חוויית השירות הנוראית ביותר שהייתה לי בפראג
אז נתחיל מזה שהשירות הגרוע התחיל עוד במדינת ישראל. טסתי עם שני החברים העוללים שלי, אחד בן 25 והשני בן 28. עוללים, כבר אמרתי?
באיזו חוצפה בכלל הם מעזים לשלוח אותנו למטוס באוטובוס ולא עם שרוול? מה, אני צריך לנסוע באוטובוס? טוב שלא שלחו אותנו באוטובוס עד פראג וזהו!
אבל זו רק ההתחלה. החלק הנוראי עוד לא התחיל אפילו.
טסתי באל-על. הכי בבית בעולם, לא? אז למה, לעזאזל, לא שרו לי שירי ערש כדי לעזור לי להירדם? בקושי ישנתי במטוס! בבית אמא שרה לי, אז איך בחברה שהסלוגן שלה הוא "הכי בבית בעולם" אף אחד לא שר לי? איפה הדיילות? ובכלל, האינטרנט לא עדכן אותי שלא ישירו לי שירי ערש בטיסה. אני לא יכול להירדם בלי שירי ערש! ואז, בשיא החוצפה, למרות שזו טיסת ערב של 4 שעות, חילקו לנו סנדוויצ'ים... סנדוויצ'ים!!! מההה??? במטוס? סנדוויצ'ים? ציפיתי לכל הפחות לאיזה צ'יקן אור ביף, משהו איכותי!! מה, סתם שילמתי טיסה מוזלת-אקסטרא-בעזרת-נקודות ואני אפילו לא מקבל צ'יקן אור ביף?! חוצפה שלא תתואר!!! וחשבתם שפה זה נגמר? עוד לא הגענו לפראג בכלל.
אחרי הנחיתה (הנוראית, יש לציין) חיכינו משהו כמו 3 דקות עד שבכלל פתחו לנו את הדלת! המתנה ארוכה ומייגעת, לחבר העולל שלי כבר יש פיפי והוא בוכה, מה אני אמור לעשות במצב כזה?? אי אפשר ללכת אחורה ואי אפשר להתקדם קדימה כי כולם עומדים, לוקחים את החפצים שלהם מלמעלה (בטח, לא הרשו לי לשים את התיק שלי ברגליים, חוצפה).. לקח לנו כמה דקות שלמות להצליח בכלל לקום ולהתקדם (מה נראה לאנשים שהם לא נותנים לנו לרדת ראשונים בכלל??). ואז, שורה של אנשים היו ביציאה מהמטוס (דיילים, הקפטן, מנקות מטוסים, אנשי ביטחון, אחראי רחבה) ואף אחד מהם לא טרח לשים טמפרטורה נורמלית בשרוול. בשרוול היה קר מאוד, ממש כאילו אנחנו בקור הצורב שמחוצה לו, 0 מעלות או אולי פחות (מרגיש כמו 20-). איזה מין שדה תעופה לא מדליק מיזוג בשרוול עד שמגיעים לטרמינל? טוב, התקדמנו לביקורת הדרכונים ושם, ברוב חוצפתם, אין תור מיוחד לישראלים!! רוב המטוס היו ישראלים והיינו צריכים לחכות בתור עם כולם שם. שירות נוראי ועלוב, מדינת עולם 3!! חיכינו בתור לביקורת דרכונים, וכאילו שזה לא מספיק עוד הייתי צריך לעמוד מול השוטר שם במשך שניות ארוכות כי משהו בי היה חשוד. בי??? הרי אני ישראלי תמים וטוב לב שטס עם שני החברים העוללים שלי, והוא מעכב אותי. בסוף, לומר מילה אחת הוא פשוט החזיר לי את הדרכון ופתח לי את הדלת... נו באמת... לפחות תסביר לי מה הסיפור! ועוד כשהגענו לאיסוף המזוודות המזוודה לא חיכתה לי שאאסוף אותה והייתי צריך לחכות 30 שניות שלמות כדי למצוא אותה ולהרים אותה בעצמי (!!!) מהמסוע! היא שוקלת מלא ואני צריך להרים אותה בעצמי??? במדינות מתוקנות יש אנשים שהתפקיד שלהם לסחוב מזוודות. אז יצאנו ולקחנו מונית למלון. נהג המונית היה דווקא נחמד. הוא לא דיבר בכלל. כשנגענו למלון ביצענו צ'ק אין מול אישה קרה ולא חברותית שאני חושב שתכננה בחשאי לרצוח אותי, או לכל הפחות לבוא לחדר כשאנחנו לא נמצאים ולגנוב לי את התחתונים. נשבע שזה המבט שהיה לה! ואז אחרי שקיבלנו