חווית הריון ולידה (?)

shelycat

New member
חווית הריון ולידה (?)

שבוע שעבר היינו בשיבא ועשינו את הסקר/בדיקות הגנטיות, ושם אספנו את החוברת שהמרכז הרפואי שיבא/תל השומר מפרסם: "ללדת בשיבא-מוגש באהבה להורים שבדרך" בחוברת הזאת יש פירוט והסברים על מהלך ההריון (ממש לפי שבועות+בדיקות+עצות+והסברים על מה קורה לגוף שלנו ולבעל), הכנה ללידה, הלידה,לידות מיוחדות (קיסרי, וואקום, מלקחיים) ועוד דברים על מועדון היולדות שלהם ומלון היולדות. בקיצור פעמיים פתחתי את החוברת לקרוא בא ופעמיים נתקלתי בתופעה שמאוד מוזרה לי לגבי עצמי: פשוט נתקפתי באיזה תחושת חרדה נוראה ולאט לאט גם התחלתי לדמוע (ואני לא שייכת לזן שבוכה בקלות), הפעם הראשונה היתה באוניברסיטה בין קורסים והפעם השניה הייתה כשעמית ואני ישבנו לקרוא את החוברת יחד. למישהי זה גם קרה? מה העיניין?
 

kisses

New member
שלי אני פשוט חושבת שבפנים את

רוצה את זה ולכן את מתחילה להתרגש גם אצלי כשאני רואה תינוקות בטלוויזיה או דומה אני מתחילה לדמוע.
 

shelycat

New member
אבל הפעם זאת לא היתה.....

אבל הפעם זאת לא היתה התרגשות "טובה" זה היתה תחושה לא נעימה של חרדה.
 

kisses

New member
זה צפוי שיש בנו פחד מהלא ידוע

לגדל ילד זה לא קל זה מלווה בהמון המון אחריות וזה מחדיר בנו פחד אבל זה טבעי.
 

נופר30

New member
החרדה באה מהדברים הקשים

שפתאום ראית שאת יכולה לעבור בהריון יש לי הרבה מידע שרכשתי בתקופה שלפני הכניסה להריון( שלדעתי מכין מעולה להריון ) אז אם את רוצה אני אשמח לשתף אותך במסרים
 

shelycat

New member
תודה נופר

תודה נופר, אנחנו עוד לא בנקודה הזאת בחיינו שבה תינוק והריון הן אופציות ריאליות, בנוסף כבר יצא לי לעבור במסגרת התואר הראשון קורס שכלל בתוכו חלק גדול מאוד מהסיוטים של נשים בדרכן לאימאות.
 

נופר30

New member
מוכר לי

תראי הריון נתפס בעיני כולם כמשהו יפה ואף אחת לא רוצה לחשוב על הדברים הרעים ופתאום כשאת קוראת את כל מה שרשום שם את נתקפת חרדה האם גם לי זה יקרה ( מאחר ואת לא מנסה להיכנס עדיין להריון מתבלטת אפשרות ההורמונים שמשתוללים להם סתם ככה בהריון ) והאם ההריון שלי יהיה טוב ויפה או מאל בבעיות וחרדות ? מה שכן גם יכול להיות שהגוף שלך מאותת לך שהנשמה תרצה משהו בזמן הקרוב ( לי הייתה תקופה כזאת שכל מה שיכולתי לחשוב עלו היה מתי נחשוב על הריון )
 
שלי- הפחד שלך מאד הגיוני

לפני יותר משנה גיא ואני ישבנו ודיברנו על אופי החתונה (מיוזמתו) אני דיברתי על רק שנינו בלאס ווגאס והוא דיבר על 300 איש בחתונה אורטודוקסית. הרעיון של לצעוד לחופה גרם לי לכזו בעתה שפרצתי בבכי, טוב לא ממש פרצתי בבכי, אבל בהחלט היו שם דמעות וזה היה די פדיחה, כי ישבנו בבית קפה באותו הזמן
. בעתה מפני הבלתי נודע היא דבר נורמלי, פחד מכל הכרוך בהריון (גם אם נורא רוצים) הוא גם נורמלי לחלוטין ודמעות הן דרך מצוינת לעזור להתמודד. אל תיהי מודאגתמהתגובה שלך, להפך, זו נראת לי התגובה ההגיונית ביותר למי שמתמודד ב-א-מ-ת עם כל האספקטים הכבדים והרציניים של ההריון והלידה. אני לא חושבת שבןאדם שפוי בדעתו ירצה לעולל לעצמו דברים כאלו - מזל שיש לנו הורמונים שדואגים לשבש את דעתנו, אחרת המין האנושי כבר היה נכחד
 

משתתפת

New member
לנועה וגיא וללא קשר להודעה המקורית

איזה סיפור מוכר... לפני שבוע דיברנו בן זוגי ואני על אופי וחתונה אני רמזתי קפריסין/איטליה והוא - רבנות... אני לא נכנסת לרבנות. נקודה. הוא יודע את זה כבר 4 שנים. והוא אומר שלא אכפת לו איזה חתונה, אבל מה - להורים שלו חשוב הרבנות.. אז בכיתי ברחוב. פדיחה. מה עושים??????? יווו, איזה טוב לדעת שאני לא היחידה בצרה .
 

rinutza

New member
זה מאד טבעי לדעתי - להחליט להביא

ילד לעולם היא מאד מאד רצינית יחסית למה שהיינו צריכים להחליט עד השלב הזה. גם לי היו פחדים כאלו. יותר מזה, ביום שגיליתי שאני בהריון (אילן היה במילואים) ממש התחלתי לבכות ואני לא יודעת אם זה היה יותר משמחה או יותר מפחד והיסטריה. זה מאד מפחיד ופתאום זו החלטה שמשנה הרבה דברים בחיים. בקיצור, אני מאד מבינה אותך וזה מאד טבעי. פשוט תזרמי עם זה ותראי איך את מרגישה בהמשך. אם את לא ממש מוכנה, אפשר לחכות עוד קצת... בכל מקרה, בהצלחה!
 

מאי26

New member
אוי, אני כל כך מבינה אותך...

יותר מדי אפילו. אצלי בן הזוג מאוד מאוד מוכן ו"אפוי" ואני מנסה לדחות את הקץ. יש לי כמה חברות בהריון מסביבי, ולמרות שאצל כולן הכל פחות או יותר תקין עדיין התהליך הזה והרעיון של שינוי גופני כל כך גדול ולידה, שלא לדבר על האחריות הגדולה שבאה אחרי זה - גורמים לי ממש לבעתה. זו החלטה לא קלה... אבל אני מניחה שבסוף פשוט משלימים עם כל הפחדים, מתוך רצון אמיתי להביא ילד לעולם, שמתגבר על הדברים האחרים (או - כפי שנראה לי יותר הגיוני במקרה שלי - מתוך איזשהי החלטה רציונלית והכרה גם ברצונו של בן הזוג וגם בשעון הביולוגי... )
 
למעלה