חווית מטקס לבנת הדבש של דרה ודוב...
מה אני אגיד לכם? אכזבה... הייתי כבר בטקס שלהם ואף השתתפתי בארגון טקס שנערך איתם, והפעם זה היה שונה אומנם, אבל שונה לא במובן החיובי לדעתי. ציפיתי וידעתי שמדובר בטקס שהוא show, ידעתי שמדובר בעיקר במלודרמטיה ובהצגה פתוחה לקהל, ושלא יהיה מדובר ביותר מדי שיתוף קהל ואינטראקציה, אבל בכל זאת... באמת מאכזב. למה מאכזב? כי זה היה טקס חצי חצי, לא אישי ולא כלום, היו ה-מ-ו-ן אנשים ולא נעשה כל נסיון להכיר בין כולם\ להציג אותם\ להתאים אותם\ ליצור אווירה של ביחד ושיתוף פעולה, או לפחות להכיר אותם אישית (בשם, בפנים, משהו...), ומצד שני גם ההצגה היתה לא מספיק בשביל לכבוש את כולם, לא מספיק מעוררת רגשות וקרבה ושיתוף פעולה בשביל לחבר כזאת קבוצה של אנשים זרים. מצד שני גם בצד ההצגתי משהו התפספס. אז דבר ראשון, הtheme הראשי של הטקס לא היה ברור ולא מובן, לא לאנשים חדשים ואפילו פחות לאנשים מנוסים (וואלה יופי טרה הביאה מים חיים... מה עושים איתם עכשו? או למשל שהורידו את אנרגית הלבנה לכולם, וואלה סבבה, אבל מה היא תורמת? למה הורדת אותה? לאיזה מטרה כיוונתם אותה?) לא היה ברור סדר הטקס (למה מתחילים דוקא מזה? למה עכשו זה?), ולא היה ברור מה המטרה הכללית שלו (מה אנחנו עושים כאן ביחד? מה אנחנו בעצם מנסים להשיג?), אלא היו הרבה מטרות קטנות (מים חיים, מדורה, דבש, הנסיך צפרדע בגרסה מודרנית...). דבר שני הבעיה היתה שכמה שהכריזמה של טרה ודוב גבוהה ומעוררת, כאילו לא היה די בכך, לא מספיק, לא היה קשר ישיר בינם לבין הקהל, לא היה חיבור, ההרגשה היתה קצת שיש להם עדיין איזושהיא בעיה להציג לכ"כ הרבה אנשים (ובאמת היו הרבה) משהו כל כך אינטימי וקרוב, והם שומרים את האנרגיה לעצמם, ולשאר הקרובים אליהם, ומציגים לשאר רק את קצה החוט של האושר הנפשי והעוצמתיות שפורצת מתוך ובין השורות ורק חבל שהחוסר הזה פגם לפחות בחיבור שלי עם הטקס המדובר ועם האנרגיות שהועלו. גם בשיחה אח"כ עם טרה ניכר הריחוק הזה, המילים שיצאו מפיה היו כמעט דקלום מדויק של מה שרשום עליהם כחומר פרסומי בכל מקום, ולא הרגשתי באמת שיתוף פעולה רגשי של טרה מול קהל המאזינים, סיפור חוויות, או אפילו רגשות אחרים כלשהם (מלבד האמונה החזקה שלה). בקיצור, היה טוב, יכול היה להיות יותר טוב, הרבה יותר טוב.
מה אני אגיד לכם? אכזבה... הייתי כבר בטקס שלהם ואף השתתפתי בארגון טקס שנערך איתם, והפעם זה היה שונה אומנם, אבל שונה לא במובן החיובי לדעתי. ציפיתי וידעתי שמדובר בטקס שהוא show, ידעתי שמדובר בעיקר במלודרמטיה ובהצגה פתוחה לקהל, ושלא יהיה מדובר ביותר מדי שיתוף קהל ואינטראקציה, אבל בכל זאת... באמת מאכזב. למה מאכזב? כי זה היה טקס חצי חצי, לא אישי ולא כלום, היו ה-מ-ו-ן אנשים ולא נעשה כל נסיון להכיר בין כולם\ להציג אותם\ להתאים אותם\ ליצור אווירה של ביחד ושיתוף פעולה, או לפחות להכיר אותם אישית (בשם, בפנים, משהו...), ומצד שני גם ההצגה היתה לא מספיק בשביל לכבוש את כולם, לא מספיק מעוררת רגשות וקרבה ושיתוף פעולה בשביל לחבר כזאת קבוצה של אנשים זרים. מצד שני גם בצד ההצגתי משהו התפספס. אז דבר ראשון, הtheme הראשי של הטקס לא היה ברור ולא מובן, לא לאנשים חדשים ואפילו פחות לאנשים מנוסים (וואלה יופי טרה הביאה מים חיים... מה עושים איתם עכשו? או למשל שהורידו את אנרגית הלבנה לכולם, וואלה סבבה, אבל מה היא תורמת? למה הורדת אותה? לאיזה מטרה כיוונתם אותה?) לא היה ברור סדר הטקס (למה מתחילים דוקא מזה? למה עכשו זה?), ולא היה ברור מה המטרה הכללית שלו (מה אנחנו עושים כאן ביחד? מה אנחנו בעצם מנסים להשיג?), אלא היו הרבה מטרות קטנות (מים חיים, מדורה, דבש, הנסיך צפרדע בגרסה מודרנית...). דבר שני הבעיה היתה שכמה שהכריזמה של טרה ודוב גבוהה ומעוררת, כאילו לא היה די בכך, לא מספיק, לא היה קשר ישיר בינם לבין הקהל, לא היה חיבור, ההרגשה היתה קצת שיש להם עדיין איזושהיא בעיה להציג לכ"כ הרבה אנשים (ובאמת היו הרבה) משהו כל כך אינטימי וקרוב, והם שומרים את האנרגיה לעצמם, ולשאר הקרובים אליהם, ומציגים לשאר רק את קצה החוט של האושר הנפשי והעוצמתיות שפורצת מתוך ובין השורות ורק חבל שהחוסר הזה פגם לפחות בחיבור שלי עם הטקס המדובר ועם האנרגיות שהועלו. גם בשיחה אח"כ עם טרה ניכר הריחוק הזה, המילים שיצאו מפיה היו כמעט דקלום מדויק של מה שרשום עליהם כחומר פרסומי בכל מקום, ולא הרגשתי באמת שיתוף פעולה רגשי של טרה מול קהל המאזינים, סיפור חוויות, או אפילו רגשות אחרים כלשהם (מלבד האמונה החזקה שלה). בקיצור, היה טוב, יכול היה להיות יותר טוב, הרבה יותר טוב.