את הכרטיסים לחדרים חבר שלי (העולל הרך) ביקש מתאם לחשמל כדי שיוכל להטעין את הלפטופ שלו. 250 קרונות צ'כיות כפיקדון!!! מה, הם לא סומכים עלינו שנחזיר? איזה מין בית מלון זה?! זה פיקדון של כמעט 50 שקל!!! ואז במעלית בכלל לא הצלחנו לעלות לקומה שלנו. היה רשום בצ'כית ואנגלית שכדי לעלות צריך להעביר את הכרטיס של החדר (כדי למנוע מאנשים שלא מתאחרים במלון להגיע לחדרים)... אבל לא רשמו בעברית ואף אחד לא עדכן אותי שזה מה שיהיה! אז נתקענו בניסיונות להגיע לחדר מלא זמן במעלית סתם!!! למה לא עידכנו אותנו בזמן שככה יהיה? חוצפה. והחדר? בכלל, החדר קטן ועלוב, יש בו רק שתי מיטות, טלויזיה, שירותים ומקלחת. לא יכלו לפנק בסלסלת פירות? מה, אני צריך לצעוק על הקבלה שישדרגו אותי כדי לקבל חדר נורמלי שלא נראה כמו מחסן עם 2 מיטות?? איזו חוצפה! אני חשבתי שבחדר במלון צריך להיות מינימום מסז'יסט וסלסלת פירות... במקום זה קיבלנו חדר שנראה כמו מחסן עם ארון בגדים!!! והארון היה ריק! בלי בגדים ספייר !!
באופן כללי, כל השירות בפראג היה לוקה בחסר. האנשים לא נחמדים, כל הצ'כיות היו ממורמרות ונראות כאילו רוצות לשדוד אותי והם אפילו לא קיבלו יורו!!! האינטרנט לא עדכן אותי שלא יקבלו יורו בפראג! מה אני אמור לעשות עכשיו עם כל היורו? להמיר??? נו באמת!
ובלילה מפחד להסתובב ברחוב. בכל מקום מציעים לנו שירותי מין, מועדוני קברט ובתי קזינו.... היינו שלושה עוללים מפוחדים רק רוצים לחזור לארץ לשגרה היומיומית והלא-מלחיצה!!!
כל המוכרים בחנויות ובדוכנים, כל האנשים היו פשוט לא מתחשבים ולא שירותיים. חיוך אחד לא ראינו כל הזמן הזה, רק מזימות לרצוח אותנו, לשדוד אותנו או לגרש אותנו מהמדינה שלהם. הצ'כים ובמיוחד הצ'כיות הנקבות לא נחמדים בכלל. הבנות? הן כנראה ממורמרות מהגברים שרודים בהן או משהו, אני לא יודע....
ובדרך חזרה, בשדה התעופה, ברוב חוצפתם, לא נתנו לנו לקבל החזרי מס לפני שיש לנו כרטיס עליה למטוס!! מה זו החוצפה הזו?! מה, הם לא סומכים עלי שאני באמת טס ושאני לא אקבל החזר מס למרות שאני בעצם נשאר במדינה? בגלל שאני ישראלי ויש לנו שם רע בעולם, נכון?
ואם זה לא מספיק, היינו צריכים לעבור ביטחון של אל-על לפני הטיסה ורצו לפתוח לי את המזוודה.. לי!! את המזוודה? אני ישראלי ועשיתי צבא, באיזו זכות יפתחו לי את המזוודה? אני בטוח שאם הייתי דוס שומר מצוות הייתי עובר שם כמו מלך. ואז בביקורת הדרכונים שוב היה תור. דרכונים מקומיים לא מחכים בתור ואני כן. למה? כי אני ישראלי? והעוללים שטסו איתי היו צריכים גם לחכות!!! ובדיוטי פרי בכלל, באיזו חוצפה מבקשים לראות את הדרכון שלי וכרטיס העליה למטוס? אני חושב שבגלל שהבחורות שם ממורמרות הן רצו לגנוב את הזהות שלי או את כרטיס הטיסה שלי או משהו... ואז שוב צריך לעבור ביטחון לפני העליה למטוס, כאילו לא מספיק שעברתי בהתחלה... וכאילו שלא חיכיתי מספיק בתורים בכל המדינה הזאת!! וגם ככה השילוט במטרו (הרכבת התחתית) לא ברור בכלל ובכלל אף אחד לא בדק אם שילמנו על הנסיעה. הרגשנו פראיירים כי יכולנו לנסוע בחינם בכל המטרו ואף אחד לא היה יודע.... אפילו מחסומים פיזיים לא היו!
