכולה להכנס ולדבוק בראש שלי ולהשפיע על תגובות שלי... וחששתי... חששתי ש... טוב, נו... אז שתקתי, הקשבתי... הסקרנות גאתה שם, ואולי זה מה שגרם לי לשבת בקונכיה שלי ולשתוק... אבל אנשים קשקשו להם חופשי, דיברו, סיפרו... מישהו שלח לי הודעה בפרטי: ``יקירה, תראי איזה יופי נוצר לו כאן`` ואני הינהנתי לי, וחייכתי... ובאמצע החיוך... טלפון... חברים, שהחליטו ללא כל התרעה מוקדמת, שהם צריכים לבוא לבקר אותי ואת דירת הקסמים החדשה שלי, דרשו הסברי כיוונים... ואני, חככתי בדעתי... אולי אכוון אותם לכיוון אחר?! נניח, נניח לכיוון כפר ערבי סמוך...(לא מצחיק!!!!!!!!!!!!) שיאבדו קצת... לא נורא... אבל אז... במכת קראטה דימיונית אדירה שכמעט שברה לי כמה תאים די חשובים במוח, חזרתי לעצמי ולהתנהגות החברית שאני נוהגת להפגין... ו... הם הגיעו... אז התנצלתי במילים כאלו מובכות בצ`ט, ואמרתי שלום יפה... והתפזרתי לי... הרגשתי פספוס כזה... אבל... הכל מן אללא (או סתם מתוך החלטות פתאומיות של אנשים...)) הממממ..... לפחות יש את הפורום ולא התפזרנו לגמרי... אז... זאת חווית הצ`ט שלי... הממממ....!!!????!?!??! יום טוב לכולם ותודה שבאתם!!! באמת עשה לי טוב כזה עמוק בנבכי הלב לראות אתכם שם!!! שלכם, קרני. @ @ J U
התחושה שליוותה אותי במשך כל השבוע בנוגע לצ`ט הייתה של התרגשות עצומה... ו...אז היום הגדול הגיע... שמתי לי פודרה, צבעתי ריסים, הכנתי שתייה וכמה חטיפים... נעלי בית חמות וחולצה מפלנל... עכשיו רק חסההרר, שיגיעו כולם... אז השעה הגדולה הגיעה... אבל אני, בהיותי דייקנית כפייתית (טוב, רק לפעמים...) הגעתי 20 דקות לפני הזמן המיועד, פתחתי את החדר והמתנתי.... נכנס חמוד חיפאי, נכנס גם מעמיד הפטמות (!!! בחיי אנשים...) בחורה בשם רויטל, היה גם מדריך האהבה ועוד אלו ואחרים, ומי לא בא...?!?! אז חכיתי וחיכיתי... בסוף הגיע טאי, ואחר כך איב ואחר כך סנטר ואחר כך מאי מאי ויעל ופושקלה ודובשה ויערית ונקניק ו... שכחתי מישהו?! וכשכולם נכנסו... לא יודעת מה קרה... פריצת חששות חדרה אל מעוננו... או אולי אל מעוני...?!? וכאן, זה הוידוי שלי (זה הפורום הנכון לא?!
) חששתי.... כן, כן... כל החששות שליוו אותי טרום צ`ט (ולא מדובר כאן בטרום בכורה שביום שלפני...) פרצו להם ככה פתאום כפטריות אחרי הגשם... אז... חששתי שאנשים לא יוכלו להגיע, וחששתי שאנשים שאוהבים ויודעים לכתוב כל כך יפה יאלמו דום ולא ידברו, ו...חששתי שכולם ישאלו פתאום על פרטים אישיים של החברים, ואני, כפי שגם אמרתי בצ`ט, מעדיפה לא לדעת... מעדיפה להשאר עם מה שאני יודעת עליכם, בלי כל הפרטים האלה שמסווגים אתכם לקבוצה זו או אחרת בחברה, בלי כל דיעה קדומה זו או אחרת שיכולה להכנס ולדבוק בראש שלי ולהשפיע על תגובות שלי... וחששתי... חששתי ש... טוב, נו... אז שתקתי, הקשבתי... הסקרנות גאתה שם, ואולי זה מה שגרם לי לשבת בקונכיה שלי ולשתוק... אבל אנשים קשקשו להם חופשי, דיברו, סיפרו... מישהו שלח לי הודעה בפרטי: ``יקירה, תראי איזה יופי נוצר לו כאן`` ואני הינהנתי לי, וחייכתי... ובאמצע החיוך... טלפון... חברים, שהחליטו ללא כל התרעה מוקדמת, שהם צריכים לבוא לבקר אותי ואת דירת הקסמים החדשה שלי, דרשו הסברי כיוונים... ואני, חככתי בדעתי... אולי אכוון אותם לכיוון אחר?! נניח, נניח לכיוון כפר ערבי סמוך...(לא מצחיק!!!!!!!!!!!!) שיאבדו קצת... לא נורא... אבל אז... במכת קראטה דימיונית אדירה שכמעט שברה לי כמה תאים די חשובים במוח, חזרתי לעצמי ולהתנהגות החברית שאני נוהגת להפגין... ו... הם הגיעו... אז התנצלתי במילים כאלו מובכות בצ`ט, ואמרתי שלום יפה... והתפזרתי לי... הרגשתי פספוס כזה... אבל... הכל מן אללא (או סתם מתוך החלטות פתאומיות של אנשים...)) הממממ..... לפחות יש את הפורום ולא התפזרנו לגמרי... אז... זאת חווית הצ`ט שלי... הממממ....!!!????!?!??! יום טוב לכולם ותודה שבאתם!!! באמת עשה לי טוב כזה עמוק בנבכי הלב לראות אתכם שם!!! שלכם, קרני. @ @ J U