אבל אם נחזור רגע לשדה התעופה בדרך חזרה, המטוס איחר אחרי שכבר בדקו אותנו והיינו כלואים בכלוב זכוכית (לא פחות) עד שהמטוס ינחת וכל הנוסעים ירדו ויכינו אותו כדי שאנחנו נעלה... באיזו חוצפה עושים דבר כזה? למה הכניסו אותנו לכלוב הזה? ואז נכנסנו למטוס וסוף סוף בכיתי מאושר כששמעתי את הקברניט מדבר בעברית, אחרי כל ה-4 ימים הנוראיים האלה בהם התאכזרו אלי והרגשתי זר ומנוכר במדינה שבה אני לא מסתדר ולא יודע מה לעשות ולא מקבלים את היורו שלי. בכיתי מהתרגשות ומאושר, להרגיש שוב בבית.... ואז שוב הגישו לנו סנדוויצ'ים והכל התקלקל.
שוב הרגשתי סוג ב'... והנחיתה בארץ הייתה גרועה מתמיד וקשה כאילו שהטייס נתן לדיילת להנחית את המטוס....! נראה לי שהם עשו חור במסלול ושברו את הגלגלים שם, בחיי! לפחות השרוול בארץ בנחיתה היה בטמפרטורה נורמלית. אבל שוב הייתי צריך לחכות בתור כדי לאסוף את הדברים מהדיוטי פרי... יש שם תור ל-VIP וברוב חוצפתם לא נתנו לי להשתמש בו!!! ואספתי את כל הקניות שלי! קניתי הרבה, זה לא נחשב VIP?!
לא משנה, העיקר שבמכס לא עצרו אותי. המכס לא עושים את העבודה שלהם בכלל, הם אפילו לא הסתכלו עלינו והיו עסוקים רק בעצמם.
והרכבת איחרה. חוצפה. רכבת ישראל תמיד מאחרת, מה חדש?
אז נתחיל מזה שהשירות הגרוע התחיל עוד במדינת ישראל. טסתי עם שני החברים העוללים שלי, אחד בן 25 והשני בן 28. עוללים, כבר אמרתי?
באיזו חוצפה בכלל הם מעזים לשלוח אותנו למטוס באוטובוס ולא עם שרוול? מה, אני צריך לנסוע באוטובוס? טוב שלא שלחו אותנו באוטובוס עד פראג וזהו!
אבל זו רק ההתחלה. החלק הנוראי עוד לא התחיל אפילו.
טסתי באל-על. הכי בבית בעולם, לא? אז למה, לעזאזל, לא שרו לי שירי ערש כדי לעזור לי להירדם? בקושי ישנתי במטוס! בבית אמא שרה לי, אז איך בחברה שהסלוגן שלה הוא "הכי בבית בעולם" אף אחד לא שר לי? איפה הדיילות? ובכלל, האינטרנט לא עדכן אותי שלא ישירו לי שירי ערש בטיסה. אני לא יכול להירדם בלי שירי ערש! ואז, בשיא החוצפה, למרות שזו טיסת ערב של 4 שעות, חילקו לנו סנדוויצ'ים... סנדוויצ'ים!!! מההה??? במטוס? סנדוויצ'ים? ציפיתי לכל הפחות לאיזה צ'יקן אור ביף, משהו איכותי!! מה, סתם שילמתי טיסה מוזלת-אקסטרא-בעזרת-נקודות ואני אפילו לא מקבל צ'יקן אור ביף?! חוצפה שלא תתואר!!! וחשבתם שפה זה נגמר? עוד לא הגענו לפראג בכלל.
אחרי הנחיתה (הנוראית, יש לציין) חיכינו משהו כמו 3 דקות עד שבכלל פתחו לנו את הדלת! המתנה ארוכה ומייגעת, לחבר העולל שלי כבר יש פיפי והוא בוכה, מה אני אמור לעשות במצב כזה?? אי אפשר ללכת אחורה ואי אפשר להתקדם קדימה כי כולם עומדים, לוקחים את החפצים שלהם מלמעלה (בטח, לא הרשו לי לשים את התיק שלי ברגליים, חוצפה).. לקח לנו כמה דקות שלמות להצליח בכלל לקום ולהתקדם (מה נראה לאנשים שהם לא נותנים לנו לרדת ראשונים בכלל??). ואז, שורה של אנשים היו ביציאה מהמטוס (דיילים, הקפטן, מנקות מטוסים, אנשי ביטחון, אחראי רחבה) ואף אחד מהם לא טרח לשים טמפרטורה נורמלית בשרוול. בשרוול היה קר מאוד, ממש כאילו אנחנו בקור הצורב שמחוצה לו, 0 מעלות או אולי פחות (מרגיש כמו 20-). איזה מין שדה תעופה לא מדליק מיזוג בשרוול עד שמגיעים לטרמינל? טוב, התקדמנו לביקורת הדרכונים ושם, ברוב חוצפתם, אין תור מיוחד לישראלים!! רוב המטוס היו ישראלים והיינו צריכים לחכות בתור עם כולם שם. שירות נוראי ועלוב, מדינת עולם 3!! חיכינו בתור לביקורת דרכונים, וכאילו שזה לא מספיק עוד הייתי צריך לעמוד מול השוטר שם במשך שניות ארוכות כי משהו בי היה חשוד. בי??? הרי אני ישראלי תמים וטוב לב שטס עם שני החברים העוללים שלי, והוא מעכב אותי. בסוף, לומר מילה אחת הוא פשוט החזיר לי את הדרכון ופתח לי את הדלת... נו באמת... לפחות תסביר לי מה הסיפור! ועוד כשהגענו לאיסוף המזוודות המזוודה לא חיכתה לי שאאסוף אותה והייתי צריך לחכות 30 שניות שלמות כדי למצוא אותה ולהרים אותה בעצמי (!!!) מהמסוע! היא שוקלת מלא ואני צריך להרים אותה בעצמי??? במדינות מתוקנות יש אנשים שהתפקיד שלהם לסחוב מזוודות. אז יצאנו ולקחנו מונית למלון. נהג המונית היה דווקא נחמד. הוא לא דיבר בכלל. כשנגענו למלון ביצענו צ'ק אין מול אישה קרה ולא חברותית שאני חושב שתכננה בחשאי לרצוח אותי, או לכל הפחות לבוא לחדר כשאנחנו לא נמצאים ולגנוב לי את התחתונים. נשבע שזה המבט שהיה לה! ואז אחרי שקיבלנו את הכרטיסים לחדרים חבר שלי (העולל הרך) ביקש מתאם לחשמל כדי שיוכל להטעין את הלפטופ שלו. 250 קרונות צ'כיות כפיקדון!!! מה, הם לא סומכים עלינו שנחזיר? איזה מין בית מלון זה?! זה פיקדון של כמעט 50 שקל!!! ואז במעלית בכלל לא הצלחנו לעלות לקומה שלנו. היה רשום בצ'כית ואנגלית שכדי לעלות צריך להעביר את הכרטיס של החדר (כדי למנוע מאנשים שלא מתאחרים במלון להגיע לחדרים)... אבל לא רשמו בעברית ואף אחד לא עדכן אותי שזה מה שיהיה! אז נתקענו בניסיונות להגיע לחדר מלא זמן במעלית סתם!!! למה לא עידכנו אותנו בזמן שככה יהיה? חוצפה. והחדר? בכלל, החדר קטן ועלוב, יש בו רק שתי מיטות, טלויזיה, שירותים ומקלחת. לא יכלו לפנק בסלסלת פירות? מה, אני צריך לצעוק על הקבלה שישדרגו אותי כדי לקבל חדר נורמלי שלא נראה כמו מחסן עם 2 מיטות?? איזו חוצפה! אני חשבתי שבחדר במלון צריך להיות מינימום מסז'יסט וסלסלת פירות... במקום זה קיבלנו חדר שנראה כמו מחסן עם ארון בגדים!!! והארון היה ריק! בלי בגדים ספייר !!
באופן כללי, כל השירות בפראג היה לוקה בחסר. האנשים לא נחמדים, כל הצ'כיות היו ממורמרות ונראות כאילו רוצות לשדוד אותי והם אפילו לא קיבלו יורו!!! האינטרנט לא עדכן אותי שלא יקבלו יורו בפראג! מה אני אמור לעשות עכשיו עם כל היורו? להמיר??? נו באמת!
ובלילה מפחד להסתובב ברחוב. בכל מקום מציעים לנו שירותי מין, מועדוני קברט ובתי קזינו.... היינו שלושה עוללים מפוחדים רק רוצים לחזור לארץ לשגרה היומיומית והלא-מלחיצה!!!
כל המוכרים בחנויות ובדוכנים, כל האנשים היו פשוט לא מתחשבים ולא שירותיים. חיוך אחד לא ראינו כל הזמן הזה, רק מזימות לרצוח אותנו, לשדוד אותנו או לגרש אותנו מהמדינה שלהם. הצ'כים ובמיוחד הצ'כיות הנקבות לא נחמדים בכלל. הבנות? הן כנראה ממורמרות מהגברים שרודים בהן או משהו, אני לא יודע....
ובדרך חזרה, בשדה התעופה, ברוב חוצפתם, לא נתנו לנו לקבל החזרי מס לפני שיש לנו כרטיס עליה למטוס!! מה זו החוצפה הזו?! מה, הם לא סומכים עלי שאני באמת טס ושאני לא אקבל החזר מס למרות שאני בעצם נשאר במדינה? בגלל שאני ישראלי ויש לנו שם רע בעולם, נכון?
ואם זה לא מספיק, היינו צריכים לעבור ביטחון של אל-על לפני הטיסה ורצו לפתוח לי את המזוודה.. לי!! את המזוודה? אני ישראלי ועשיתי צבא, באיזו זכות יפתחו לי את המזוודה? אני בטוח שאם הייתי דוס שומר מצוות הייתי עובר שם כמו מלך. ואז בביקורת הדרכונים שוב היה תור. דרכונים מקומיים לא מחכים בתור ואני כן. למה? כי אני ישראלי? והעוללים שטסו איתי היו צריכים גם לחכות!!! ובדיוטי פרי בכלל, באיזו חוצפה מבקשים לראות את הדרכון שלי וכרטיס העליה למטוס? אני חושב שבגלל שהבחורות שם ממורמרות הן רצו לגנוב את הזהות שלי או את כרטיס הטיסה שלי או משהו... ואז שוב צריך לעבור ביטחון לפני העליה למטוס, כאילו לא מספיק שעברתי בהתחלה... וכאילו שלא חיכיתי מספיק בתורים בכל המדינה הזאת!! וגם ככה השילוט במטרו (הרכבת התחתית) לא ברור בכלל ובכלל אף אחד לא בדק אם שילמנו על הנסיעה. הרגשנו פראיירים כי יכולנו לנסוע בחינם בכל המטרו ואף אחד לא היה יודע.... אפילו מחסומים פיזיים לא היו!
אבל אם נחזור רגע לשדה התעופה בדרך חזרה, המטוס איחר אחרי שכבר בדקו אותנו והיינו כלואים בכלוב זכוכית (לא פחות) עד שהמטוס ינחת וכל הנוסעים ירדו ויכינו אותו כדי שאנחנו נעלה... באיזו חוצפה עושים דבר כזה? למה הכניסו אותנו לכלוב הזה? ואז נכנסנו למטוס וסוף סוף בכיתי מאושר כששמעתי את הקברניט מדבר בעברית, אחרי כל ה-4 ימים הנוראיים האלה בהם התאכזרו אלי והרגשתי זר ומנוכר במדינה שבה אני לא מסתדר ולא יודע מה לעשות ולא מקבלים את היורו שלי. בכיתי מהתרגשות ומאושר, להרגיש שוב בבית.... ואז שוב הגישו לנו סנדוויצ'ים והכל התקלקל.
שוב הרגשתי סוג ב'... והנחיתה בארץ הייתה גרועה מתמיד וקשה כאילו שהטייס נתן לדיילת להנחית את המטוס....! נראה לי שהם עשו חור במסלול ושברו את הגלגלים שם, בחיי! לפחות השרוול בארץ בנחיתה היה בטמפרטורה נורמלית. אבל שוב הייתי צריך לחכות בתור כדי לאסוף את הדברים מהדיוטי פרי... יש שם תור ל-VIP וברוב חוצפתם לא נתנו לי להשתמש בו!!! ואספתי את כל הקניות שלי! קניתי הרבה, זה לא נחשב VIP?!
לא משנה, העיקר שבמכס לא עצרו אותי. המכס לא עושים את העבודה שלהם בכלל, הם אפילו לא הסתכלו עלינו והיו עסוקים רק בעצמם.
והרכבת איחרה. חוצפה. רכבת ישראל תמיד מאחרת, מה חדש?
